בעקבות פרשת NSO: אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון מהדק את הפיקוח על יצואני סייבר. היום (שני) פורסם נוסח מעודכן ל"הצהרת משתמש סופי", שעליה נדרשת לחתום כל מדינה כתנאי למתן רישיון לייצוא מערכות סייבר איסופי או מערכות מודיעין. את הצהרת המשתמש הסופי המעודכנת גיבשו משרדי הביטחון והחוץ, כחלק מעדכון מדיניות הפיקוח של מדינת ישראל על ייצוא של מערכות סייבר.
מאחורי תעשיית הצללים של ישראל | עוד יום
ההצהרה המעודכנת מיישמת את מדיניות משרד הביטחון להגביל את השימוש הסופי המותר במערכות סייבר. במסגרתה, מדינה רוכשת מתחייבת להגביל את השימוש במערכת הסייבר לחקירה ומניעה של פעולות טרור ופשעים חמורים בלבד. בד בבד, חודדו ההגדרות לפשעים חמורים ופעולות טרור, במטרה למנוע טשטוש גבולות בהקשר זה.
ההצהרה המעודכנת קובעת כי פעולות טרור הן, בין השאר, פעולות שנועדו לאיים על אוכלוסיה ועלולות להביא לתוצאה של מוות, פציעה, לקיחת בני ערובה ועוד. כמו כן, ההצהרה המעודכנת מבהירה באילו נסיבות חל איסור בהפעלת מערכת הסייבר ומבהירה מפורשות קיומה של אפשרות להטלת סנקציות במקרה של הפרת ההוראות, כולל הגבלת מערכת הסייבר או ניתוקה.
סוכנות הידיעות רויטרס פרסמה שבוע שעבר כי טלפונים של עובדי משרד החוץ של ארצות הברית נפרצו באמצעות תוכנת ריגול של חברת NSO הישראלית. ככל הנראה מדובר בדיפלומטים אמריקנים המוצבים באוגנדה או עוסקים בה. על פי הפרסום, הם היו במעקב בחודשים האחרונים. המכשירים שנפרצו היו מכשירי אייפון של תשעה דיפלומטים. חברת אפל ושגרירות אוגנדה בארצות הברית סירבו להגיב.
לפני כשבועיים הגישה "אפל" תביעה נגד קבוצת NSO בעקבות המעקב והטירגוט של המשתמשים שהיא מפעילה. התלונה מספקת מידע חדש על האופן שבו החברה הישראלית הדביקה את המכשירים של הקורבנות בתוכנת הריגול שלה "פגסוס". בתחילת חודש נובמבר פורסם בחדשות הערב בכאן 11 כי בית המשפט בארצות הברית ידון בתביעה של ווטסאפ נגד החברה, בהאשמה שהחדירה את תוכנת פגסוס לכ-1,400 ממשתמשי האפליקציה בתוך שבועיים. זאת, לאחר שדחה את הערעור של החברה הישראלית.
