בריאיון פרישה שהעניק לכתב העת "עורך הדין", התייחס הסנגור הצבאי הראשי היוצא, אל"מ רן כהן, לטיפול בתלונות על הטרדות מיניות בצה"ל והדף את הטענות שמדובר בתופעה: "אני לא חושב שיהיה נכון לומר שהטרדות מיניות הן תופעה בצבא. צה"ל מעביר מסר חריף וברור לגבי מעשים כאלו. אני סבור שבגלל סטיגמות עתיקות יומין הצבא פועל באופן נחרץ, ולעיתים אף מוגזם, באיזון שבין זכויות אנשי הקבע ומשפחותיהם לבין הצורך במיגור תופעות של הטרדות מיניות".
כהן אמר כי "אין מחלוקת על הצורך לטפל באופן חריף בהטרדות מיניות", אך, מנגד, "מפקדים שהקדישו את כל חייהם למערכת הצבאית מוצאים את עצמם בסכנת פיטורים ואבדון כלכלי, גם בשל תלונות על מעשים מינוריים למדי וגם בגין יחסים בהסכמה - וחשוב לא לאבד את הפרופורציות הראויות גם במאבק לשמירה על סביבת עבודה מכבדת והולמת״.
הסנגור היוצא הוסיף כי במקרים כאלה ואף במקרים אחרים, "לא שזה מפתיע, אבל בעצם חייל נענש בחומרה יתרה על אותה עבירה שביצע אזרח". לדבריו, "חייל שהתגייס מול אזרח שלא התגייס – הראשון, נמצא בפועל בסיכון משמעותי לאכיפה נוקשה, נניח ביחס לעבירת סמים ‘קלים’, כלומר קנאביס. החייל ייעצר, ייחקר, יוגש נגדו כתב אישום והוא ייענש, יישלח למאסר ויגרור איתו לאזרחות רישום פלילי. האזרח, הלכה למעשה, לא יקרה לו דבר, או כמעט לא יקרה לו דבר. קרוב לוודאי שהחקירה שלו תסתיים באי-הגשת כתב אישום".
"בראייתי, יש מעצרים רבים מדי ובלתי מוצדקים", הוא המשיך והצביע על אופן הטיפול של המשטרה הצבאית בחיילים החשודים בעבירות בכלל. "יש הכרה חלקית ומוגבלת במנגנוני שיקום, יש ראייה במאסר בכליאה כמעין כלי בלעדי לעומת אמצעי ענישה אחרים וחלופות כליאה. יש גם לא פעם התנהלות פוגענית של חוקרי מצ"ח, שנובעת מחוסר ניסיון מקצועי וחוסר בשלות של חוקרים צעירים, שמבחינת חלק מהם המטרה כמו מקדשת את האמצעים בדרך להשגת הודאה מהנחקר. לצערי, התופעה הזאת לא הצטמצמה מספיק, ובמובנים מסוימים היא אף הולכת וגוברת עם קיצור הכשרות חוקרי מצ"ח. לזכות הצבא אפשר לומר שיש הבנה של המפקדים הבכירים של ההכרח בטיפול במצב״.
"כל חייל, קצין, נגד, איש מילואים, אזרח עובד צה"ל או רכז ביטחון שנמצא בסיכון פלילי", אמר כהן, "רשאי לבחור את שירות הסנגוריה הצבאית, לייצג את עצמו או לשכור סנגור פרטי". על המקרה של לוחם כפיר אלאור אזריה שירה במחבל מנוטרל, הוא סיפר: "במקרה של אלאור אזריה, מיד כשלמדנו על המעצר, הקפצנו אליו סנגור בכיר שלנו, את עו״ד (אל”מ מיל’) אבי עמירם, וכשהוא היה ברכב, בדרך אליו, קיבלנו את ההודעה שיש לו עורך דין פרטי והוא עשה פניית פרסה. זו כמובן זכותו. אין תחושות קשות, אגב. לגבי התוצאה, יש כאלה שסבורים שעורכי הדין שלו השיגו לו הסדר פנטסטי".
עם עזיבתו את התפקיד בפרקליטות הצבאית, הציע כהן: "אפשר להצביע על הצורך להמשיך ולקדם את הידוק הפיקוח על חקירות מצ"ח ולצמצם את היקף המעצרים, בין היתר בעזרת תסקירי מעצר שכלל לא קיימים כיום ביחס לחיילי חובה וכן חלופות כליאה ושיפור תנאי המעצר. אני סבור שיש לריבוי הכליאה השפעה קשה מאוד הן על החיילים כמובן, והן על הצבא כמכלול, באופן שגם גורר נשירה משירות מצד החיילים שטעמו את טעם הכלא הצבאי. לכן יש לשמור את סנקציית הכליאה כמוצא אחרון – כפי שנעשה ביחס לבני גילם של החיילים שאינם משרתים בצבא, וברוח דוח ‘ועדת דורנר’. תנאי הכליאה הם נושא שמעסיק אותנו רבות".
"התנאים היום", הוא הסביר, "בייחוד בכלא 4, שהוא מבנה מיושן, קשים ולא מכבדים. קר בחורף, חם בקיץ. יש היבטי תברואה ירודים".
