המונים ליוו היום (חמישי) את סרן איליי לוגסי בדרכו האחרונה. לוגסי נפל הלילה בקרב בעזה והיה בן יחיד לאימו סמדר, שספדה לו: "לא אוכל לפרוח בלעדיך".
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
> רשימת שמות החטופים בעזה - והמשוחררים
> רשימת הנופלים והנופלות מתחילת המלחמה
אימו של איליי ספדה לו בהלוויה ואמרה: "הייתי גאה בכל הדרך שעשית, תמכתי בך בכל מה שרצית. רצית ללכת לקרבי אמרת לי אמא צריך לחתום אצל עורך דין. המשפחה אמרה 'סמדי, אל תחתמי לו', ואתה אמרת שחזרנו 'אמא, את לא מקשיבה להם. זה אני ואת', אמרתי 'כן ילד שלי, זה אני ואתה'. היום שהלכנו לעורך דין, בלב כבד וכואב, בכל חתימה הרגשתי שאני רועדת. החתימות לא נגמרו. אמרתי לי 'אמא, איזה לביאה את. קרח. אין אימהות כמוך בעולם'. רציתי להגיד לך ילד שלי שאני גאה בך על כל הדרך שעשית".
היא המשיכה בדמעות: "הלכתי כמו טווס נפוח מגאווה - אין נוצות ואין טווס. השארת חור, בור עמוק אבאל'ה. היית יוצא מעזה הייתי פורחת, חוזר הייתי קמלה, עכשיו אני רק קמלה. אני לא יודעת אם אוכל לפרוח בלעדיך אהוב שלי. היית הכל בשבילי. כמה אהבת אותי, כמה דאגת לי. רציתי שתלחם בשקט. שתעשה את מה שאתה אוהב לעשות. כל הליווי היה דגלים שאהבת, היה חשוב לך לשים אותם באותו ובתיק כי אהבת את המדינה".
דורון שנפר, דובר עיריית קריית שמונה ומקורב למשפחתו של סרן איליי לוגסי, סיפר על גבורתו של איליי: "איליי נפצע לפני שלושה חודשים ועשה הכול כדי לחזור לעזה. אמא שלו אמרה לו אמרה לו 'אני מעדיפה שתהיה פצוע, שאני אטפל בך בבית, כאשר תלך לחזור לעזה', והוא השיב: 'אני את הלוחמים שלי ואת החיילים שלי לא עוזב'".
האזינו לריאיון המלא עם דורון שנפר בכאן רשת ב
שנפר הוסיף: "הוא בן יחיד בלי אבא. לא רצו שהוא יתגייס לקרבי, הוא קיבל ערכים מבית אימו והפציר בה במשך חודשים שתאפשר לו להתגייס לקרבי עד שהיא נכנעה והסכימה. זה מלח הארץ, זה פייטר, זה לוחם, זה גיבור, זה איש עם ערכים, איש של כיבוד אם, ילד שכל החברים חיכו לו".
"רואי התגייס עם תחושת שליחות"
יונתן גלוזמן, חברו של סרן רואי מילר שנפל בקרבות בעזה, התראיין היום לליאת רגב בתוכנית "בחצי היום" בכאן רשת ב: "רואי הלך לצבא עם תחושת שליחות. היה ברור שילך הכי רחוק, לא היה לו ספק שילך לקצונה. כשיצא להתרעננות סיפר שצדקת הדרך והשליחות מובילים אותו בשדה הקרב".
האזינו לריאיון המלא עם חברו של רואי בכאן רשת ב
גולזמן הוסיף: "אני מכיר את רועי מהתיכון, הוא חבר טוב, בן אדם עם לב זהב. כולם תמיד אהבו להיות בחברתו, הלך לצבא מתוך תחושת שליחות, רצון לעזור, רצון לתרום, הלך עם זה בכל הכוח. זו אבידה עצומה וגדולה מאוד. קשה מאוד לעכל - חבר שלפני שבוע וחצי ישבנו ודיברנו וצחקנו והיום אנחנו מלווים אותו בדרכו האחרונה, זה ממש משהו שהוא לא נתפס", אמר בכאב.
עוד בנושא
