סמ"ר אפרים יכמן בן ה-21 מנווה דניאל נהרג אמש בקרב בצפון רצועת עזה, והפך לחלל השמיני מישיבת ההסדר בירוחם. דניאל, שלחם בגדוד שקד בחטיבת גבעתי, היה תלמידו של הרב חיים וולפסון, שסיפר הבוקר (רביעי) בריאיון לאסתי פרז בן-עמי בכאן רשת ב על האבל העצום, והחלל הגדול שהותירו אחריהם דניאל וחבריו לספסל הישיבה שנפלו בקרבות הקשים ברצועה.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי
"אתמול התעוררתי ב-5 בבוקר מבועת מחלום שבו אני אומר למישהו שאפרים מת", שיתף הרב וולפסון. "פתחתי את הפלאפון כדי לראות אם השאירו הודעה, וראיתי שלא הודיעו לי שום דבר. אמרתי לעצמי 'טוב אתה והחלומות שלך, תחזור לישון'. אבל לא הצלחתי להירדם, הלב שלי כבר דפק. ב-6:10 כבר ראיתי את ההודעה, שלמעשה קיבלתי כבר בחלום".
האזינו לריאיון המלא עם הרב חיים וולפסון בתוכנית "בחצי היום"
"אפרים היה יהלום. בחור מקסים, חייכן, מאושר ואהוב על כולם. אי אפשר לתאר דבר כזה. החיים זורמים אצלו בצורה טבעית ופשוטה, הוא היה מחובר לכל כך הרבה דברים", סיפר הרב. "הוא היה מוכשר בנגינה בצורה מטורפת. התמונה שלו שיש לי בראש היא שבכל מקום הוא הולך עם גיטרה על הגב, ומצד שני ספרי לימוד ביד. אפרים היה תלמיד שקדן, מהראשונים שפתחו את בית המדרש ומהאחרונים שעזבו אותו. אצל אנשים שקדנים אתה תמיד פוגש איזה מתח או קושי - אבל אצלו לא".
האהבה הגדולה של אפרים למוזיקה הייתה תמיד נוכחת. "אחרי שחברנו איתן רוזנצוויג נפל, אז אפרים ועוד חבר שנפצע באירוע הנוכחי הלחינו שיר - 'מן המצר קראתי יה', ושיתפו אותנו בזה", שיתף. "פגשנו אותם כשהם יצאו, בזמן ההפוגה בלחימה. הם שלחו לי את הניגון אחרי זה ותכננו להקליט אותו כשיחזרו לישיבה עם כלי נגינה. באיזו שבת הם פגשו חבר'ה מכמה נמ"רים ולימדו אותם אותו - מקווה שהניגון הזה יעלה למעלה וישמעו בשמים את הזעקה הזו".
פני הישיבה בירוחם ודאי לא ייראו כפי שהיו לפני תחילת המלחמה בעזה. בקרבות הקשים נפלו שמונה מבני הישיבה: אריאל אליהו, ינון פליישמן, איתן דב רוזנצוויג, איתן פיש, ידידיה שינקולבסקי, גדעון אילני, אלישע לוינשטרן, והבוקר - אפרים יכמן.
"שמונה נהרגו. המספר הזה לא נתפס", סיפר הרב בגרון חנוק. "יש בתוכנו זעקה כואבת שהולכת מסוף העולם ועד סופו השני. בתוך הזעקה הזו אני מנסה להכניס את הכאב של כל עם ישראל, שהיה צריך להקריב במלחמה הזו. אלו קורבנות כואבים. הם ממש יהלומים, נשמות טובות. כל בן אדם שנופל אתה רואה את הזוהר מהפנים שלו. הכאב עצום, כמו גם המפגש הזה עם דמויות שהן פלאיות בעיניי".
