שעות בודדות לאחר שהחלה המתקפה של מחבלי חמאס ביישובי העוטף כבר היה ברור לכל - מדובר במחדל ענק. רבים האשימו את התצפיתניות במוצבים, אלו שהיו אמורות להתריע על החדירה המסיבית של המרצחים. קרן נויבך שוחחה היום (שבת) בכאן רשת ב עם חגית מרטינז, אימה של דניאל, מ"פ תצפיות בחטיבה הדרומית של עזה שהייתה עמה בבית וניהלה את האירוע מרחוק. היא מספרת כי התצפיתניות התריעו, דיווחו והכווינו - אבל לא היו כוחות להקפיץ לשטח.
האזינו לריאיון המלא בכאן רשת ב
חגית סיפרה שהחיילות של דניאל לא עזבו את המצלמות גם כשירו על דלת החמ"ל שלהן. "לא היה פינוי רפואי ולא היה חיל אוויר במשך שלוש וחצי שעות. זה זוועות שאין דברים כאלה. הן שומעות את כולם צועקים בקשר, מבקשים סיוע, ואין להן מה לעשות. חברים שלהן מתו מסביבן, הן הכניסו את הפצועים לחמ"ל, הוא היה מלא דם. הן היו צריכות לנקות את זה אחר כך לבד", המשיכה וסיפרה.
שבוע אחרי, ולמרות הטראומה האיומה שחוו החיילות - הן עדיין נמצאות במוצב, שניזוקו קשות במתקפה. חגית מספרת כי "הן לא התקלחו כבר שבוע, אין תשתיות מים באף מוצב" והוסיפה כי יש כשל לוגיסטי חמור בצבא: "הן חולקות את המזרונים שלהן עם לוחמים שבאים ומתעלפים על המזרון. אין להן לב להרים אותם כשהן גם צריכות לישון. מגיע שריונר מפוחם עם פנים שחורות לחמ"ל ומתחנן לבקבוק מים - הן נותנות לו. מי דואג ללוחמים האלה? את המעט שעוד יש להן הן נותנות ללוחמים".
"כל החיילות של הפלוגה של דניאל בחיים ואינן בין הנעדרות. היא עשתה להן תרגולים הזויים כשנכנסה לתפקיד וזה מה שהציל אותן", סיפרה חגית. "פיזית הן לא נפצעו. נפשית - אלוהים יודע איך הן יתמודדו עם כל הדבר הזה. אני לא יודעת איך אנחנו נתמודד עם הטירוף שהן יצטרכו להתמודד איתו. דניאל ביקשה ממני משחקי קופסה כדי שלא יחשבו על מה שהן ראו, שהתמונות לא יחזרו להן".
