חוק הגיוס - ועדת שקדי | בסיס טירונים ייעודי, מסלולים מותאמים ופלוגות קרביות: האם נמצא הפתרון לגיוס חרדים?

שר הביטחון יואב גלנט קיבל היום (רביעי) את מסקנות "ועדת שקדי", שעסקה בשילוב תכליתי של חרדים בצה"ל. הצוות מונה בדצמבר 2023 והדוח כולל 15 פרקי המלצות. הדוח התייחס לרקע שהנחה את הצוות בכתיבתו: הצרכים של צה"ל, החשש בחברה החרדית מפגיעה באורח החיים, תחושת חוסר הערכה, היעדר כתובת וחוסר מידע.

> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי

בדוח צוין מחקר ולפיו 29% מהחרדים בגילי 34-25 רק לומדים. על פי הסקר, 39% רק עובדים ואילו 19% לא לומדים ולא עובדים. בסקר שנעשה בכאן חדשות בדיגיטל לפני כשנה (לפני טבח 7 באוקטובר) עלה כי רוב החרדים היו בעד להשאיר את המצב הקיים. 76% מהם, חשבו שהמצב הקיים הוא טוב ואין שום סיבה לשנות אותו. זו תמונת ראי מוחלטת למה שקורה אצל החילונים. כמעט כולם, 89%, חשבו שמוכרחים לשנות את המצב הקיים. ושימו לב כאן לאוכלוסיות שבאמצע - מסורתיים ודתיים. ככל שהם יותר דתיים, כך הם חושבים שהמצב הקיים בסדר, כלומר - שחרדים לא משרתים.

צפו בסקר גיוס החרדים של כאן חדשות בדיגיטל:

שאלת הצבא המקצועי בסקר כאן חדשות בדיגיטל: בסך הכול 41% מהציבור חושבים שזה רעיון טוב, שזה לא מעט בכלל. אבל גם כאן, אם מסתכלים על הנתונים מקרוב, רואים שככל שאתם דתיים יותר, כך אתם חושבים שזה רעיון טוב. וככל שאתם פחות דתיים, כך אתם חושבים את ההיפך. קצת פחות מחצי מהמסורתיים והדתיים חושבים שצבא מקצועי הוא רעיון טוב, ובקרב החרדים לרעיון זה יש תמיכה גורפת - 71% מהם חושבים שצבא מקצועי הוא הפיתרון.

מנגד, רק שליש מהחילונים חושבים שצבא מקצועי זה רעיון טוב. הרוב המוחלט חושבים שלא. צבא מקצועי הוא אמנם הפיתרון שזוכה להסכמה הכי גדולה אם משקללים את עמדת כלל הציבור עם עמדת הציבור החרדי. הבעיה היא שאף אחד לא יודע באמת מה יהיו ההשלכות של מהלך כזה על החברה שלנו, על הכלכלה שלנו וגם על הביטחון שלנו.

שירות חובה לכולם, במסגרת צבאית או שירות אזרחי: איך שלא מסתכלים על התוצאות, רוב מוחלט של הציבור חושב שזה ה-פיתרון. מכלל הציבור, שני שלישים חושבים שזה פיתרון טוב, האחוז הכי גבוה לעומת שאר הפתרונות. רוב מוחץ של החילונים, שני שליש מהמסורתיים, ויותר מחצי מהדתיים. אפילו מבחינה פוליטית, התשובה הזו מאחדת את מצביעי האופוזיציה - 81% בעד, עם מצביעי הליכוד - 79% בעד. הסכמה נדירה ומרשימה.

עיקרי ההמלצות:

1. התחלה מיידית של "פיילוט" בבקו"ם.
2. גיוס צעירים שאינם לומדים במסגרת "תורתו אומנותו": הצוות ציין כי נחשף לקיומה של אוכלוסיית צעירים גדולה שמסגרת הישיבה אינה מתאימה להם עוד. נכתב כי לרוב צעירים אלה ימצאו דרך למסגרות חינוך אחרות עליהן שוקד משרד החינוך, אך חלק לא מבוטל יוצא לרחובות, לעבודות קיום ואפילו לפשיעה. ניתן לומר שפעילות ממוקדת ותכליתית של מערכת הביטחון בשילוב משרדי הממשלה, יכולים להוביל לפריצת דרך משמעותית בתחום. כיום פועלים בזירה זו בעיקר עמותות וגופים שונים שחלקם מתוקצבים.
3. מכינות קצרות
4. יצירת קשר ותקשורת עם המלש"ב החרדי
5. פיתוח כלי מיון והערכה מותאמים. יש להתחשב ברקע החינוכי והחברתי של המתגייס על מנת לאתר מועמדים לתפקידים מגוונים אשר יוכלו לשרת בהם שירות משמעותי המתאים לכישוריהם ורצונם.
6. הקמת בסיס טירונות והכשרה ראשונית ייעודי למתגייס החרדי שיהווה "שער הכניסה לצה"ל".
7. החלת מדיניות לפיה כל התפקידים בצה"ל, כולל קורס טייס, סיירות, תפקידי אמ"ן, תקשוב וסייבר ועוד יהיו פתוחים בפני מי שייבחר לוותר על מסלול ייחודי ולהשתלב כיחיד בהתאמות הבסיסיות לשמירת אורחות חיים.
8. פתיחת מסלולים רבים מותאמים למשרת החרדי בכל הגילאים ובכל התחומים, כולל הרחבת תפקידי לחימה.
9. יצירת דינמיקה חיובית ואמון בין המגזר החרדי וצה"ל. יצירת "תו תקן" - פקודה מוסדרת לשמירה על אורחות חיים בסביבת השירות של המשרתים החרדים
10. הנגשת מידע באמצעות אתר ייעודי. הקמת אתר מידע ייעודי למתגייס החרדי וקליטת מוקדנים חרדים שייתנו מענה מוסמך לשאלות ולפניות של המועמדים לגיוס.
11. יועץ לרמטכ"ל בנושא חרדים בצה"ל. מומלץ שבכל הנושאים בתוכנית, בתכנון ובביצוע, ישולב וילווה אדם חרדי .
12. שינוי ומיקוד משמעותי בטיפול לפני הגיוס
13. הובלת התהליך בצה"ל על ידי סגן הרמטכ"ל. הבנה שלא מדובר ב"עוד נושא", ומורכבות הנושא כמשימה מורכבת של בניין כוח אנושי ושינוי מזוויות שונות.
14. תרגום ההמלצות לתוכנית עבודה מטכ"לית. חשוב מאוד שתוכנית העבודה המטכ"לית תהיה חלק מהתוכנית הרב שנתית הקרובה ותכלול סנכרון עם כל המשמעויות התקציביות והאחרות שלה.
15. תוכנית להשתלבות חרדים בשוק האזרחי לאחר השירות הצבאי שתכלול הכשרה מקצועית וסיוע בהשמה.

ראש הצוות אלוף במילואים אליעזר שקדי כתב: "הצורך בגיוס חרדים, שהתחדד במלחמה, הוא צורך עמוק ואמיתי ויש שעת רצון גדולה בצה"ל ובחברה החרדית. בראייה ארוכת טווח, אל פני העתיד אי אפשר להפריז בחשיבות הנושא על כלל היבטיו השונים למדינת ישראל ולעם היהודי. קירוב לבבות דורש עוצמה פנימית גדולה, אבל, מלחמת אחים היא קטסטרופה.

"גיוס חרדים לצה"ל ושילובם הנכון, היא משימה חשובה מאין כמותה וטמונה בה אחריות גדולה. עשייה שהיא זכות גדולה ומצווה גדולה. קירוב לבבות מחייב לראות את האחר, להקשיב לו, להבין, להכיל, לקבל, לא להיות שיפוטי, להפגין גדלות רוח, להתפשר, למצוא דרכים לחיות ביחד ולפעול יחד למרות המחלוקות".