100 ימי מלחמה, ב-8 זירות

מהטבח, דרך המשחק המסוכן של נסראללה ועד ראש הנחש

מהטבח, דרך המשחק המסוכן של נסראללה ועד ראש הנחש
המלחמה שמנהלת ישראל כבר 100 ימים מוגדרת אומנם כמלחמה בעזה, אבל המדינה למעשה מנהלת מאבק מלחמתי בשמונה זירות. ההתחממות ביו"ש, המלחמה "המתוחמת" מול חיזבאללה ועד הארגונים החדשים שנכנסו לתודעה הישראלית | תמונת מצב בכל החזיתות
מחבר רועי קייס מחבר רועי קייס
Getting your Trinity Audio player ready...
פרויקט 8 זירות - 100 ימים למלחמה
צילום: אי-פי, רויטרס, פלאש 90

7 באוקטובר 2023, שמחת תורה. בזמן שכולם בישראל שנפתח לו עוד יום שקט בכל הגזרות, לקראת 06:30 בבוקר רעידת האדמה כבר הייתה בדרך. המלחמה במנהלת ישראל אומנם מוגדרת כמלחמה בדרום או בעזה, אבל הלכה למעשה, ישראל מנהלת מאז שבעה באוקטובר מלחמה בשמונה חזיתות. מהבוץ בחורף העזתי והניסיון להחזיר את כל החטופים, דרך המלחמה "המתוחמת" בצפון ועד החות'ים וחיזבאללה העיראקי – כל הקנים שמופנים נגד ישראל.

> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי
> כל האזרחים, האזרחיות, החיילים והחיילות שנרצחו ונפלו

חזית רצועת עזה – הגזרה המרכזית של המלחמה

חמאס נלחם בישראל כבר 36 שנים, מתוך תפיסה שרואה באדמת ארץ ישראל אדמת וקף אסלאמי שאסור לוותר עליה. קו פרשת המים במלחמה הגיע ב-7 באוקטובר, כשביצע את הטבח הגדול בתולדות ישראל והאירוע בו נרצחו הכי הרבה יהודים מאז השואה. ישראל נלחמת כבר יותר משלושה חודשים ברצועת עזה ומפרקת את המבנה השלטוני והצבאי של חמאס.

בצפון הרצועה, המשימה הושלמה ברובה, אך הירי הרקטי משם ממשיך, לפי צה"ל על ידי חוליות טרור עצמאיות. במרכז הרצועה ובדרומה גדודי חמאס עדיין קיימים בחלקם וברפיח אפילו ישנם סימנים לשלטון האזרחי של חמאס. חוץ מחמאס, רצועת עזה רוויה בארגוני טרור, הגדולים שבהם הם הג'יהאד האיסלאמי וועדות ההתנגדות העממית ולצידם קבוצות קטנות יותר אך עדיין חמושות ומעוניינות להילחם בישראל.

חזית איראן – טהרן יושבת בשקט ומחככת ידיה בהנאה

ראש הנחש של העימות הרב-חזיתי שאיתו מתמודדת ישראל ב-100 הימים האחרונים יושב אלפי קילומטרים מאיתנו, בטהרן, אבל הוא לא מורגש באופן ישיר. האיראנים, כמו שהם יודעים לעשות מצוין, מעדיפים להרחיק את הסכסוכים מהטריטוריה שלהם, לתת לשלוחות שלהם לעשות את העבודה ולא ללכלך את הידיים בעצמם.

חמאס, חיזבאללה, המיליציות השיעיות בעיראק ובסוריה והחות'ים בתימן, קשורים כולם בקשר הדוק למשמרות המהפכה. במשך שנים איראן מממנת ומחמשת את הארגונים האלה במטרה לחזק את מה שהיא מכנה "ציר ההתנגדות" לישראל, לארצות הברית ולמדינות הסוניות המתונות. האם טהרן עודכנה לקראת מתקפת 7 באוקטובר?

בחינתה של ישראל התשובה לא רלוונטית. כאן טוענים שוב ושוב שאיראן היא המושכת בחוטים של כל הרעות החולות במזרח התיכון, ובשבועות האחרונים ישראל, לפי פרסומים זרים, גובה מהאיראנים מחיר כבד - אם במתקפות כמעט בלתי פוסקות על יעדים איראניים בסוריה ואם בחיסולם של בכירים איראנים ובראשם סייד ראזי מוסאווי, איש "כוח קודס", הזרוע הביצועית של משמרות המהפכה מחוץ לגבולות המדינה. מוסאווי היה אחראי על העברת אמל"ח מאיראן דרך סוריה לחיזבאללה בלבנון וחוסל בפאתי דמשק בחודש שעבר.

בשבועות האחרונים, גם ארצות הברית הצטרפה למתקפות על השלוחות האיראניות. היא חיסלה את מפקד ארגון הגג של המיליציות השיעיות בעיראק ותקפה בסוף השבוע את החות'ים שמאיימים באמצעות ירי כטב"מים וטילים על נתיב השייט בים האדום, ירי שלפי גורמים בארצות הברית מבוצע במעורבות ישירה של איראן. בזמן שהזירות השונות ממשיכות להתחמם, דווח לא פעם כי גורמים בארה"ב ובאיראן מעוניינים להימנע מעימות רחב, כך שנראה שלפחות זירה אחת תישאר על אש נמוכה. עימות צבאי ישיר בין ישראל או ארה"ב לאיראן נראה כמו תרחיש חריג מאוד, אבל אתם יודעים למי ניתנה הנבואה.

החזית הלבנונית – המשחק המסוכן של נסראללה

אחרי חיסולו של מפקד כוח קודס האיראני קאסם סולימאני בידי ארה"ב בשנת 2020, הפך מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, לגורם הדומיננטי ביותר במה שמכונה "ציר ההתנגדות". אם תרצו "הדבק" שמחבר בין כל השלוחות במחנה של איראן, מביירות, עבור בדמשק ובבגדאד ועד לצנעא. "התלכדות הזירות", שהחלה עוד לפני השבעה באוקטובר הפכה מבחינתו לצו השעה במלחמה הנוכחית וב-8 באוקטובר, ביוזמתם בחיזבאללה ירו את הירייה הראשונה להר דב לאות הזדהות עם הפלסטינים.

בחיזבאללה מכנים זאת "חזית סיוע" ומנסים גם בימים אלה ללכת מתחת לסף המלחמה הכוללת. נסראללה, בדומה לחות'ים ולפטרון שלו מטהרן, רואה בהשמדת ישראל צו אלוהי. אבל, הוא יפתח את כל הקלפים כשהפטרון שלו מטהרן יהיה תחת סכנה קיומית או כשישראל תחליט לצאת למלחמה יזומה בלבנון. זוהי הסיבה שהוא מנסה ללכת בין הטיפות, מתחם את הלחימה לאזור מסוים ומגביר את האש באזור המתוחם הזה בהתאם להתפתחויות בזירה העזתית ובייחוד בזירה הלבנונית. זאת, תוך שהוא נעזר גם בעוד התארגנויות טרור בלבנון חוץ מחיזבאללה כמו שלוחת חמאס בלבנון או הזרוע הצבאית של סניף האחים המוסלמים בלבנון אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה. השאלה, האם המשחק המסוכן שלו מתחת לסף לא עלול מתישהו להתפוצץ לו בידיים.

הזירה המדינית – החיבוק והלחץ האמריקני

כשביידן נכנס לתפקיד בינואר 2021, הוא החליט לעשות הכול כדי לברוח מהזירה המזרח-תיכונית. מבצע "שומר החומות" במאי 2021, אילץ אותו לפעול בניגוד לרצון הזה. טבח 7 באוקטובר הביא אותו כבר לשלוח לכאן שתי נושאות מטוסים, ומסר ברור אחד לאויבי ישראל: Don't.

יחד עם זה הגיע החיבוק הנשיאותי, כולל ביקור של ביידן - בלב איזור לחימה, כשטילים עפים באוויר. בהמשך, ככל שהמלחמה התקדמה, החיבוק החם נשאר וההצהרה שצריך לנצח את חמאס נותרה היעד המרכזי. אבל לאלה נוספה פה שורה של Don't אמריקניים - מפתיחת חזית לבנונית ועד שליטה מחודשת ברצועה, וגם שתי תהיות שמלוות את ביקורי הבכירים: "האם ישראל יודעת לאן היא הולכת, והאם נתניהו מוביל ולא מובל?".

הפוליטיקה הקואליציונית גורמת לממשל להתעצבן על כך שראש הממשלה בנימין נתניהו מסרב לדבר על היום שאחרי - אירוע שמבחינת האמריקנים משפיע ישירות על השאלה מה ישראל רוצה להשיג במלחמה הזאת ואיך היא תוכל לנצח בה. נכון שלרוב אזרחי ישראל כנראה לא אכפת מה יקרה בתוך עזה, כל עוד ישראל שולטת בה ביטחונית ומונעת 7 באוקטובר נוסף. אבל את וושינגטון זה כן. ההתבטאויות שמגיעות מהבית הלבן, מראות שהאמריקנים על הקצה. גם הפיתוי האמריקני שישראל תקדם את סוגיית היום שאחרי כחלק מנורמליזיציה עם סעודיה, ואולי גם כחלק מהעסקה לסיום הלחימה עם חיזבאללה, מראים שבוושינגטון רוצים לעבור שלב - ולהתמקד בציד הבכירים סינוואר ודף.

בכל זאת, צריך לזכור, אנחנו בשנת בחירות ובארצות הברית לא אוהבים מלחמות עולמיות בשנה שכזו (ובכלל, מעדיפים שם כמה שפחות).

חזית יו"ש – פעילות חסרת תקדים של צה"ל

גם לפני המלחמה, הטרור ביהודה ושומרון נמצא במגמת עלייה. בשנה האחרונה ישנה עלייה בטרור של חוליות חמושות בנשק חם ולעיתים תקני. מדובר בחוליות מקומיות, המתארגנות בכפרים או במחנות פליטים ולא מזוהות באופן אידאולוגי עם ארגון גדול אחד, שמבצעות פיגועי ירי ביהודה ושומרון או לחילופין נלחמות בכוחות הביטחון כאשר הם נכנסים לבצע מעצרים.

לפי ישראל, חמאס וארגונים אחרים מעבירים כסף לאותן חוליות תמורת פיגועים, ובכך משנים את מודל הטרור שהיה נהוג שנים רבות וכלל מעורבות עמוקה ומחויבות לכללי התנהגות של ארגון כדי לקבל משאבים. מתחילת המלחמה ישראל פועלת בצורה חסרת תקדים ביהודה ושומרון, עוצרת ומחסלת מחבלים לילה לילה, כדי למנוע התלקחות של החזית הזו.

החזית התימנית – "תומכי האל" שלקחו את ים סוף בן ערובה

עד לפני השבעה באוקטובר, לא רבים בציבור הישראלי התעניינו או הכירו את המורדים החות'ים בתימן, שמכנים את עצמם "אנסאר אללה" ("תומכי האל"). מדובר בארגון שהחל את דרכו בשנות התשעים במעוז החות'ים בעיר צעדה בצפון תימן. תנועה חברתית שדרשה מהשלטון הסוני של עלי עבדאללה סאלח להפסיק את הקיפוח ולתת זכויות שוות לקבוצה האתנית שאינה נמנה עם הזרם המרכזי של השיעי ומשתייכת לענף אחר.

האיבה לישראל, ואפילו ליהודים, מצד החות'ים ומנהיגם הנוכחי עבד אל-מליכ אל-חות'י, לא נולדה בשבעה באוקטובר. די להביט בסלוגן של הארגון "מוות לארצות הברית, מוות לישראל, שיקוללו היהודים, ניצחון לאסלאם". במהלך המלחמה הנוכחית, החות'ים שיגרו גם טילים וכטב"מים לעבר ישראל בדגש על העיר אילת ובנוסף גם החלו לשבש את השיט בים סוף, תוך ניסיון לפגוע בספינות עם זיקה לישראל ובהמשך ספינות ששטות לעבר ישראל.

בכך, החות'ים מנצלים את המיקום האסטרטגי של תימן כדי לקחת את אחד מנתיבי הסחר הימיים החשובים בעולם בים סוף כבן ערובה לגחמות שלהם ושל איראן. גם הקואליציה הימית שארצות הברית הקימה כדי להגן על אותו שיט לא כל כך מרשימה אותם. 

החזית הסורית – ההתבססות האיראנית והעברות אמל"ח

אחרי מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011, הזירה הסורית הפכה להיות, לפי פרסומים זרים, לזירה המועדפת בעבור ישראל לפעולות התקפיות במסגרת מה שכונה המב"מ, המערכה שבין המלחמות, או בבמילים אחרות המערכה נגד ההתבססות של איראן ושלוחותיה בשטח סוריה והעברות האמל"ח המתקדם מטהרן לדמשק ולביירות.

בשנים האחרונות ראינו בתגובה על תקיפות משמעותיות שיוחסו לישראל, ניסיונות תגובה של המיליציות הפרו-איראניות. במהלך המלחמה הנוכחית ראינו גם עליית מדרגה בהתקוטטות בין ישראל לאיראן על אדמת סוריה, בין אם מדובר בכמות התקיפות שיוחסו לישראל, הפגיעות - כולל בפעילי חיזבאללה לבנונים, וגולת הכותרת, חיסולו של ראזי מוסווי, בכיר משמרות המהפכה, שהיה הדמות הדומיננטית שתכללה את פעילות איראן ושלוחותיה על אדמת סוריה.

ראזי מוסאווי וסולימאני
ראזי מוסאווי וסולימאני

לא בכדי, מעת לעת, אנחנו גם עדים לירי רקטות משטח סוריה לעבר ישראל. אלא שלא רק המיליציות המזוהות עם איראן במשחק הזה, אלא גם שחקן חדש, שלוחה צבאית שהקימה חמאס בשטח סוריה כדי להתחיל להוציא פעולות נגד ישראל. שלוחה שכבר פעלה נגדה בחודש פסח שעבר כששלוחת חמאס בלבנון ירתה מטח כבד לעבר הצפון. גם במלחמה הזאת, אותה שלוחה ירתה רקטות לעבר ישראל וזוהי הסיבה שחסן עכאשה, האחראי מטעם אותה שלוחה לירי הרקטות, חוסל רק בימים האחרונים בדרום מערב סוריה.

החזית העיראקית – חיזבאללה, הגרסה העיראקית

הרגע שבו המיליציות הפרו איראניות בעיראק החליטו להצטרף למאמץ הרב זירתי היה כשנשיא ארצות הברית, ביידן, קפץ לביקור בישראל אחרי מתקפת שבעה באוקטובר. מאז הם ביצעו יותר ממאה תקיפות נגד בסיסים אמריקנים וכן גם ישראלים. היעד המרכזי של אותן מיליציות פרו איראניות, שהבולטת שבהן היא גדודי חיזבאללה העיראקי (לא הלבנוני), הוא לגרום לארצות הברית לפנות את כוחותיה ובסיסיה מעיראק וגם מסוריה. זאת הסיבה שרוב ההתקפות שלהן מכוונות לאותן בסיסים, לצד ניסיונות פה ושם לתקוף גם את ישראל.

בשנים האחרונות ובייחוד אחרי חיסול קאסם סולימאני, המאבק על ההשפעה בעיראק בין איראן לבין ארצות הברית עלה מדרגה. המיליציות הפרו איראניות שפעם נלחמו בעיקר נגד דאעש הפנו את המאמץ המלחמתי שלהן לסילוק ארצות הברית מעיראק. מעבר לרצון לתרום למאמץ הרב זירתי נגד ישראל וארצות הברית שתומכת בה יש פה גם יעד יותר גדול מבחינת אותן מיליציות והפטרון מטהראן שדוחף אותן מאחורה.

 

בחירת העורכת