ישראל הודיעה לרשות הפלסטינית כי בלי תיאום ביטחוני-אזרחי לא תאפשר לה לנייד ולשנע כוחות ביטחון פלסטיניים חמושים ממקום למקום. כך פורסם היום (שלישי) בתוכנית "הבוקר הזה", בכאן רשת ב. ההחלטה בתוקף גם אם הרשות תצטרך לתגבר כוחות בעיר או בכפר פלסטיני כדי לטפל בסכסוך חמולות או בכל בעיה אחרת.
הפסקת התיאום הביטחוני | @galberger מפרסם לראשונה ב-#חדשותהערב: אחרי האיומים של אבו מאזן, ראש הממשלה הפלסטיני, מוחמד שאתייה, נפגש עם ראשי מנגנוני הביטחון הפלסטינים והודיע להם לעצור את התיאום עם ישראל בכל רמה ובכל דרג pic.twitter.com/NWMfzjkjxW
— כאן חדשות (@kann_news) May 21, 2020
עקב ההנחיה אתמול עצרו כוחות משמר הגבול כלי רכב גדול מסוג טרנזיט, שהסיע אנשי מנגנונים פלסטינים על אזרחי וללא נשק. הם שוחררו לדרכם לאחר שנבדקו תעודות הזהות שלהם. בישראל עדיין מתחבטים בשאלה כיצד לנהוג - אם אבו מאזן למשל יחליט לצאת בשיירה מרמאללה לחוץ לארץ ללא תיאום עם ישראל, שהרי בשגרה השיירה שלו מאובטחת על ידי צה"ל והמשטרה מלפנים ומאחור.
התיאום האזרחי גם הוא לא מתקיים בין הצדדים אך אין לכך בינתיים כל השפעה על תנועת החולים, הפועלים והסוחרים. עדיין אין תשובה לשאלה: מי יישא במימון של טיפול רפואי של פלסטיני שהועבר לבית החולים בארץ ללא תיאום עם הרשות ובלי שזו נתנה התחייבות מראש לממן את הטיפול.
ישראל החליטה שלעת עתה היא לא משיתה סנקציות על הרשות הפלסטינית רק בשל החלטתה לעצור את התיאום הביטחוני והאזרחי עמה, בטח כל עוד המנגנונים הפלסטיניים לא מונעים בגופם כניסה של צה"ל לערים ולכפרים. בפועל, בשבועיים האחרונים היו פחות מאתגרים. לא היו תקריות חריגות שהצריכו תיאום מוגבר בשטח, גם הפעילות של צה"ל בשטח הפלסטיני הצטמצמה, בין השאר בגלל ימי החג בצד הפלסטיני, אבל גם משום שבצה"ל החליטו להוריד קצת את הרגל מהגז כדי להימנע ככל היותר מחיכוך עם מנגנוני הביטחון הפלסטיניים וצמצמו את הכניסה לערים הפלסטיניות למקרים נחוצים בלבד. אפילו חלק מהפעילויות המתוכננות בוטלו.
המנגנונים עצמם הורידו פרופיל, ומנסים להימנע ככל האפשר מחיכוך מיותר. כשצה"ל בכל זאת נכנס לבצע מעצרים בערים הפלסטיניות, המנגנונים שבו למפקדות או התרחקו מאזור הפעילות, הם הונחו בידי ראשי המנגנונים שלא להגיע לעימות עם צה"ל, ולא להפריע לו במהלך שהותו בשטח.
בינתיים זה עובד, כל צד פועל מכוח האינרציה אחרי שנים של ניסיון מצטבר בעבודה מתואמת – למעשה כל צד יודע את גבולות הגזרה שלו גם בלי תיאום. כך למשל, לפני כשבוע וחצי – קבוצת מטיילים ישראלים שתעתה בדרך ונכנסה עם שמונה ג'יפים לאזור יריחו הוצאה משם בידי המנגנונים בלא פגע, גם בלי תיאום ביטחוני עם ישראל, אבל בהחלט ניכר ששני הצדדים הולכים על ביצים, והחשש העיקרי הוא שאחת הביצים האלה תישבר במקרה שיופעל שיקול דעת מוטעה על ידי דרגי השטח משני הצדדים.
ראש השב"כ לשעבר: "תוכנית טרמאפ טובה, אבל צריך ללכת לפתרון צנוע יותר"
יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר, הזהיר בריאיון לכאן רשת ב כי סיפוח של 30% מהשטחים ביהודה ושומרון עלול לערער את הביטחון ולדרדר את ישראל למציאות של מדינה אחת. "אנחנו לא רוצים להגיע לא למצב של שתי מדינות ולא לאחת - כל אחת בגלל הסיכונים שלה, שתיהן יהיו טרגיות", אמר כהן. "הם יהיו בתוכנו, כמו עור של ג'ירף, מפוזרים, מנותקים, בלי שום חזון אמיתי. הם ייטמעו בנו", הוא הסביר. לדבריו, "אם הייתי מייעץ למקבלי ההחלטות לפני 50 שנה, הייתי שואל 'בשביל מה אנחנו צריכים את ג'בל מוכבר, צור באהר ועיסאוויה? 200 אלף איש יושבים היום על ירושלים. בשביל מה? כדי שהילדים שלהם יעשו אצלנו פיגועי התאבדות? הם יהיו עויינים אותנו בתוכנו".
לטענתו, "מהלך כזה גדול של סיפוח עלול להוביל לערעור מצב הביטחון, למשבר ביחסים עם מדינות ערב ואירופה - ואני הכי חושש שאנחנו מידרדרים לאופציה של התהוות מדינה אחת דה-פקטו. שזה אסון למדינת ישראל".
ראש השב"כ לשעבר הציע "להסתפק ביעד צנוע יותר של 'אוטונומיה+'. המקלים יותר קוראים לזה 'מדינה-'". זאת, לדבריו, "תחת כמה עקרונות: בשום הסדר אנחנו לא פוגעים במרכיבי הביטחון הקיימים, בהתיישבות, באתרים הקדושים ולא מבצעים שום מהלך בלתי-הפיך לשינוי המציאות. כך נוכל להגדיר לאן אנחנו הולכים גם בנושא הסיפוח".
כהן הוסיף: "אני חושב שהתוכנית של טראמפ היא טובה לישראל. מרכיבי הביטחון לטובתנו, ירושלים אצלנו, יש גיבוי להחלת ריבונות, הפליטים לא רלוונטיים. לפלסטינים יש בסוף התהליך מדינה. אבל החלת ריבונות על 30%, כפי שכרגע מדובר, שזה כ-10% מההתיישבות ביו"ש ו-20% זה בקעת הירדן המרובה - המשמעות היא שאתה מקיף את הפלסטינים 360 מעלות ביבשה. מבחינתם הם מובלעת בתוך הבטן של ישראל. יריחו תהיה בבושקה. נצטרך להשקיע ים כסף בגדרות, בביטחון שדה, בשערים חקלאיים ובערעור מצב הביטחון. לדעתו, במקום להחיל ריבונות על 30%, אפשר לספח את גושי ההתיישבות, שהם כ-10%, ולהעביר לשליטת הפלסטינים שטחים בסדר גודל דומה מתוך אזור C שבשליטת ישראל. "האינטרס הישראלי הוא ללכת למשהו יותר צנוע", הוא קבע.
