יותר מ-300 חיילים ואזרחים ישראלים נשבו במלחמת יום הכיפורים. שבויי אותה מלחמה הוחזרו בעסקאות שנחתמו עם מצרים וסוריה, פחות משנה לאחר שנשבו. במלאות 51 שנים למלחמת יום הכיפורים ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חשף היום (חמישי) הקלטה מתוך דיון קבינט שהתקיים ב-19 בנובמבר 1973, על רקע המגעים להחזרת השבויים שהתקיימו בתיווך ארצות הברית.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
ההקלטה של ישיבת הקבינט מ-73' ברקע המגעים לעסקת שבויים:
הדיונים על עסקת שבויים
בדיון השתתפו ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, שר הביטחון דאז משה דיין, הרמטכ"ל דאז דוד אלעזר (דדו) ואלופי צה"ל. בדקה 03:40 בהקלטה אמרה גולדה: "הרבה דברים יסלחו לנו. הדבר היחיד הוא חולשה, ברגע שאנחנו נהיה רשומים כחלשים - זה נגמר. זה חטא שלא ייסלח".
אנחנו חייבים להגיע למצב שבו נוכל להביא אותם לידי הפסקת אש
גולדה סיפרה במהלך הדיון כי היא שוחחה עם שני אנשים שהיו חלק מצוות המשא ומתן עם סוריה בנוגע לשבויים ואמרו לה: "אל תצטטי אותי, אבל יודעים שהאנשים האלה בשבילכם הם ציפור הנפש. והם מנצלים את זה", היא סיפרה כי היא השיבה: "אז מה, אז אנחנו נפסיק לדאוג לאנשים?". הרמטכ"ל דדו אמר בנוגע להפסקת אש כי: "כל זמן שלערבים הולך טוב - לא תהיה הפסקת אש. ואנחנו חייבים להגיע למצב שבו נוכל להביא אותם לידי הפסקת אש".
כל זמן שאין שלום - יש מלחמה
בדקה 04:40 גולדה אמרה: "אני לא מקבלת את הפורמולה שאנו חיים, במצב לפני המלחמה, של לא שלום ולא מלחמה. כל זמן שאין שלום - יש מלחמה. ומלחמה יכולה להתבטא בכל רגע. לא פעם אמרתי באסיפות שזה יכול להיות כעבור שעה".
אם נעשה צעדים של ויתור להקל עלינו את הלחץ... נקריב את העתיד
גורדיש, האלוף שמואל גונן שהיה אז מפקד פיקוד הדרום אמר: "אני חושב שדור, החולשה הגדולה ביותר שהוא יכול לגלות, זה כשהוא מנסה לפתור בעיות לאומיות בקנה מידה כזה לטובת דור אחד ולטובת זה מקריב את הדורות הבאים.
אם אנחנו נעשה צעדים של ויתור, שלדעתי אין הכרח, וכאן אני מזדהה עם אריק, נעשה צעדים של ויתור להקל עלינו את הלחץ, אפילו לכמה שנים, ונקריב את העתיד - אנחנו נגלה חולשה, שאחרי כך לא נוכל לתקן את הדבר".
הסיבות לקונספציה והפער בין החזית לעורף
שר הביטחון משה דיין דיבר על הסיבות לקונספציה שהייתה, ערב המתקפה של מדינות ערב על ישראל ב-73', שהערבים לא יפתחו במלחמה כוללת מול ישראל: "פעם סמכנו על זה שלנו יש כוח הרתעה לגבי הערבים. ההנחה שלי שהם לא יתחילו במלחמה כללית.. התבססה על זה שהערבים יודעים והרוסים אומרים להם וכל העולם אומר להם שאם יתחילו במלחמה הם יפסידו. אז למה הם צריכים את זה? זה באופן הפשוט ביותר והפשטני ביותר, אבל זו הייתה אידאולוגיה. אנחנו חושבים, הם חושבים, כל העולם חושב שהם יפסידו במלחמה- אז למה יתחילו בה? אני חושש מאד מקונספציה אצלנו, שאנחנו נהיה הגוף המורתע, שאנחנו נחשוש מהתמודדות עם הערבים ונכנס לפסיכוזה של הרתעה הפוכה".
יש הרגשה שהכל נגמר אף על פי שאנחנו מחזיקים בקווים קרוב ל-200 אלף חיילים
גם לאחר מלחמת יום הכיפורים, היה פער בין המצב בגבול לזה שהיה בעורף. כפי שתיאר זאת אלוף בנימין תלם, מפקד חיל הים דאז: "אני מסתובב בתל אביב די הרבה, זה שאחרי זמן כל כך קצר אחרי המלחמה.. יש פה הרגשה שהכל נגמר והחיים פחות או יותר חוזרים למסלולם אף על פי שאנחנו מחזיקים בקווים קרוב ל-200 אלף חיילים".
זו תפקידה של הממשלה. להגיד לעם דברים ברורים
סוגיית "החזרה לשגרה" נידונה באותה ישיבת קבינט, גולדה אמרה: "אני לא חושבת שאנו יכולים לבוא לחיילים, להגיד להם חודש, חודשיים, 6 חודשים, שנה. אני יודעת שיש בעלי משפחה, יש עצמאיים. יש סטודנטים שבצדק רוצים לחזור לאוניברסיטאות.. אין ברירה. אני יודעת מה פרוש הדבר אותו המספר הגדול של אנשים שעכשיו בחזית. והחיים בארץ לא יוכלו להמש.ך. אבל אי אפשר גם מלחמה וגם חיים רגילים וגם עמידה, וכל זה מוכרח באיזה שהוא מקום להצטרף יחד. והעם צריך לדעת, זו תפקידה של הממשלה. להגיד לעם דברים ברורים. אנו צריכים לראות את עצמנו מגויסים לזמן, איני יודעת כמה. אבל זה לא עניין של ימים".
תהליך קבלת שבויי המלחמה של 1973 - ביום שחזרו מהשבי
ההקלטה שפורסמה היום חושפת את תהליך קבלת שבויי המלחמה של 1973. אלוף הרצל שפיר, ראש אגף כוח אדם דאז סיפר על תהליך הקליטה שתוכנן לשבויים בארץ: "הכנו טפסים מיוחדים שתוך כדי טיסה ממלאים אותם, כשהם יורדים מקבלים אותם, מכניסים אותם לבח"א 27 ושם זה מאורגן בקבוצות".
זה תהליך של בערך שלוש שעות עד שהם מתרחצים
"ראשית, הם מקבלים חוברת "ברוכים השבים". הם לא יודעים, אף אחד מהם, מה התחולל מאז שהם נשבו, זה נותן להם אינפורמציה ראשונה. רוחצים אותם, מקבלים ביגוד מלא, מקבלים מיד דסקיות זיהוי שיש במקום. הם נפגשים עם נציג החיל או הסמכות, עוברים בדיקה רפואית ועוברים מיד בדיקה של תחקור על שבויים אחרים וחללים. הכנו גם מספר אלבומים שבהם כל אחד מהם מתבקש לזהות את עצמו מהתמונות שלו בשבי ולהסתכל ימינה ושמאלה ולהצביע על אחרים, ועל ידי זה אנחנו מנסים לסגור בצורה של תשבץ את כל אלה שהיו בשבי המצרי ועוד הם נמצאים שם, זה תהליך של בערך שלוש שעות עד שהם מתרחצים", אמר ספיר בישיבה.
התמלול המקורי של ישיבת הקבינט ב-19 בנובמבר 1973