בסיכום התחקיר של שב"כ, שעוסק בהערכות בנוגע לחמאס בתקופה שקדמה לטבח 7 באוקטובר, ובאירועי הלילה שלפני המתקפה, נכתב מה שכולנו יודעים: הארגון כשל במתן התרעה באשר להיקף התקיפה והפשיטה הרחבה של ארגון הטרור.
אחד מהכשלים העיקריים הוא היחס לתוכנית הפשיטה הרחבה של חמאס - "חומת יריחו", כשל חמור שפגע בהערכות של שב"כ בייחוד בימים ובשעות שקדמו למתקפה. למעשה, שירות הביטחון הכללי לא הבין כי מדובר בתכנית מבצעית ריאלית, ולא ייחס לה חשיבות של איום ממשי. כחלק מכך, כל מידע מודיעיני שהושג לפני הטבח לא טופל בחומרה ובהתאם לנדרש.
שב"כ חשף בתחקיר כי מספר כרטיסי הסים שנדלקו בליל 7 באוקטובר היה 45, כאשר שנה קודם לכן, הפעיל חמאס 38 כרטיסים, וברמדאן - 37. בתמונת מצב שהפיץ שב"כ בשעה 01:00 בלילה נכתב: "רצף סימנים אשר לחומרה מצביעים על היערכות חמאס לחירום. לצד האמור, מוערך כי חמאס אינה מעוניינת בהסלמה וכניסה למערכה בעת הנוכחית".
בשעה 04:30 ביצע ראש השירות רונן בר דיון עם כל ראשי הזירות בארגון, אולם איש לא חשב שחמאס נערך להתקפה רחבה בבוקר. התחקיר קובע כי "הטיפול המודיעיני בידיעות שהצטברו ביממות שקדמו ל-7 באוקטובר ובעיקר בלילה שקדם לטבח, לא היה על פי תורת לחימה כנהוג בשב"כ".
גדר המערכת לאחר הפריצה אליה ב-7 באוקטובר (צילום: יוסף מוחמד, פלאש 90)
עם זאת, התחקיר מטיל אחריות מרומזת על ראש הממשלה בנימין נתניהו: מדיניות של שקט, הזרמת כסף קטרי לחמאס, וכרסום בהתרעה תוך הימנעות מחיסולים – כל אלה הובילו לבניין הכוח של ארגון הטרור שאפשר לסינוואר לצאת למתקפה. עוד צוין כי שב"כ על יישום מדיניות יזומה ואי-היגררות לסבבי לחימה, כלומר - חיסולים ברצועה, אולם המלצות אלו נדחו על ידי דרג המדיני.
בבדיקה הרחבה שערך הארגון, מתוארים קשיים בגיוס מקורות ובהפעלתם והיעדר במקורות אנושיים, שנגרמו כתוצאה מהצרת חופש הפעולה ברצועה.
"שירות הביטחון הכללי לא מנע את טבח 7 באוקטובר. כמי שעמד בראש הארגון, אשא עול כבד זה על כתפיי כל חיי", כתב ראש השב"כ בר בפתח התחקיר שממנו עולה באופן ברור - אילו שב"כ היה פועל אחרת, בשנים שקדמו למתקפה ובליל המתקפה, הן ברמה המקצועית והן ברמה הניהולית, הטבח היה נמנע. "זה לא תו התקן שציפינו מעצמנו והציבור מאיתנו", הוסיף בר.
