תחקיר צה"ל על הקרב במוצב נחל עוז, שפורסם היום (שני) קבע: "מדובר באחד הכישלונות הכי גדולים ב-7 באוקטובר. תוצאות הקרב לא יכולת להתקבל בצה"ל". בקרב נפלו 53 חיילים, ונחטפו שבע תצפיתניות ושלושה לוחמי שריון.
הקרב שמגלם את החולי בצבא, אך גם את גבורת החיילים
על פי התחקיר, סיפור הקרב במוצב נחל עוז הוא המיקרו-קוסמוס של כישלון צה"ל ב-7 באוקטובר. הוא מגלם תחתיו את כל החולי שאחז בצבא עד אותו בוקר ובמהלך היום. לצד הכישלון, התחקיר מצביע על גבורה עילאית של מפקדים ולוחמים שחירפו את נפשם.
כך למשל קצין הגששים החטיבתי, רב-סמל בכיר איברהים חרובה ממרר, שנלחם עד הכדור האחרון במטרה להציל תחילה את המוצב ואחר כך הגן בגופו על התצפיתניות בחמ"ל. הפיקוד הצבאי הבכיר השאיר לו את שיקול הדעת להיכנע מול המחבלים, אבל הוא סירב והודיע כי ילחם עד מותו.
ראוי לציון גם מעשה הגבורה של סרן שילה הר אבן, מפקד הפלוגה, שלמרות שנפצע קשה בידו, המשיך להילחם ויצר מתקפות נגד מול המחבלים במוצב נחל עוז, עד נפילתו.
"מוצב קדמי" על הנייר, "בסיס עורפי" בהתנהלות
במוצב נחל עוז היו ב-7 באוקטובר 162 חיילים ולוחמים, רובם מגדוד 13 של גולני שהחזיקו את הגזרה. רק 90 חיילים וקצינים אחזו בנשק באותו בוקר במוצב.
התחקיר מצביע על כשל באופן תפיסת המקום, שנמצא מרחק של פחות מ-850 מטר מגדר הגבול. הבסיס היה אמור להיות מוצב קדמי, אבל בפועל הוא הפך למחנה עורפי בשל אילוצים כלכליים. הוא לא נוהל בשגרת "מוצב" ולא הייתה בו דריכות מבצעית מספקת, אלא נוהל כבסיס עורפי לכל תפיסת האבטחה.
רק שומר אחד היה בעמדת הכניסה לבסיס שפנתה לשטח ישראל ולא לרצועה - בכל השטח ההיקפי, כולל זה שפונה מערבה לשטח הרצועה. עוד שלושה שומרים היו מוצבים בתוך המחנה כדי למנוע גניבות, אחד בנשקייה, אחד במשטח הרק"מ והשלישי ברחבת הבלונים. לוחמי גדוד 13 של גולני לא תרגלו לפני ההתקפה תרגולת "הגנת מוצב" במוצב נחל עוז.
התחקיר מעלה כי חלק מקציני המטה של גדוד 13 כלל לא היו חמושים בכלי נשק. עוד מגלה התחקיר כי חלקם לא חתר למגע למרות היותם מפקדים. ובעת ההימלטות מהחמ"ל, שהחל להישרף, הם היו הראשונים לברוח. רק מפקד מחלקה אחד נותר לנסות לכבות את האש, ולבסוף הוא יצא כשהוא פצוע קשה.
על פי התחקיר התצפיתניות פעלו במקצועיות, נחישות ואומץ לב מעוררות הערכה.
מאות מחבלים, מידע מודיעיני מדויק של חמאס וקרב שהוכרע תוך דקות
215 מחבלים מגדוד שג'אעיה השתתפו בהתקפה על מוצב נחל עוז. הכוח הראשון פשט בשעה 06:30 והוא מנה 65 מחבלים. הכוח השני הגיע בשעה 09:30 עם 50 מחבלים והכוח האחרון הגיע בשעה 10:00 בבוקר עם עוד 100 מחבלים.
הקרב הוכרע בדקות הראשונות. התחקיר קובע כי אי קיום פקודות בסיסיות כמו תגבור עמדות סביב המוצב לפני הסתערות המחבלים, מחסור בכוח אש, וסרבול בתנועת הטנקים בשל זמני כוננות שנקבעו על ידי אוגדת עזה והחטיבה הצפונית - גרמו למפלה. לוחמי המוצב וחיל האוויר הצליחו במהלך הקרב להרוג 71 מחבלים.
כבר בתוכנית "חומת יריחו" חמאס שם את מוצב נחל עוז כמטרה מרכזית. הוא נערך להתקפה והקדיש פרק שלם לכוונות ולהכנות לפשיטה על המוצב. חמאס אסף חומר מודיעיני רב, אותו הוא ליקט מהרשתות החברתיות והוא כלל מאות תמונות וסרטונים שחיילים הפיקו במשך הזמן בהימצאותם במחנה.
בין היתר ידע ארגון הטרור היכן כל חייל ישן, היכן החמ"ל, מגורי המפקדים, המיגוניות של כל מחלקה ויחידה בבסיס. הוא הכיר את שגרת המחנה. חמאס ידע עד רמת החייל הבודד במוצב - מי חמוש ומי לא. הוא ידע את הפרצות בגדר ואת סימני הסיורים של גולני במרחב וזמני ההגעה של כוחות התגבור.
באחד הממצאים המודיעיניים שנתפסו לאחר הטבח, נמצא מסמך של חמאס שעדכני למרץ 23, שבו גם נכתבה פקודת המבצע: "הזמן הטוב ביותר להתקפה על המוצב הוא אור ראשון. יום התקיפה המומלץ – בסוף השבוע ובחגים יהודיים כאשר חלק מהחיילים בחופשה בבית. ההמלצה – ירי תלול מסלול שיכניס את החיילים למרחבים המוגנים".
על אחד המחבלים נמצאה מפת המוצב בדיוק מלא, שאותו כאמור הפיק חמאס בשל דלף מידע מצטבר שהגיע לרשתות החברתיות על ידי חיילים. ארגון הטרור אף בנה בעזה מודל של המוצב והתאמן עליו. חמאס הבין כי מרגע תחילת המתקפה יש לו 15 דקות להכריע את קו ההגנה ההיקפי של המוצב.
אלה שרצו קדימה, ואלה שמיהרו לברוח
המחבלים נכנסו לנוהל קרב כבר ביום שישי בשעה 18:00. מבלי שאמ"ן והשב"כ יעלו על כך ויעבירו התרעה. ההתקפה על המוצב התבצעה ב-06:29 בירי כבד של מרגמות וטילים. בניגוד למקובל בצה"ל, החטיבה הצפונית לא קבעה כנוהל שבעת ירי טילים ומרגמות יתוגברו העמדות ההיקפיות.
כלל החיילים, למעט שניים רצו למיגוניות. שני לוחמים של גולני על דעת עצמם רצו לעמדת הש"ג ותגברו את העמדה לצד חברם ששמר בה. השלושה היו האחרונים שניהלו את קרב ההגנה מול המחבלים שניסו לחדור למוצב. רק לאחר זמן נשלחו הלוחמים לעמדות אבל זה היה מאוחר מדי.
התצפיתניות פעלו במקצועיות, נחישות ואומץ לב מעוררות הערכה
מהתחקיר עולה כי התצפיתניות העבירו תמונת אויב שלמה ונכונה, ועל בסיסה ניהל סגן מפקד הגדוד את הקרב. הסמג"ד נפצע אנושות במהלך השלבים הראשונים של הקרב, כשהוא והחיילים תחתיו חותרים למגע מול המחבלים.
עוד עולה מהתחקיר כי שני גששים מיד עם תחילת הקרב נטלו ג'יפ צבאי ונמלטו מהמוצב, בעוד קצין הגששים שנלחם בגבורה עילאית הפציר בהם שלא לברוח. בשעה 07:05 הצליחו המחבלים לחדור למחנה.
למרות שנפצע, מפקד הפלוגה שילה הר אבן ארגן שתי התקפות כאשר בשנייה הוא ושישה לוחמים תחתיו נפלו למארב בכניסה למוצב. רק חייל אחד, הקשר, שרד את המארב והמשיך בלחימה עם כוח אחר. מפקד הפלוגה השני נשלח בפקודת המג"ד לסייע לתושבי כפר עזה, מבלי שהמג"ד ידע את כל התמונה במוצב נחל עוז.
בכל אותו הזמן, המחבלים ניסו לפרוץ לחמ"ל ונתקלו בהתנגדות עיקשת של לוחמי גדוד 13 של גולני סגן נמרוד אלירז, סגן יוחאי דוכן, סמ"ר איתי רון והגשש רס"ב אברהים חרובה. המחבלים קראו ללוחמים להיכנע – והם סרבו. לפי עדויות, חרובה דיבר עם משפחתו ונפרד ממנה, ואמר לתצפתניות שהיו לצידו: "זה יהיה כבוד בשבילי למות למענכן ולמען ישראל".
התחקיר מצביע על שורה ארוכה של כשלים בכל הרמות הצבאיות: מאופן בניית המחנה, שאינו מותאם לבינוי של מוצב, דרך חוסר במערכי הגנה כמו מוקשים ועמדות הגנה התקפיות, ועד פערים פיקודים במחנה - אי שגרת מוצב, חוסר הכפפה של כוחות לגדוד שפיקד על המוצב והגזרה, ואי איוש עמדות הגנה. התחקיר קובע כי הקרב על מוצב נחל עוז הוכרע ב-15 הדקות הראשונות של ההתקפה.
בצה"ל הוסיפו גם שורת המלצות בעקבות התחקיר. בין השאר הוצע לקבוע תו תקן למוצב על הגבול שיכלול את סוג הכוח שנמצא בו, תעלות לחימה, תשתיות הגנה מחייבות ופרטים נוסף. בנוסף הומלץ לבטל את מודל המחנה הרב יחידתי סמוך לגבול. הם הוסיפו כי אופן טיפול במשפחות החללים בימים הראשונים לאחר 7 באוקטובר היה לא טוב. ובין השאר הומלץ להעביר את התצפתניות לבסיסים מרוחקים מהגבול.
הקרב במוצב: דקה אחרי דקה
04:00 – התקבלה אינדיקציה בגדר המערכת ובעקבותיה ניתנה הנחייה האוסרת על ירידה לציר הסמוך.
06:29 – חמאס פתח במתקפה עם שיגור מאות רקטות לעבר יישובים ובסיסי צה"ל בעוטף.
06:31 – התצפתניות זיהו שתי חוליות מחבלים שנעו לכיוון המכשול בגבול. בדקות שלאחר מכן, התצפתניות זיהו פריצות בגדר, פיצוץ של המכשול הביטחוני, וחדירה ודאית של מחבלים.
06:36 – סמג"ד 13 הכריז ברשת הקשר: "אירוע מורכב". באותה העת, לוחמי גדוד 13 של גולני היו במרחבים המוגנים, שני לוחמים רצו מיד לש"ג כדי לתגבר את חברם שעמד בעמדה.
06:37 – זוהה פיצוץ בגדר נוספת, בהמשך זוהו עשרות מחבלים שהגיעו לגדר וחדרו פנימה לשטח ישראל, לא הרחק משם זיהתה תצפתנית נוספת חדירה של עוד 30 מחבלים.
06:42 – זוהו טנדרים ואופנועים של מחבלים בדרך למוצב נחל עוז. התצפתניות וכוחות האיסוף עדכנו את הכוחות ושלחו כוחות לאזור. לוחמי גדוד 13 של גולני החלו לתגבר את עמדות ברחבי הבסיס.
06:45 – טנק במשטח הרק"ם במוצב יצא להסתערות כי לא זיהה מחבלים בכניסה למוצב, הסמג"ד היה הראשון שזיהה מחבלים ודיווח בקשר שהוא בהתקלות ושמדובר באירוע "גדול".
06:48 – מחבלים ירו RPG לעבר חומת הבסיס, 40 מחבלים התמקמו בחוץ ונערכו לחדור פנימה. במשך דקות ארוכות חילופי אש בין לוחמי צה"ל בעמדות לבין עשרות מחבלים, טנק מגדוד 77 הצטרף גם הוא ללחימה. במהלך התקלות הסמג"ד נפגע בראשו.
07:00 – 20 מחבלים חדרו לבסיס, עוד 15 מחבלים הגיעו לצידו הדרומי ונערכו לפריצה. בשלב זה, מתנהלת לחימה עזה בתוך הבסיס. המחבלים הסתערו על חדר הדיונים ועל המיגוניות שפרוסות בתוך הבסיס.
07:05 – אחד ממפקדי המחלקות הגיע לחמ"ל, עדכן שמחבלים רבים חדרו למחנה ופקד על כל מי שנושא נשק לצאת להילחם מולם.
07:40 – מ"פ פלוגה ב' רס"ן שילה הר אבן הגיע למוצב מ"חץ שחור" והחל להילחם. הוא נפצע בידו והמשיך בהסתערות על המחבלים בבסיס.
07:50 – נערכה התארגנות מחודשת להתקפת נגד של מפקד הפלוגה וצמד טנקים.
07:56 – מ"פ ב' בגדוד 13 בגולני יצא לכיוון כפר עזה אחרי שקיבל דיווח על חדירת מחבלים לקיבוץ. רס"ן הר אבן יצא להסתערות עם הלוחמים שלו ונתקל במארב של מחבלים. הלוחמים נהרגו מלבד לוחם אחד שהצליח לנטוש ולחבור בהמשך לכוחות אחרים.
08:00 – נהרגו חמישה בלונאים במיגונית. במיגונית הבנות היו באותה העת 31 חיילות. מפקדת צוות רוכב שמים, סגן עדן נמרי, פתחה בירי לעבר אחד המחבלים. המחבלים השליכו רימונים פנימה ורוב החיילות שהיו בפנים נהרגו. 14 חיילות הצליחו לברוח, 11 מהן ברחו למגורי הבנות.
08:04 – כלי טייס מסוג זיק תקף סמוך למגורי הבנות. בדיעבד התברר שהירי הזה הוביל להברחת המחבלים ולהצלן של 11 חיילות.
08:20 – עוד מחבלים חדרו למוצב, אירוע שנמשך עד לשעה 12:00.
08:53 – טנק נפגע משני טילי RPG והושבת. טנק נוסף התמקם סמוך לבסיס לצד נגמ"ש עם לוחמי גולני.
09:00 – צוות הטנק זיהה את הגל השני של המחבלים שניסה להגיע למחנה. לאחר הכוונת מסוק קרב הצוות הסתער על המחבלים בשטח הפתוח.
09:02 – הטנק הגיע לפינה הצפון-מערבית מחוץ למחנה, נפגע מטיל נ"ט והושבת. מאוחר יותר הטנק נפגע מטיל נוסף, שהוביל לפציעת אנשי הצוות.
10:00 – החלו להתבצע חטיפות החיילים מהמוצב, תחילה עם שלושה לוחמים מהטנק שהושבת.
10:20 – נחטפו שבע התצפיתניות מהמיגונית לעזה.
בכל אותו הזמן, המחבלים ניסו לפרוץ לחמ"ל ונתקלו בהתנגדות עיקשת של לוחמי גדוד 13 של גולני סגן נמרוד אלירז, סגן יוחאי דוכן, סמ"ר איתי רון והגשש רס"ב אברהים חרובה. המחבלים קראו ללוחמים להיכנע – והם סרבו. לפי עדויות, חרובה דיבר עם משפחתו ונפרד ממנה, ואמר לתצפתניות שהיו לצידו: "זה יהיה כבוד בשבילי למות למענכן ולמען ישראל".
12:00 – המחבלים החלו להצית את החמ"ל כשבתוכו 22 חיילים וחיילות. בתחקיר עלה כי חמישה קציני מטה בגולני, ברחו מהמקום דרך חלון קטן, כשהם משאירים מאחוריהם חיילות וחיילים. 15 חיילים נהרגו בחמ"ל ובצה"ל רואים את התנהלות הקצינים בחומרה. האמירה שנשמע על ידי צוות התחקיר: "קצין יוצא אחרי חייל, לוחמת יוצאת אחרי חיילת, כולם יוצאים אחרי אזרח"
