צה"ל יחל להציג את התחקירים על 7 באוקטובר החל מהשבוע הבא, ובהמשך הם יוצגו גם לקהילות שנפגעו בטבח ולמשפחות הנופלים. כך פורסם היום (ראשון). בתחילת יפורסם תחקיר הנוגע לארבעה היבטים מטכ"ליים כלליים ולאחר מכן יחל הצבא להציג פרטנית את תחקירי הקרבות ביישובים ובמוצבים לקהילות ואז לציבור. בצה"ל אומרים כי "הממצאים קשים מאוד וכואבים, ומהווים הוכחה ברורה לצורך בתחקיר".
צוותי התחקור ישבו מאות שעות עם גורמי ביטחון שונים, ביניהם גורמים בצבא, בשב"כ, במשטרת ישראל ובשירותי הכבאות. הרמטכ"ל הלוי עצמו הקדיש כ-230 שעות לעבודה על התחקירים, וכרבע מלוח הזמנים שלו הוקצה לכך במהלך חודש ינואר.
התחקיר המטכ"לי והמוקדים בעוטף
בשלב הראשון של הצגת התחקירים יציג הצבא תחקיר כללי עם מבט על בנוגע למוכנות והיערכות הצבא בארבעה נושאים עיקריים שבהם 18 תתי-תחקירים:
1. התפיסה הביטחונית מול עזה: תפיסת ההגנה, המכשול והתוכניות האופרטיביות.
2. מודיעין: הערכת מצב אסטרטגית מודיעינית, התפתחות יכולות, איסוף מידע מודיעיני וניתוח דפוסי הפעולה של האויב. זאת בנוסף לבקרה מודיעינית על התוצרים וגישת "איפכא מסתברא".
3. קבלת ההחלטות בליל הפלישה: בירור תמונת המצב והסימנים בכל הדרגים והאופן שבו שיקפו אותם, וההחלטות שהתקבלו בעקבות הערכת המצב.
4. הפעלת הכוח בצה"ל וקרב ההגנה בפיקוד הדרום: מההחלטות בנושא שהגיעו מהמטה הכללי, חיל האוויר, חיל הים, דרך פיקוד הדרום ואוגדת עזה. נערכו קרבות בלימה במשך כ-72 שעות עד השבת השליטה.
לאחר מכן יעבור צה"ל להציג את 41 מוקדי הקרבות ב-7 באוקטובר. בצה"ל מדגישים שלא יספיקו לפרסם את כל תחקירי הקרבות עד סוף כהונת הרמטכ"ל הלוי, אבל ישימו דגש על האירועים המשמעותיים יותר, בהם: כפר עזה, ניר עוז, נחל עוז והקרב במוצב, נתיב העשרה, נובה.
כך צה"ל ערך את התחקיר
הלקח הגדול שהופק בצה"ל מהתחקיר שהתבצע על בארי הוא שאין להציג תחקירי קרבות לפני שהוצגו אירועי ומוקדי הליבה, ובצה"ל אומרים שהתחקיר אז לא היה בשל. הם אף הדגישו: "עשינו זאת כדי לסגור את סיפור הבית של פסי". התחקירים נעשו בדרגים שונים, וכל תחקיר הגיע בסוף לידי הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי - כולל מפגשים עם קצינים ומעורבים. הרמטכ"ל הלוי עצמו הקדיש כ-230 שעות לעבודה על התחקירים, וכרבע מלוח הזמנים שלו הוקצה לכך במהלך חודש ינואר.
בצה"ל אומרים כי התחקיר הצבאי מהווה חקירה מפורטת לשם מיצוי כל הידיעות והנתונים הדרושים לשם הפקת לקחים: איסוף וניתוח הממצאים ותהליך של הטמעה, כדי לשפר את האפקטיביות תוך כדי המלחמה - גם בגבולות. בצה"ל מסבירים כי זו היערכות למלחמות הבאות.
בצה"ל מוסיפים כי רצו למנות צוות אלופים במיל' שיבחנו את התחקיר הצבאי אך זה לא צלח לאור אמירת הדרג המדיני בעניין. האלוף נדב לוטן הוביל בתפקידו הקודם צוותי תחקור שישבו מאות של שעות ועסקו בחברי כיתות כוננות ותושבי הקיבוצים והמושבים, בשיתוף עם משטרת ישראל, יחידה מבצעית של שב"כ, כבאות וכל מי שפעל בשטח בזמן אמת. הצוותים ביצעו איסוף נרחב של חומרים וראיות.
הרמטכ"ל הלוי לא יציג בתחקירים מסקנות אישיות שלו. בצה"ל אומרים כי לא יעסקו גם בתמרון בעזה, וכי ראוי לייחס לו פרק נפרד של תחקור. עוד נאמר כי תהיה התייחסות למסמך "חומת יריחו", תוכנית של חמאס לכבוש יישובים ובסיסים בישראל שהוצגה עוד במאי 2022. בצה"ל יציגו בתחקיר מידע מהחטופים ששבו, ואף אומרים שיצטרכו לעשות השלמות ותיקונים עם עדויות שיתקבלו בהמשך מחטופים שיחזרו.
תהליך הצגת התחקיר
בצה"ל אומרים כי הצגת התחקירים בתוך הצבא תושלם עד 25 בפברואר, וכי ייערך תיאום ציפיות עם הנהגת הקהילות בניר עוז, כפר עזה, נחל עוז ונתיב העשרה לקראת הצגת התחקירים בפני התושבים, שתחל למחרת. הצגת התחקירים לקהילות צפויה על פי צה"ל לארוך כשבוע.
הצגת התחקירים צפויה להיפתח בתחקיר על התפיסה הביטחונית מול עזה, וזאת, לפי צה"ל, מתוך החשיבות בהצגת התמונה הרחבה שהובילה לטבח. תחקיר הקרב במוצב נחל עוז ותחקיר מסיבת הנובה יוצגו בתחילת חודש מרץ למשפחות החללים ואז לציבור. שאר תחקירי הקרבות יוצגו לקהילות עד סוף מרץ בהתאם למצב הלחימה.
בצה"ל הוסיפו כי כל התחקירים שיפורסמו אחרי ההצגה לקהילות, יונגשו באתר התחקירים באתר צה"ל. המדיניות בהצגת התחקירים תהיה קודם כל שיח עם הקהילות, ואז פרסום לציבור הרחב בהתאם לבקשותיהן.
