בתום השבעה על יהונתן לובר שנפל לפני שבועיים בקרב בדרום רצועה עזה, אחיו אלעד נכנס להילחם ברצועה. אביהם, חגי לובר, ביקש בפוסט בפייסבוק: "אנא, אל תשאלו אותנו למה ואיך הרשנו, אל תשיאו עיצות, אל תאנחו ברחמים, אל. בבקשה אל. פשוט האמינו כמונו במשימה הקדושה של חיסול הרוע והחזרת החטופים, חבקו אותנו ותתפללו שיחזרו כולם בשלום עטורי ניצחון".
יהונתן לובר, בן 24 בנופלו, היה בן למשפחה מבית אל, ותושב יצהר שבשומרון. הוא הועלה מדרגת לדרגת סמ"ר (במיל') לאחר מותו. לובר הותיר אחריו אישה בהיריון, אביה, ובן פעוט. האחים הם בני דודים של הלל ויגל יניב, שנרצחו בפיגוע הירי בחווארה לפני כשנה.
אח נוסף, סמל איתמר לובר, סמ"פ בשריון, לוחם בעזה מאז יום הכניסה. הוא גילה את הפיר שבו נצמאו גופות עדן זכריה וזיו דדו. "אנחנו לא נחזור עד להשלמת המשימה, עד להחזרת כל החטופים", הבהיר איתמר בעצרת החטופים במוצאי השבת האחרונה, אליה הגיע עם אביו. "הצוות שלי מורכב מכל חלקי החברה הישראלית. כמו הצוות שלי, גם אני ואחי יהונתן היינו שונים ואנחנו היינו רבים הרבה. אבל תמיד היה ברור שאנחנו אחים. היום אנחנו נמצאים במצב שעם ישראל צריך להבין שכולנו אחים. חיילי המילואים חוו בעזה את האחדות המטורפת הזו. האחדות הזו תחזור ותגיע לכל קצוות המדינה".
לדברי האב, שחקן, מחזאי ומייסד תיאטרון אספקלריא, בעצרת: "לפני 12 ימים דפקו אצלנו בדלת עם הבשורה המרה וכמה שעות אחר כך הגיעה אלינו אשתו של יהונתן שלנו שהיא בהיריון ועם ילד קטן. הבן שלי יהונתן היה יותר לוחם מלוחם. הוא הלך עם הכוח של המשפחות בשביל לשחרר את החטופים ובכדי לחסל את הרוע האכזרי הזה. כשצעקו יורים עלינו והוא קפץ בכדי להילחם, הוא נלחם בשבילכם בשבילנו. למדתי שהגורל באיזשהו מקום בחר בנו ושם אותנו, את המשפחות השכולות ומשפחות החטופים, במוקד העם. היכולת שלנו לעמוד ולבוא לפה, זה נותן כוח לעם. אנחנו מנצחים כבר בזה שבאתם לכיכר ומניפים את השלטים. אנחנו עוד ננצח".
