שירות הביטחון הכללי פרסם היום (שלישי) אחרי הצהריים את התחקיר שערך על הכשלים שבאחריותו שהובילו לתוצאות הקשות של טבח 7 באוקטובר. מהתחקיר עלה כי שב"כ כשל במתן התרעה באשר להיקף התקיפה והפשיטה הרחבה של חמאס.
שב"כ כשל, התיאום עם צה"ל לקה בחסר - והמדיניות של הדרג המדיני פגעה בהרתעה | המסקנות מתחקיר שב"כ על 7 באוקטובר@roysharon11 #חדשותהערב pic.twitter.com/rAmWrQc3Xh
— כאן חדשות (@kann_news) March 4, 2025
"ההתרעה שהועברה בליל 7 באוקטובר לא תורגמה להנחיות אופרטיביות, והמענה שניתן על ידי שב"כ בצורת הוצאת יחידות "טקילה" לשטח, על אף תרומתו ללחימה וגבורת אנשיו, לא היה בו כדי למנוע או לסכל את היקפה הגדול של ההתקפה". נכתב בסיכום התחקיר. "הכשלים הארגוניים נבחנו ביסודיות והלקחים הארגוניים הופקו וממשיכים להיות מופקים גם בימים אלה".
"ההתרעה שהועברה בליל 7 באוקטובר לא תורגמה להנחיות אופרטיביות, והמענה שניתן על ידי שב"כ בצורת הוצאת יחידות "טקילה" לשטח, על אף תרומתו ללחימה וגבורת אנשיו, לא היה בו כדי למנוע או לסכל את היקפה הגדול של ההתקפה"
במסמך שפרסם שב"כ צוין כי זהו "תחקיר מקיף שכלל תחקור פנימי של כלל היחידות המעורבות באופן ישיר ובאופן עקיף ובמקביל הוקמה מנהלת תחקיר עצמאית, שכללה בכירים לשעבר בארגון ומחוצה לו", ועם זאת, המידע שפורסם הוא אינו התחקיר המלא אלא חלקים מתוכו, והוא צונזר על מנת להגן על חומרים מודיעיניים, כלים ושיטות פעולה מסווגות. "אנו רואים חשיבות גבוהה בשיקוף עיקרי הממצאים לציבור", נכתב במסמך.
תחקיר שב"כ בחן שני נושאים מרכזיים: הסיבות לכך ששב"כ לא התריע על פשיטה רחבה לעוטף שמטרתה הכרעת אוגדת עזה, והכשלים בפעילות השירות שהובילו מלכתחילה לטבח 7 באוקטובר - שהתבטאו בהערכות המודיעין של שב"כ והמלצותיו למערכת הביטחון ולדרג המדיני.
הכשלים המודיעיניים
- המידע על "חומת יריחו" לא עובד כראוי: מידע על תוכנית חמאס למתקפה רחבה המכונה "חומת יריחו" הגיע לידי שב"כ גם ב-2018 וגם ב-2022, אך לא עובד כאיום קונקרטי ולא נחזה כתרחיש של מערכה עתידית מול עזה. בעקבות כך, סוברים בשב"כ - הייתה פגיעה בהכוונת איסוף המידע, והבנת ההקשר של ידיעות שהצטברו ויכולת קבלת ההחלטות בלילה שקדם לטבח.
- התעלמות מסימנים בשטח: על אף שבשעה 01:00 הופצה בארגון הודעה על סימנים שמצביעים על "היערכות חמאס לחירום", נאמר כי "בשטח אינדיקציות לשגרה ושמירה על הריסון", ואומצה ההערכה כי בחמאס לא מעוניינים בהסלמה.
- אי התייחסות להודעה על פעילות של "רשת הסימים" במספר חטיבות של חמאס: בסביבות השעה 03:00 שב"כ הפיץ ליתר מערכת הביטחון מידע על השמשה חריגה של כרטיסי סים בארגון הטרור. ידיעה ראשונה על הידלקות כרטיסי הסים הופצה לגורמים בצה"ל עוד בערב 5 באוקטובר, ועד הטבח הושמשו בהדרגה 45 סימים. לשם השוואה, נכתב בתחקיר, בחגי תשרי 2022 הושמשו 38 סימים וברמדאן 2023 הושמשו 37 סימים. בשני המועדים הללו חמאס לא ביצע פיגוע או מתקפה, ולכן במערכת הביטחון לא ראו בכך סימן הכרחי להכוונת מתקפה.
- החלטות שהתבססו על "מידע חסר" והיעדר מידע על תוכנית המתקפה: ב-7 באוקטובר בשעה 04:30 ביצע ראש שב"כ הערכת מצב עם כל ראשי הזירות בשירות, בסופה הוצבו מספר אפשרויות פעולה, כולל גם לאפשרות של פשיטה או חטיפה. צוות לוחמים נשלח לדרום ונערך מול נקודות חדירה אפשריות, כמענה לאפשרות של פיגוע חדירה או חטיפה.
- כשלים מקצועיים באופן ניהול החמ"ל המודיעיני-סיכולי בלילה שקדם לטבח: המידע שהצטבר נותח באופן שגוי. דרג מקבלי ההחלטות סבר שהפעולות שננקטו, כולל שליחת כוח "טקילה" כמענה לתרחיש פשיטה נקודתית, הלמו את חומרת האיום.
- מידע שלא הועבר הועבר מאמ"ן לשב"כ: כולל שתי אינדיקציות לפעילות חריגה בלילה שקדם לטבח שלא היו חלק מתמונת המודיעין שהייתה ברשות שב"כ.
הסיבות העיקריות לכשלים המודיעניים
לצד מניית הכשלים, בשב"כ הדגישו כי חטיבת המחקר של השירות התריעה באופן ברור על הגרעון ההרתעתי שצפוי להגביר את תעוזת האויבים השונים, ובהם חמאס.
- האיסוף המודיעיני נפגע כתוצאה מהצרת חופש הפעולה של שב"כ ברצועת עזה. עם זאת, האמצעים של שב"כ היו יכולים לאפשר תמונת מודיעין טובה יותר - אילו מוצו בלילה שקדם לטבח.
- ירידה בגיוס והפעלת סוכנים אנושיים: בשל היעדר נגישות לשטח, ופגיעה משמעותית בתשתית ה"יומינט" (המקורות האנושיים) על רקע חשיפת מבצע בח'אן יונס וסיכון פעיל חמאס ב-2018, התקשה שב"כ לשחזר את תשתית המקורות האנושיים שלו ברצועה.
- חלוקת האחריות בין שב"כ לבין צה"ל לא הותאמה להשתנות האיום: היה צורך לחדד את היתרון היחסי של שני הארגונים כך ששב"כ אחראי על סיכול טרור ועל התרעות לפיגועי טרור, ואילו צה"ל אחראי על התרעה על מלחמה לאורך הגבול.
- פער בבחינת הערכה מחקרית מתחרה: אי בחינה מספקת של השאלה אם פעולות חמאס הן מהלכי הונאה או התרעות אמת.
- חלשת זרוע הבקרה השירותית: נוכח סגירה מדורגת על פני עשור של יחידות שעסקו בכך נפגעה עבודת מנגנוני הבקרה וכתוצאה מכך הופחת הסיכוי למנוע את הכשל ונפגמה יכולת הנהלת השירות לעמוד על הפערים שנוצרו לאורך השנים.
- כשלים מקצועיים בטיפול המודיעיני בידיעות שהצטברו: הטיפול המודיעיני בידיעות שהצטברו ביממות שקדמו לטבח לא היה על פי תורת הלחימה כנהוג בשב"כ, ובכלל זה לא שומש מודל התרעה שנבנה לשם כך. כתוצאה מכך תמונות המודיעין היו חלקיות.
- אי הבנה של תמונת איסוף המודיעית, בדגש על פערי איסוף ואי מיצוי כל המידע שנאסף בקהיליית המודיעין בלילה
הסיבות המרכזיות לכך שלא ניתנה התרעה
- טיפול חסר במידע המודעיני על תוכנית הפשיטה הרחבה המכונה "חומת יריחו", שחמאס הציג עוד במאי 2022, לאורך שנים, ואי התייחסות לאיום הזה כאיום קונקרטי
- היעדר חלוקת אחריות ברורה עם צה"ל ביחס להתרעה למלחמה, זאת על רקע השתנות האיום מארגון טרור לארגון צבאי
- אי התאמת שיטת העבודה (תפיסת הסיכול המשולב) להתמודדות נגד איומי טרור שהם באופיים איומים צבאיים, ומתן משקל יתר למענים מתחום סיכול הטרור - שאינם מותאמים לאויב המתנהג כצבא
- במהלך הלילה שקדם לטבח היו פערים בטיפול במידע המודיעיני ובשימוש בו, עבודה שלא על פי תורת הלחימה הסיכולית של שב"כ, חוסר סנכרון עם המידע שהגיע מצה"ל והיעדר שימוש במודל ההתרעה
- פערים במנגנוני הבקרה על עבודת המודיעין
- ההערכה כי חמאס פועל להבערת יהודה ושומרון ולא עבר לשלב הפריצה מרצועת עזה
נוסף על כל אלה, התחקיר מציין כי בשב"כ הייתה הערכת יתר של חוזק המכשול ושל המענה המבצעי הצה"לי, בדגש על הערכות של הכוחות בשטח לפני המתקפה. עוד נכתב, כי בשירות לא איתגרו מספיק את ההערכה הקיימת באשר לכוונות חמאס עם הערכות שונות, וכי הייתה מדיניות של שימור שקט בזירה. על רקע זה, בשירות התחזקה הסברה כי המידע שבידם שגוי.
על פי התחקיר, המודיעין בידי שב"כ היה מועט יחסית, בין היתר "כתוצאה ממגבלות חופש פעולה, וקושי הולך וגובר ביכולת עצמאית של שב"כ לסגור מעגל מודיעיני-מבצעי ברצועת עזה".
הסיבות המרכזיות לבניית כוחו של חמאס - שאיפשרו את המתקפה
בשב"כ מונים את הסיבות כגורמים שאיפשרו לחמאס להתחזק עד לנקודה שחש מוכן לצאת לטבח בהיקף כה גדול. בין הסיבות, על פי התחקיר:
- מדיניות של שקט שאפשרה לחמאס להתעצם
- הזרמת כספים מקטר, שהגיעו לזרוע הצבאית של חמאס
- כרסום מתמשך בהרתעה של מדינת ישראל
- ניסיון להתמודד עם ארגון טרור על סמך מודיעין והגנה, תוך הימנעות מיוזמות התקפיות
לצד כל אלה, התחקיר מציין כזרזים להחלטת חמאס לצאת למערכה גם את משקלן המצטבר של הפרות הסדר בהר הבית, היחס לאסירים הביטחוניים והתפיסה כי החברה הישראלית נחלשה בגין הפגיעה בלכידות החברתית, על רקע המחלוקת בעניין הרפורמה המשפטית.
ראש שב"כ: "כשלנו, אשא עול זה כל חיי"
ראש שירות הביטחון הכללי רונן בר מסר בפתח התחקיר: "שירות הביטחון הכללי לא מנע את טבח 7 באוקטובר. כמי שעמד בראש הארגון, אשא עול כבד זה על כתפיי כל חיי. זה לא תו התקן שציפינו מעצמנו והציבור מאיתנו. התחקיר מלמד כי בשב"כ לא היה זלזול ביריב, ההיפך - יוזמה לפעולה, חתירה למגע וניסיון לגדוע את האיום בעודו באיבו, ולמרות זאת כשלנו".
"נדרשת גם מוכנות לשינוי בממשק הביטחוני-מדיני, אחרת, הכשלים עלולים לחזור גם בעתיד"
בר הוסיף כי מעבר לחקר האמת, יש גם לשפר את שיטות העבודה של הארגון, ושיפור בעבודה מול הגורמים המדיניים: "הדרך לתיקון, כפי שמודגש בתחקיר, דורשת מהלך רחב של בירור האמת. לכן ביקשתי ממנהלת התחקיר ומפורום מטה השירות, לבחון ולדון לא רק בסיבות הישירות לכשל, אלא גם בהסתכלות רחבה על כל תהליכי העבודה הרלוונטיים בארגון, כחלק מהפקת הלקחים וכהזדמנות לשינוי רחב. אבל נדרשת גם מוכנות לשינוי בממשק הביטחוני-מדיני, אחרת, הכשלים עלולים לחזור גם בעתיד".
תפיסת שב"כ את איום חמאס מרצועת עזה לאורך השנים
החל מיולי 2018 ועד ל"שומר החומות" במאי 2021, יושמה מול הרצועה מדיניות שהובילה למציאות "הסדרית". עיקרה: מדיניות המכוונת לריסון חמאס, בתמורה להסכמה של ישראל להסדרה אזרחית וכלכלית בעזה.
הכוונה בעיקר להעברת כספי סיוע קטרי לטובת תשלום במזומן של משכורות לפקידי חמאס, העברת כסף מזומן למשפחות בהיקפים רחבים ואספקת דלק לחשמל.
כמו כן, הורחב מרחב הדייג, התחילו פרויקטים אזרחיים ברצועה ואושרה כניסה של כ-5,000 סוחרים. במקביל, פותחו מענים הגנתיים בעיקרם - במרכזם הקמת המכשול וכן שדה סולארי.
שב"כ ראה ב"שומר חומות" ניצחון חמאסי מובהק, ועם כניסתו של ראש השירות לתפקיד באוקטובר 2021, נכתב לדרג המדיני בין השאר כי "אין להסכים לקיומה של ישות אח"סית (אחים מוסלמים) בעלת יכולות צבאיות וקשר לציר שיעי סמוך לגבול עזה".
בהתאם, שב"כ המליץ על מדיניות יזומה ואי היגררות לסבבי לחימה ובנה תוכניות בהתאם. שב"כ לא העריך את חמאס כמורתע.
חמאס ניצל את השנים האלה לצורך בניית כוחו הצבאי, במידה רבה בזכות המשענת האסטרטגית של איראן ושימוש בכספים שהגיעו מאיראן ומקטר.
חמאס הקים לעצמו צבא מאורגן, חמוש, מבוצר ומאומן שבנוי מחמש חטיבות, כוחות מיוחדים, מערך מודיעין ויכולות מיוחדות באוויר, בים וביבשה. מידע זה היה מוכר לעוסקים בדבר ושוקף לדרגים הבכירים ביותר.
בנוסף, החל משנת 2021, הגבירה זרוע חמאס שברצועת עזה מאמציה להכווין טרור נגד ישראל גם מתחומי יהודה ושומרון. שב"כ הכין תוכניות לסיכול אותם מכוויני טרור.
שנת 2023 התאפיינה במספר התרעות שב"כ הנוגעות במוטיבציה של היריבים לתקוף את ישראל על רקע ההשפעה של השסע החברתי, המהומות בהר הבית, הנעשה בבתי הכלא והגרעון האסטרטגי בהרתעה – ממש עד לימים שקדמו לטבח.
האפשרות שחמאס מנהלת מהלכי הונאה – טקטיים או אסטרטגיים, לא נידונה באופן מספק ולא הובאה כאפשרות ממשית. זאת בשל היעדר גוף בקרה אפקטיבי שיציף את האפשרות הזאת בזמן אמת, ויעמידה כאפשרות ממשית לאורך זמן.
לקראת חגי תשרי בשנת 2023, שב"כ הצביע על כך שאנו נכנסים לתקופה לא יציבה. בהתאם, התקיים דיון מוכנות למערכה ברצועת עזה וננקטו מספרים צעדים אופרטיביים כהערכות לכך – דיוני היערכות למערכה, המלצה לסיכול מכוויני טרור מרצועת עזה, המלצה להגברת למוכנות בגדר ותיקוף מודל ההתרעה.
היממה הראשונה למלחמה
אלה הפעולות שביצע שב"כ עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל: פתיחת חפ"קי לחימה, חפ"ק ייעודי לפיקוח אחר מיקום חטופים, חמ"ל לזיהוי נעדרים, חפ"ק לאיתור חוליות חודרות, חפ"ל לסיכול בכירי חמאס בעזה ובחו"ל וחמ"ל לאיתור וסיכול מחבלים שהשתתפו בטבח ושבו לרצועה.
כמו כן, נפתח ותוגבר מתקן החקירות לחקירה מהירה של עצורי הנוח'בה מהפשיטה. החקירות הניבו מודיעין ביחס לחטופים, מלכוד בתים לקראת התמרון ואיתור "חוליות רדומות". המידע מהחקירות עבר לכוחות בשטח והציל חיים רבים.
שב"כ שלח כוח ייעודי לצפון לטובת מוכנות לחדירת כוח רדואן. כוח זה נתקל במחבלים וגם שם נפגעו עובדי שב"כ.
הוקצו משאבים בארגון גם ליהודה ושומרון ולזירת ישראל. מהתחקיר עולה כי הגמישות בהפעלת הכוח אפשרה תגובה מהירה ורחבה. עוד צוין כי שב"כ מכווין התארגנות מהירה רב זירתית - שאפשרה לעבור למתקפה ולאיין סיכונים מזירות נוספות.
עיקר השינויים הארגוניים שיושמו בשב"כ בעקבות התחקיר
- הקמת מכלול בקרה שייפקח על מודיעין התרעתי מקוון
- בחינת עומק, אתגור תפיסות ומימוש שינויים בחטיבת המחקר
- הקמת יחידת כספי טרור משותפת עם צה"ל
- הקמת מחלקת חוקרים לטיפול בנחקרים מרצועת עזה
- שינוי פריסת יחידות ה"יומינט" (מקורות אנושיים) ברצועת עזה
- יצירת מודלי התרעה בכל חטיבה סיכולית
- חידוד חלוקת האחריות עם צה"ל בכל הזירות
- עבודת מטה רחבה לשיפור מערך המידע, בדגש על סינכרון עם יחידת 8200.
בסביבת ראש הממשלה תקפו את ראש שב"כ: "תחקיר שלא עונה על אף שאלה"
בסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו תקפו את תחקיר שב"כ שהתפרסם: "במקום לשתף פעולה עם מבקר המדינה, ראש שב"כ רונן בר מציג 'תחקיר' שלא עונה על אף שאלה".
נתניהו מבקר את תחקיר הטבח של שב"כ, ותוקף את רונן בר | @SuleimanMas1 על ההכנות בלשכת רה"מ לפיטורי ראש שב"כ#חדשותהערב pic.twitter.com/JjNPfoPaYT
— כאן חדשות (@kann_news) March 4, 2025
"מסקנות תחקיר שב"כ לא הולמות את גודל הכשל והמחדל העצומים של הארגון והעומד בראשו. ראש שב"כ כשל באופן מוחלט בכל הקשור להתמודדות של הארגון נגד החמאס באופן כללי, ובאירוע השבעה באוקטובר בפרט".
"ראש שב"כ לא קרא נכון את תמונת המודיעין והיה שבוי בקונספציה. בהערכות המודיעין השוטפות, כולל ימים בודדים לפני הטבח, התזה המרכזית בשב״כ הייתה שהחמאס מעוניין לשמור על שקט ושלא תיפתח מערכה".
"כך היה בהערכת המצב ב-1 באוקטובר 2023, שבה המליץ ראש שב"כ על מתן הטבות אזרחיות לחמאס תמורת קניית שקט. ראש השב״כ בר אף אמר שיש להימנע מסיכולים ברצועת עזה ובלבנון כדי להימנע מסבב נוסף בעזה".
"יתר על כן, בהערכת המודיעין שנמסרה לראש הממשלה ב-3 באוקטובר 2023 קבע ראש שב"כ בר באופן נחרץ שחמאס שואף להימנע ממערכה נגד ישראל, והוא אף ראה פוטנציאל לשימור יציבות בעזה לאורך זמן אם ישראל תיתן לעזה אופק כלכלי חיובי".
"החמור מכל - שב"כ והעומד בראשו לא טיפלו ולא התייחסו - ולו ברמה הבסיסית - בתוכנית 'חומות יריחו' לחיסול ישראל (שלא הוצגה לראש הממשלה לפני 7 באוקטובר) - לא בהערכות המצב השוטפות ולא בליל 7 באוקטובר. זאת למרות ששב"כ ידע על התוכנית החל משנת 2018.
"בנוסף לכל אלה, ראש שב"כ לא ראה לנכון להעיר בליל המתקפה את ראש הממשלה - ההחלטה הבסיסית והמתבקשת ביותר שניתן להעלות על הדעת".
