תקרית קריסת המבנים במרכז הרצועה: 21 לוחמי מילואים נפלו, מתוכם הותרו הבוקר (שלישי) לפרסום שמותיהם של 17, בהם רס"ם במיל' סדריק גרין, שלפני כ-8 שנים נאזק לעיני אימו והתדרדר לפשע - אך הפך במהרה ללוחם מצטיין, וקיבל אות הצטיינות מאלוף פיקוד דרום. רס"ם במיל' רפאל אליאס מושיוף, חותנו דוד סיונוב התראיין הבוקר לתוכנית "קלמן ליברמן" בכאן רשת ב וסיפר על האובדן הקשה של המשפחה. רס"ל במיל' אחמד אבו לטיף, שכתב פוסט מרגש על שירותו הצבאי. רס"ר במיל' אלקנה ויזל, שהשאיר אחריו מכתב - אלמנתו גלית הקריאות אותו בתוכנית "סדר יום" בכאן רשת ב.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי
> שמות הנופלים והנופלות
המכתב של אלקנה ויזל: "הניצחון המוחץ שלנו יותר חשוב מהכל"
רס"ר במיל' אלקנה ויזל, בן 35 מבני דקלים, נפל בתקרית קריסת המבנים במרכז הרצועה. אלמנתו גלית ביקשה ממנו לכתוב מכתב עם כניסתו לעזה והיא הקריאה אותו בתוכנית "סדר יום" בכאן רשת ב. ויזל כתב במכתב: "אם אתם קוראים את המילים האלו כנראה שקרה לי משהו. אם נחטפתי, אני דורש שלא תיעשה שום עסקה לשחרור של אף מחבל כדי לשחרר אותי. הניצחון המוחץ שלנו יותר חשוב מהכל, אז אנא תמשיכו לפעול בכל הכוח כדי שהניצחון יהיה כמו שיותר מוחץ. אולי נפלתי בקרב. כשחייל נופל בקרב זה עצוב.
האזינו:
"אבל אני מבקש מכם תהיו שמחים. אל תהיו עצובים כשאתם נפרדים ממני. תגעו בלבבות, תחזיקו אחד לשני את הידיים ותחזקו זה את זה. יש לנו כל כך הרבה על מה להתגאות ולשמוח. אנחנו כותבים את הרגעים הכי משמעותיים בהיסטוריה של העם שלנו ושל העולם כולו. אז בבקשה מכם, תהיו שמחים, תהיו אופטימיים, תמשיכו לבחור בחיים כל הזמן. תפזרו אהבה, אור ואופטימיות. תסתכלו לאנשים היקרים לכם בלבן של העיניים ותזכירו להם שכל מה שעובר עלינו בחיים האלה שוה את זה ויש לנו מה לחיות. אל תפסיקו לרגע את העוצמה של החיים
בצוק איתן כבר נפצעתי, אבל אני לא מתחרט על כך שחזרתי להילחם. זאת ההחלטה הכי טובה שקיבלתי אי פעם", כתב ויזל.
אלמנתו גלית סיפרה: "הוא התעקש לחזור אחרי שנפצע צוק איתן. הוא היה צריך להפעיל פרוטקציות ולהפוך את העולם כדי שיגייסו אותו. הוא התעקש וראיתי כמה הרצון הזה בוער בו. כמה זה חשוב. אני שמחה שהוא עשה את זה, שמחה שהוא מת ככה, זה מוות של גיבורים.
לפני שהוא נכנס שלשום בלילה. זה כאב עצום. עכשיו אנחנו מבקשים שכלל ישראל, אין זכות גדולה מזו. הלוואי שניקח את המילים של אלקנה ונמשיך לשמוח ולהאמין שיהיה טוב".
ניקולס היה מוכן למות למען המדינה
נתן, דודו של רס"ל (במיל') ניקולס ברגר, שנפל באסון קריסת הבניינים אתמול ברצועה, סיפר בכאן רשת ב: "היה פטריוט אמיתי. ברגע שפרצה המלחמה, הוא שם את הילקוט והתגייס ישר. הוא היה רוצה לשרת ביחידה בגדוד שלו. זה היה חלק מהזכות. הוא אמר, 'אם צריך - אמות בשביל הארץ'"
האזינו:
אחמד סיפר בפוסט מרגש על החיבור שלו לארץ
אחמד אבו לטיף מרהט, אב לילדה בת שנה, נלחם מתחילת המלחמה כדי להתגייס למילואים. באוקטובר הוא כתב פוסט מרגש על החיבור בארץ, על הגאווה להיות בדואי ששירת בצה"ל, על משלוחי האוכל לחיילים שעשה. וכל אותה העת ניסה להתגייס למילואים. כשהצליח - העלה תמונה שלו מחייך בגאווה לצד דגל מתנפנף.
מילד "בעייתי" - למצטיין אלוף פיקוד דרום: סיפורו של רס"ם במיל' סדריק גרין
לפני כשלוש שנים התפרסמה באתר צה"ל כתבה שמספרת את סיפורו של סדריק גרין, לוחם גבעתי שפיקד וקיבל הצטיינות מאלוף פיקוד דרום. לפני כשמונה שנים, גרין היה נער צעיר בתל אביב, שהיה עסוק בעיקר בלעזור לפרנס את אימו, שעלתה לארץ וגידלה אותו לבד, לאחר שאביו הוחזר לפיליפינים כשהיה בן שנתיים. "היה לא פשוט בשביל אמא, לגדל ילד לבד בארץ שהיא בקושי מכירה", שיתף בכתבה גרין. "עד היום קשה לה לדבר עברית. היא הייתה עובדת כמנקה, יוצאת מוקדם בבוקר וחוזרת מאוחר בערב, ולא הייתי פוגש אותה. רוב הזמן הייתי לבד".
כשהתבגר, הפסיק להגיע לבית הספר: "העדפתי ללכת לעבוד בגלידריה, במשלוחים, כדי לנסות לעזור בבית". זמן קצר אחר כך החל לעסוק בפעילויות בלתי חוקיות, ונפתחו לו תיקים במשטרה. "לא היה אכפת לי מה יקרה מחר או מחרתיים, רק מה אני עושה היום. לא חשבתי בכלל על הצבא" הוא מודה. נקודת השבר הגיעה ערב אחד, כששוטרים באו לעצור אותו בגין אלימות, ואימו פתחה את הדלת. "ביקשתי שהיא לא תראה איך אוזקים אותי. היא התחילה לבכות", הוא שיחזר את אותם רגעים, "פתאום ראיתי כמה אני מקשה עליה, גם ככה היא פה לבד. אמרתי 'אני רוצה לשנות את עצמי, ולגרום לה להתגאות בי'".
כשהגיע הצו הראשון, הרגיש סדריק שזאת בדיוק ההזדמנות להגשים את מה שהבטיח לעצמו, ולשנות את דרכיו. "הבנתי שזה הצ'אנס שלי לעשות מה שהאמנתי בו פעם - להגן על המדינה", הוא סיפר בגאווה, ביום הגיוס, אחרי ששכנע את אימו לחתום על טופס בן יחיד לשירות קרבי, נאמר לו שהוא לא יכול להתגייס בגלל תיק פתוח במשטרה. "אמרו לי לחזור עוד 4 חודשים, וגם אז זה היה בסימן שאלה. החלטתי לא לוותר - זה יהיה יום הגיוס שלי", סיפר אז גרין. "ביקשתי לדבר עם כולם, ישבתי שם כל היום, התחננתי שיגייסו אותי. עד שהגיע קצין שהקשיב לסיפור שלי, ואמר לי 'תעלה לאוטובוס'. אני אפילו לא זוכר את השם שלו, אבל הוא אמר שהוא נותן לי הזדמנות, ולפני כל טעות שאני עושה שאזכור את זה. התחייבתי והתכוונתי לזה".
אחרי שצלח לא מעט אתגרים, גרין סיים את המסלול וקיבל את הכומתה הסגולה. הוא יצא לקורס מ"כים, וחזר לפקד בגדוד שלו על הפלוגה המבצעית. חצי שנה אחר כך יצא גם לקורס סמלים בכירים, אליו מגיעים המפקדים האיכותיים ביותר, שנבחרים על ידי מפקדי הפלוגות והגדודים שלהם. כשהיה סמל ראשון באותו הגדוד בו התחיל, בתור יד ימינו של המ"מ והאוזן הקשבת של החיילים, הוא העביר מסר לחייליו: "הרבה חיילים אומרים 'קשה לי, אי אפשר'. אני תמיד אומר 'אפשר, בטח שאפשר, תמיד אפשר'. אני נותן דוגמאות ממה שאני חווה וחוויתי. כשהייתי צעיר חיפשתי דרך קלה, ומאוד מהר מצאתי את עצמי בבור עמוק".
רגע לפני השחרור, הוא קיבל את השיחה שגרמה לו להסתכל לאחור על המאבק שלו והדרך שעבר - כשהודיעו לו שהוא מצטיין מפקד פיקוד הדרום. "בהתחלה לא האמנתי, חשבתי שעובדים עליי בטלפון", הוא שחזר. "חשבתי 'משהו פה לא הגיוני, אפילו בבית ספר לא קיבלתי הצטיינות, אז פה?'". את האהבה שלו למדינה ולצבא הבטיח כחייל לקחת איתו הלאה, ועם השחרור הוא רצה להשתלב בשירות הביטחון. "גיליתי שזה מה שאני אוהב, כל פעם שאני שומר, אני עומד ומרגיש כאילו 'בואנה, אנשים יכולים לישון בשקט בזכותנו. כי אנחנו פה'. זה מה שאני רוצה לעשות כל החיים".
"רוצים לפוצץ בניינים ריקים - שיפציצו מהאוויר, החיילים שלנו הולכים סתם"
הותר לפרסום גם שמו של רס"ם (במיל') רפאל אליאס מושיוף. רפאל עלה בילדותו לישראל מדרום אמריקה. כנער הוא נאלץ לעזור למשפחתו בכלכלת הבית ולכן סיים 12 שנות לימוד ללא תעודת בגרות. עם סיום התיכון התגייס לצה"ל וחרף המצב בבית - התגייס כלוחם בחטיבת גבעתי. ב-2017 הצטרף לתוכנית מושל שמסייעת לצעירים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך להשלים תואר אקדמי, ולאחר ארבע שנים השלים תואר בהנדסה. מושיוף עבד כמפתח טילים ברפאל ובמקביל שימש כחונך לילדי אומנה.
חותנו דוד סיונוב, התראיין הבוקר לתוכנית "קלמן ליברמן" בכאן רשת ב וסיפר על האבידה הקשה. "הבחורים הכי טובים שלנו הולכים. חבל, ילד טוב, כל החיים שלו למד, התחיל לעבוד עכשיו, ופתאום המלחמה הזאת. הוא סיים ללמוד בהייטק משהו, בתור מהנדס, ורק התחיל לעבוד לפני שנה או משהו כזה. אבל ככה הוא ממש פטריוט. אלה הילדים הכי טובים שלנו שהולכים עכשיו, חבל, המלחמה הזאת צריך לגמור איתו, לא ככה, אי אפשר ללכת לשלוח חיילים ככה ברגל, צריך להפציץ אותם מהאוויר. בניינים ריקים רוצים לפוצץ, החיילים שלנו הולכים סתם. אפשר לעשות את זה דרך האוויר".
האזינו לריאיון:
סיונוב הוסיף כי "הוא היה משתף הרבה, הם היו עושים הרבה פעילויות שמה. הרבה עבודות שהיה אפשר לעשות דרך חיל האוויר, המון. כל הפיצוצים האלה, כל הדברים האלה, מה שהם עושים, ומפוצצים את המנהרות ובתים. אפשר לעשות את זה דרך האוויר, בשביל מה כל יום מתים חיילים. אלה האנשים הכי טובים שלנו הולכים. צריך לגמור עם זה, צריך לתת לצבא יד חופשית, שיעשו מה שהם רוצים. לא ככה כמו איזה פחדנים. ואתם יושבים ברדיו, בטלוויזיהמדברים. תנו לצבא לעשות את העבודה שלהם. כולם שם מחבלים. גם האנשים, כל אלה שבורחים, מתחבאים, כולם מחבלים שם, אנחנו יודעים את זה. אסור להם לצאת מעזה, צריך לחסל את כולם שם אז יהיה שקט לנו".
"איליי היה בן אדם חיובי, אנשים שחסר מהם היום"
רס"ן איליי לוי נפל אתמול בקרב אחר בדרום הרצועה. חברו דור ברנר ספד לו: "איליי מסוג המפקדים שהייתי רוצה לראות יותר - בנאדם חיובי, מחייך, מנסה להרים את המורל, ומצד שני מקצוען ששאל את השאלות הנכונות".
האזינו:
