הפרק החמישי והאחרון של "יום הכיפורים בצבע", מוקדש לרגעים שבין הלחימה, לרגעי השקט היחסי שבין הפגזה להפגזה, עת לנוח, לכביסה, לכתוב מכתב הביתה, ולבידור. וגם, בין פגז לפגז, הפרק מביא את הסיפור המרגש של חתונה אחת בגזרת הגולן, שנתפסה בעיניי המצלמה. בני הזוג המצולמים לא נחשפו לרגעים האלה עד כה. 50 שנה אחרי, הם התיישבו וראו בצבע את הרגעים המרגשים תחת החופה.
האמנים יעקב בודו, טמירה ירדני וחנן יובל עלו על הטנדרים ביום השני למלחמה ויצאו אל החזית על מנת לשמח את החיילים בחזית. בבסיס חצור שאליו הגיעו בתחילה גירשו אותם - "השתגעתם? אין ראש לזה", נאמר להם, כי שם כבר ידעו את גודל הטרגדיה המתחוללת. אז הם לקחו את הטנדר והמשיכו לבדם, בדרכים שבצדדיהן מוטלים רכבים שרופים מלאי גופות. כינסנו את שלושתם לצפות בתיעודים מהארכיון שנמצאו ונצבעו מחדש לכבוד הסדרה.
"לא הגיוני מה שהיה שם בשום צורה", מספרת ירדני, "אתה יושב במקום ומחכה להופעה ופתאום ברקע עוברת שיירת שבויים עם עיניים מכוסות, מחזיקים אחד את השני". הם הופיעו מול קבוצות של חיילים, כאשר כל פעם פלוגה שקיבלה הפסקה מהלחימה באה להתבדר בהופעה. אחר כך הם חזרו אל הלחימה, וקבוצה אחרת באה במקומה.
בסיני כתב חנן יובל את אחד השירים שהפך למזוהה עם המלחמה יותר מכל - "אתם זוכרים את השירים". "מהלחמה הזאת הרווחתי שיר אחד", מספר יובל. "שבת אחת חזרתי הביתה וקראתי את הטור של יהונתן גפן במעריב. אני רואה טקסט מדהים: 'אתם זוכרים את השירים ששרנו אז?' גזרתי ושמתי בכיס. ביום ראשון טסנו לצד השני של התעלה. שם, על תלולית קטנה ישבתי עם גיטרה, וכך נולד השיר הכי ישראלי – בצד השני של התעלה".
לא רק בשדה הקרב הם הופיעו אלא גם ביקרו את הפצועים בבתי החולים. "היינו נכנסים לאיזו מחלקה", מספר יעקב בודו: "אני בעצמי לא היה לי חשק לספר איזו בדיחה. לך ספר משהו מצחיק, שוכבים לפנייך ארבע פצועים. בקושי הם רואים, אחד בלי עיניים, אחד בלי יד, לך תצחיק".
חתונה בשדה הקרב
דבר מופלא אחד שנתפס בעין המצלמה ושכב כל השנים בארכיון עד שהתגלה עתה: חתונה שהתרחשה בשדה הקרב ברמת הגולן, תחת חופה שהוחזקה על קני רובים, ומעל חגים מטוסי קרב. לאחר חודשים של חיפושים הצלחנו לאתר את הזוג המצולם.
איציק ומיכאלה קורקין, נשואים עד היום, אספו את הילדים והנכדים לצפות בסרט החתונה שלהם ממלחמת יום הכיפורים. מיכאלה בכלל באה לבקר את איציק, שהיה הקמב"ץ של רפול, בחזית. הוא לא היה בנמצא והיא מצאה את עצמה ישנה בלילה מתחת לנגמ"ש.
דבר הוביל לדבר, ושמועה שהופצה סביב – שחתונה הולכת להתקיים – הפכה למציאות. איציק הוזנק חזרה, בלי לדעת שמצפה לו חתונה בהפתעה. מתוך רצון לעלות את המצב רוח, הם נענו, זה כנראה עבד, חמישים שנה אחרי, והם נשואים עד היום.
