פרטים חדשים

צה"ל פרסם את הכתובות שהשאירו החטופים שנורו

צה"ל פרסם את הכתובות שהשאירו החטופים שנורו
כוח שנשלח לסרוק את המבנה הסמוך למקום האירוע איתר שלטים שעליהם נכתבו קריאות לעזרה באמצעות שאריות מזון. על בסיס תחקיר האירוע בשטח נראה כי שלושת החטופים שהו במבנה לפחות בחלק מהזמן
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
הכתובות שהשאירו החטופים שנורו
צילום: צה"ל

תחקיר הירי בשלושת החטופים: כוח צה"ל ביצע היום (ראשון) סריקות במבנה הסמוך לאירוע בו נורו בשוגג שלושה חטופים ישראלים - אלון שמריז, יותם חיים וסאמר אל-טלאלקה. בבמנה אותרו שלטים שעליהם נכתבו קריאות לעזרה בשאריות מזון. כמו כן, כוח צה"ל שנשלח לסרוק את הבית שעליו נרשמה הכתובת "הצילו", זיהה במקום סימנים שמעידים כי שלושת החטופים אכן שהו במבנה. 

הממצאים שאותרו

> עקבו אחרי ערוץ הוואטסאפ של כאן חדשות - לחצו על הפעמון ואתם מעודכנים

> החטופים שעדיין בשבי חמאס: הרשימה המלאה

בצה"ל סיימו אתמול את התחקיר הראשוני לאירוע, שהתרחש בזמן פעילות הכוחות בשכונת שג'אעיה שבעיר עזה. מהתחקיר עלה שלוחם מגדוד 17, שהיה עם הכוח בבניין בן כמה קומות, זיהה מהתצפית שלושה חשודים ללא חולצה, כשאחד מהם החזיק ביד דגל לבן. למרות זאת, הלוחם ראה בהם איום, ירה לעבר השלושה והכריז בקשר "מחבלים". 

הלוחם פגע בשניים והרג אותם, האדם השלישי ברח למבנה שממנו יצאו החטופים - שהיה במרחק עשרות מטרים בודדים מהכוח. המג"ד יצא מהמבנה שבו היו הכוחות, ורץ לעבר הדמות השלישית. הוא כיתר את הבית, צעק לדמות לצאת החוצה.

החטוף יצא בקריאות "הצילו בעברית". המג"ד הכריז "חדל", אך שלושה לוחמים ירו לעבר החטוף והוא נהרג. לדברי הלוחמים, לאחר הירי הם הבינו שמשהו חשוד בדמותו של ההרוג ורק אז חלחלה ההבנה שמדובר בשלושה חטופים ישראלים. בצה"ל אומרים שהירי בשני המקרים בוצע בניגוד להוראות הפתיחה באש. 


אלון שמריז הובא למנוחות בבית העלמין בשפיים

אלון שמריז הובא היום למנוחות בבית העלמין בשפיים. דקלה, אימו של אלון, ספדה לו מעל הקבר: "אלון שלי, לא לסוף הזה ייחלנו. הפכנו עולם למענך. שרדת במשך 70 ימים בתופת. עוד רגע היית אצלי בידיים. נמשיך לחיות למענך". אחותו רוני אמרה עליו בהלוויה: "זה היה אמור להיגמר אחרת, היית צריך להיות כאן בחיים. אני מצטערת על מה שעברת. אחרי 70 יום בגהינום - סוף סוף אתה בגן עדן".

עידו, אחיו של אלון, הביע צער שיצא בזמן התופת להגן על הקיבוץ, ולא הצליח להגן עליו: "אלון, אח שלי אהוב. לא עשינו הכול, אבל אתה כן. היית במסע משלך בלי המשקפיים, בלי אוכל, בלי אור. דיברתי עליך כל כך הרבה, אבל לא אמרתי כמה אתה אמיץ. עשית הכול כדי לחזור הביתה. מסכן שלי, מה עבר עליך באותם רגעים שכבר ראית את האור. כל מה שעשינו היה לכבודך, ועכשיו הוא לזכרך".

 

הפופולריים