עמרי סאסי, ממפיקי מסיבת הנובה, שחזר את השתלשלות הטבח בבוקר החג בריאיון לתוכנית סדר ביום בכאן רשת ב. "בשעה 06:30 סיימתי סיור במתחם הפסטיבל, עברתי בקמפים וברחבות, ראיתי שהכול מתקתק", סיפר על השקט שלפני הסערה. "הלכתי עם בעלי "המאשרום", שחטוף בעזה, לראות את הבמה הראשית. ברחבה הקטנה היו 1,000 איש, רוקדים נהנים".
האזינו לריאיון עם עמרי סאסי בתוכנית "סדר יום"
ואז, המשיך סאסי, "הדיג'יי מסתכל לכיוון מערב ופתאום אנחנו רואים יציאות מעזה. דבר ראשון שעלה לי לראש שזה בטח איזה מטח טילים לעוטף, אני מקווה בלבי שזה לא יהיה משהו דרמטי מדי. אמרתי לעצמי 'איזה באסה, המסיבה כנראה הולכת להסתיים'. שוטר ניגש אליי ואמר לי 'כבה את המוסיקה, צריך לפנות את הקהל'. הקהל צעק 'למה?'. אותו דבר קרה גם ברחבה הגדולה".
"התחלנו לפנות את כולם. השוטרים נכנסו להילוך. עברתי בקמפים, ראיתי שאין שם עוד אנשים ולאט-לאט פינו את כולם", הוא תיאר את השלב שבו כבר נכנס לפעולה, אך עדיין לא הבין מה קורה באמת. "לא הבנו מה סדר הגודל של המתפקה, ובכלל באותם רגעים אנחנו לא יודעים שיש חדירת מחבלים".
לדבריו, "אחרי חצי שעה בערך קיבלתי טלפון מאחת הבלייניות שאמרה שירו על חבר'ה ברכב בציר. גם אז לא הבנו את סדר הגודל. היו לי 27 שוטרים, חשבתי שיחסית האירוע שלי מאובטח. התחלנו לפנות את הרכבים לכיוון כביש 232 ופתאום רכבים התחילו לחזור ירויים. הצוות, שנמצא באזור החפ"ק, קלט פצועים. בהתחלה הגיעה פצועת ירי קלה בידה. ככל שעברו הדקות התחלנו לשמוע ירי והבנו שיש פה מתקפה רצחנית. לקחנו החלטה לא לפנות לצירים אלא לפתוח ציר לכיוון מזרח, דרך השטח, לכיוון מסלול ופטיש. דרך הציר הזה ניצלו אלפי אנשים".
"בשלב מסוים", סיפר סאסי, "הגיע טנדר שחור עם מאג מכיוון בארי ופשוט ריסס את המחסום של המשטרה. נהרגו שם ארבעה או חמישה שוטרים. באותם רגעים חיפשתי את אחד החברים וקלטתי שנכנס טנדר לבן ומתחילים לירות לכל עבר. לא פגעו בי אבל ראיתי את הכדורים פוגעים בחול לידי. החלטתי לחלץ אותנו. עלינו לרכב והתחלנו לנהל נהיגה מבצעית. נשארנו בשטח החניה וכל פעם שהגיעה חוליית מחבלים נסענו לצד אחר.
"רכב משטרה עם שוטר אחד הגיע והחלטנו לנסוע אחריו. שאלתי את השוטר מה עושים, הוא אומר שחייבים לצאת מפה. הוא הכיר את השטח והיה לנו סוג של ביטחון לנסוע אחריו. הצחלנו לצאת לכיוון מערב. אחרי חמש דקות ראינו ג'יפ צה"לי ירוי. הבנתי שהייתה חטיפה. אחרי שתי דקות ראיתי חוליה של חמישה מחבלים. לא בערו כמה שניות והם פתחו באש לכיווננו. החבר שישב מקדימה נפצע קשה. המשכנו לנסוע לכיוון רעים דרך השטח. עלינו בדיוק מול השער".
את המראות שראה אז לא ישכח לעולם. "ראיתי שטיח של גופות על הכביש, רכבים מצד ימין ושמאל. תוך שניות קיבלנו עוד מטח ירי מכיוון רעים. ירדנו חזרה לשטח ואז ראיתי טנק צה"לי עומד נטוש לכיוון המסיבה. מסביבו התגודדות וכמה שוטרים. ניידת משטרה נסעה לכיוון ההוא. התקדמנו לשם ואיך שהתקרבנו ראינו מחבל קופץ מהשיחים עם טיל. הטיל פספס במזל את הרכב ופגע בניידת משטרה. חברים שלי שהיו בניידת הזאת הבינו שהמצב לא טוב. הבנתי שאנחנו חייבים לחצות את כביש 232 לכיוון מזרח. עלינו לכביש, חטפנו ירי, המנוע הפסיק לפעול והרכב נעצר בתוך בוסתן עצים. צעקתי אם יש חובש. הגיע אליי בחור, הורדנו את החבר מהכיסא הקדמי. המצב שלו היה קשה מאוד. ואז הורדנו את אופיר, שנורה ברגליים.
"חיכינו שם 50 דקות. כל הזמן בראש תכננתי מה אני עושה בשלב הבא. ירי כבד של פצצות מרגמה ורימונים נורה לעברנו. התחלתי לשמוע מחבלים מדברים. ניגשתי לאופיר, אמרתי לו 'תקשיב, אין ברירה, אני חייב לחלץ את עצמי. אני מכניס אתכם מתחת לאוטו ואתה תשחק אותה מת'. ככה היה. הוא מרח על עצמו דם ואני חילצתי את עצמי יחד עם עוד שלושה אנשים שהיו שם למקום במרחק 600 מטרים. שם התקשרתי לשותף שלי ונתתי לו נקודת ציון של אופיר. כעבור זמן מה הגיעו אליו וחילצו אותו. הבחור שישב מקדימה כבר נהרג".
לבסוף, הוא סיפר, "ב-13:30 שמענו צוות חילוץ מרחוק. הרמנו את הראש מהוואדי, עלינו לרכב והגענו לאולם ספורט במושב מסלול, שהיה מלא בפצועים. אחרי שהתרחק מאזור הסכנה, ותוך כדי פינוי לבאר שבע, פתח סאסי פתחנו חמ"ל טלפוני כדי להבין מי בחיים ומי לא. "בדרך לבאר שבע היה מחזה נוראי. ישבתי על הרצפה של האוטובוס, דחפו שם מאה אנשים. קלטתי שהאוטובוס עוצר כל כמה מטרים כדי לא לדרוס גופות על הכביש. בבאר שבע היו אימהות שצרחו ובכו, חיפשו את ילד שלהן.
"פתחנו חמ"ל בזמן האירוע למציאת נעדרים. שלחו לנו 5,000 הודעות של אנשים שמתחבאים בכל מיני מסתורים. היה שם כאוס ברמה הצבאית - כן נכנסים, לא נכנסים. עד ששותף שלי החליט שהוא נכנס ולא מעניין כלום, כי הוא פשוט ידע על אנשים ומחבלים שנמצאים שם".
סאסי איבד במסיבה דוד, בת דודה שהייתה בהיריון ובן זוגה. כולם נרצחו במיגונית. זאת בנוסף לעשרות חברים.
