"שכחו אותנו. אף כוח לא הגיע אלינו ואף כוח לא הרג מחבלים בקיבוצים. היחידים שנלחו כמו אריות זו כיתת הכוננות שלנו. הם הצילו אותנו" - כך סיפר הערב (שני) בכאן 11 ירון מאור, תושב קיבוץ ניר עוז שבעוטף עזה, על אירועי שבת ה-7 באוקטובר.
מאור סיפר כי בקבוצת הווטסאפ של הקיבוץ החלו לעבור בשעות הבוקר המוקדמות הודעות על מחבלים שנמצאים בתוך הקיבוץ. "כשהבנתי את המצב יצאתי החוצה להגן על המשפחה שלי. ראיתי 15 מחבלים אצלי במרפסת וכמה מחבלים נוספים מתעסקים במכוניות שלנו. רציתי לירות לעברם, אבל בשנייה האחרונה החלטתי לארוב להם ליד הדלת כדי שלא למשוך אליי אש", אמר.
"למזלי הם לא הצליחו להיכנס דרך הדלת, אז הם התחילו להיכנס מחלון המטבח. כשאחד המחבלים ניסה להיכנס עם פלג גופו העליון יריתי בו והוא נפל החוצה. היו להם צוותים: צוות לוחמים, צוות שריפה, צוות שבויים, צוות פינוי נפגעים. כשהרגתי אתהמחבל הראשון התחילו לצעוק ואז הגיע עוד מחבל, ריסס לי את הבית וזרק רימון לתוך החלון. רצתי לחדר פנימי וספרתי עד שהרימון התפוצץ", תיאר מאור.
לדבריו, המחבלים שנותרו ברחבי הקיבוץ המשיכו במתקפה ללא הפסקה: "הם השתוללו בחוץ, זרקו לי עוד רימון לתוך הבית שלא התפוצץ ואז עוד אחד. תוך כדי יורים עלינו בלי סוף ואז משנים אסטרטגיה ובאים לצד האחורי של הבית, שם הסתתרתי. ראיתי מהחלון חמישה או שישה מחבלים, רוקנתי עליהם את כל המחסנית של האקדח והחלפתי מחסנית", אמר. לדבריו, הקרב נמשך כשעתיים, והוא יצא ממנו כמעט ללא פגע. "חוץ מזה שנפגעה לי השמיעה, יצאתי בלי שריטה", סיפר.
אחרי הקרב חזר אל הממ"ד, שם שהו בני משפחתו, אך הסיפור לא תם. "צעקתי לאשתי שתכניס אותי. היא לא האמינה שאני חי ובסוף נתנה לי להיכנס. המחבלים חזרו לקחת את אחת מהגופות, התחילו לירות על דלת הממ"ד ואז שרפו לי את כל הבית. הדלת הייתה חמה ולא יכולנו לנשום. כשלא הייתה ברירה יצאנו מהחלון כשאני עם אקדח שלוף, וראינו כוח ימ"ס שכמעט הרג אותי. צעקתי שמע ישראל וזה מה שהציל אותי".
