בחדשות הערב בכאן 11 שודר הערב (שלישי) הפרק השני בתחקיר בן שני חלקים, המתחקה אחר המניפולציות הפוליטיות והתקשורתיות סביב עסקאות החטופים. בפרק השני נחשפו ההדלפות לתקשורת שטרפדו מגעים לעסקאות חטופים, ההקלטות מהשיחות הסגורות של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם המשפחות לאורך הדרך והמסרים מלשכתו שהדהדו בקואליציה.
כמעט שנה וחצי למלחמה, אף אחד כבר לא חושב שהמגעים להשבת החטופים הם עניין מדיני שמנותק מפוליטיקה. אבל מעטים יודעים עד כמה הפוליטיקה הייתה בלב העניין. ארבעה ימים לפרוץ המלחמה, בני גנץ הצטרף לממשלה. כשהחלו מגעים לעסקת חטופים, נתניהו העדיף לתת לגנץ, אייזנקוט וגלנט להיפגש עם בני המשפחות. להשערת גורם בלשכה, ההימנעות נועדה כדי שלא להיתפס באמירה שתרגיז את מתנגדי העסקה בתוך הממשלה.
משפחות החטופים התבקשו במרומז להיות בשקט ולתת לממשלה לעבוד. ב-12 בנובמבר 2023 שר הביטחון דאז יואב גלנט הוקלט בשיחה עם המשפחות אומר: "ברור לגמרי מדוע אנשים מאבדים את האמון. אני לא מצפה שזה יהיה אחרת אחרי מה שעבר עליכם. עכשיו, כשאני מסתכל קדימה, האויב שלנו מחפש את הביטוי של חוסר האמון, לייצר שסע, פירוד, מלחמה פנימית, להתיש את הגיבוי הציבורי. על זה הם בונים".
נוכחותו של גנץ איפשרה ב-22 בנובמבר 2023 לאשר את עסקת החטופים הראשונה. ב-1 בדצמבר 2023 היא התפוצצה, אחרי שחמאס הודיע שיוכל לשחרר פחות מעשר חטופות, כפי שסוכם באותו היום. בממשלה החליטו לחזור ללחימה, אבל המשפחות זעמו וטענו שאפשר היה להמשיך בעסקה. התחילה מחאה, וארבעה ימים אחר כך, ב-5 בדצמבר, נתניהו פגש את המשפחות.
בהקלטת השיחה הזו נשמעת ילנה טרופנוב, פדויית השבי, אומרת: "אין לכם מושג איפה נמצאים השבויים. אנחנו ישבנו במנהרות ולמה פחדנו? לא שחמאס, אלא שישראל תהרוג אותנו ואחר כך יגידו 'חמאס הרג אתכם'". נתניהו השיב: "עד שלא התחלנו בתמרון הקרקעי לא היה שום דבר, כלום, ורק כשהתחלנו - הדבר הזה יצר אפשרות להוציא. בהתחלה דיברו על מספר יותר קטן, שהגיע ל-50 ו... והיינו מוכנים להוציא עוד. מי שעצר את המתווה הזה, זה הצד השני, לא אנחנו".
השיחה נקטעה בידי בן משפחה שצעק: "קשקוש!", ונתניהו השיב: "לא קשקוש, מה שאני אומר לכם זה עובדות ברורות. אני אומר לכם את הדברים, אני מכבד אתכם יותר מדי, שמעתי אתכם מהמיית ליבכם...". שוב השיחה נקטעה בידי בני משפחות שקראו בעלבון: "יותר מדי? יותר מדי, היי!". גלנט התערב: "תראו איזו מלחמה פסיכולוגית של חמאס, הם רוצים לשחק ברגשות שלכם. הם רוצים שיווצר המצב שנוצר כאן, שאחד הולך נגד השני וכולם הולכים נגד הקבינט ולהפך. הדבר הזה הוא מטרה של חמאס".
בתקופה ההיא המשפחות דווקא קיימו מחאות ברחוב, שהתגברו בינואר. אז, הן קיבלו מהגורמים הפוליטיים מסר מסוג אחר. ב-2 בינואר 2024 שרה נתניהו נפגשה עם בני משפחות החטופים ואמרה להם: "דבר אחד סינוואר מקבל - את המסר מהתקשורת הישראלית, מסר שרק מחזק אותו להיות חזק מולנו. זה גם דבר שכולנו צריכים לחשוב עליו". בני משפחות החטופים מספרים שאמירות כאלה מצד שרה נתניהו נאמרו יותר מפעם אחת. איילה מצגר, כלתם של תמי ויורם מצגר, מספרת: "שרה אמרה - עדיף שלא תתראיינו פה כי אתם יודעים מה הקשר שלנו איתם, עם התקשורת פה".
אולם בינואר, ניסיון נוסף לגבש עסקה נכשל במהירות, בתגובה לדרישת חמאס להפסקת אש קבועה. מחאות החטופים המשיכו וגם הפנייה לתקשורת. ב-27 בינואר 2024 נתניהו קיים הצהרה לתקשורת ואמר על המחאות: "זה לא עוזר. אנחנו לא זקוקים להמרצה, זה רק מחזק את הדרישות של חמאס". בתקופה הזו, מסרים דומים נשמעו משרים בממשלה ומחברי כנסת בליכוד.
אבל האמירות של חברי הכנסת הן עדיין לא קצה הקרחון. באפריל, השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר וגורמי ימין נוספים בממשלה לחצו להיכנס צבאית לרפיח. ב-29 באפריל 2024 הקבינט המצומצם דן בעסקה שכוללת הפסקת אש בתמורה לשחרור חטופים הומניטרי. בדיון הוחלט, בעצת גורמי המקצוע, לדרוש שחרור של 40 חטופים ולהסתפק ב-18 חטופים כקו אחרון במשא ומתן. ההערכה הייתה שהמגעים יתנקזו למספר של 33 חטופים שישוחררו.
מיד אחרי ישיבת הקבינט המצומצם, התקיימה פגישה אישית בין נתניהו לסמוטריץ', שלא חבר בקבינט המצומצם. אחר כך נערכה ישיבת הקבינט הרחב וסמוטריץ' אמר בה: "אני אפרק את הממשלה אם הולכים לעסקה שתשחרר רק 18 חטופים". חברי הקבינט המצומצם הופתעו כי סמוטריץ' בשלב הזה לא שמע מאף גורם רשמי מה המנדט שרוצים לתת לצוות המשא ומתן, וזה כאמור, היה רק מספר המינימום.
באותו ערב התפרסמה הדלפה בעיתונות כי הממשלה מתכננת עסקה לשחרור 18 חטופים. מאותו הרגע שבו המספר 18 הודלף, חמאס, שגם צורך עיתונות ישראלית, סירב לעסקה של שחרור יותר מ-18 חטופים, והמגעים התפוצצו. ישראל נכנסה לרפיח. גורם שמעורב בהתנהלות הקבינט אמר לכאן חדשות על המקרה הזה: "נעשה סיכול ממוקד פוליטי בעסקה". מעט לאחר מכן, בני גנץ הודיע על פרישה מהממשלה.
מחאת בני משפחות חטופים התעוררה מחדש. במטה מספרים שהתחילה אז גם הצביעה הפוליטית של המחאה. "היה ברור שיש פה משהו מתוזמר, כשבו זמנית שרים וח"כים מהקואליציה כולם יצאו נגדנו באותם מסרים, ש"קפלניסטים השתלטו עליכם"", אמרה איילה מצגר. "הפכנו להיות אויב העם. חטפתי לא מעט קללות ונאצות כמו 'תחזרו לעזה', 'הכול בגללכם'... יש הסתה והיה מי שליבה את זה".
אז החלו גם התייחסויות אלימות לבני המשפחות ברחוב. יועץ התקשורת ליאור חורב, שהיה אז היועץ האסטרטגי למטה החטופים, נזכר: "כשאתה לא יכול להתעמת עם טענות שיש להן רוב בדעת הקהל - שצריך את כל החטופים תמורת הפסקת מלחמה - אז אתה מתחיל בפוליטיזציה. לוקח כל נושא והופך אותו לפוליטי מפלגתי. אתה הופך את המשפחות לשמאל, קפלניסטים, חלק מהמחאה. אתה מבצע דה-לגיטימציה. כשעינב צנגאוקר פוגשת מדי יום אדם שמגיע וצועק שהיא לא תראה את מתן כי היא מבקרת את הממשלה, מישהו שלח אותו. זה קמפיין".
ח"כ חנוך מילביצקי מהליכוד חושב אחרת. "כקרוב לחטופים, כשאתה מכניס פה את כל האירוע של הממשלה זה לא יוצר אמפתיה והזדהות", הוא אומר. "אם המטרה היא להשפיע עלינו לעשות משהו, זה לא יקרה משם, כי אם אתה רוצה להניע לפעולה - זה חייב לבוא מטוב. כשאתה בא ורוצה עזרה ממישהו, המטרה היא לגרום לאמפתיה רגשית, ואם אתה לא, אז הסיכויים שלך להצליח פחות טובים. אתה רואה את האנשים שמנהלים את זה ואיך הם מתבטאים. עינב צנגאוקר איבדה המון מהסימפטיה שהייתה יכולה להיות לה אם היא הייתה מדברת על החוויות שלה כאמא ולא עושה את כל המסביב".
בעוד המחאות נמשכו, ב-3 ביולי 2024 חמאס הציע עסקת שחרור חטופים דו-שלבית שכוללת נסיגה ישראלית מציר פילדלפי. הקבינט התכנס, אבל גנץ כבר לא היה בממשלה וסמוטריץ' ובן גביר התנגדו להצעה. בקבינט הסכימו לנהל עם חמאס משא ומתן.
בתקופה זו, נתניהו החל לדבר עם בני משפחות החטופים על החשיבות שבציר פילדלפי. ב-22 ביולי 2024 הוא הוקלט בשיחה עם משפחות: "עד שלא נכנסנו לרפיח ותפסנו את ציר פילדלפי, דרכנו להם על הגרון, לא קיבלנו. אבל הפלא ופלא, אחרי שנכנסנו לעזה וכבשנו את פילדלפי - פתאום שומעים זמירות אחרות, זה השינוי. אני מאמין שאם נתמיד בזה, אנחנו יכולים להשיג תהליך שלבים ולהשאיר בידינו את האמצעים והמנופים להביא לשחרורם של האחרים. לכן, אנחנו עומדים בפני החלטה מאוד קשה. רובכם לא הייתם מקבלים את תנאי חמאס כפי שהם, פשוט לא הייתם".
בפועל, נתניהו לא החזיר תשובה לחמאס. עד שב-27 ביולי נשלח "מכתב הבהרות" מטעם ישראל למתווכות, שהכניס תנאים חדשים וטרפד את המשך המגעים לעסקה. ב-29 באוגוסט מערכת הביטחון הציעה לאפשר נסיגה מסוימת מציר פילדלפי כדי לאפשר עסקה. נתניהו כינס את הקבינט הרחב, אבל לא הביא בפניו את ההצעה הזאת, אלא התקיימה הצבעה על החלטה להישאר בציר פילדלפי באופן מלא.
ב-5 בספטמבר העיתון הבריטי "ג'ואיש כרוניקל" יצא בפרסום השקרי לפיו יחיא סינוואר מתכנן להבריח את החטופים לאיראן, דרך ציר פילדלפי. ארבעה ימים לאחריו, שרה נתניהו אמרה בשיחה עם משפחות ש"אין ברירה אלא להישאר בציר פילדלפי, כי יש ידיעות שיבריחו את החטופים לתימן ואיראן". באותם ימים התפרסם גם ב"בילד" הגרמני המסמך שיוחס לסינוואר, ופירוט כיצד חמאס מנצל את מחאת בני משפחות החטופים כדי להשיג הפסקות אש. היום, רובנו מכירים אותו בכינוי "מסמך פלדשטיין".
יועץ התקשורת ליאור חורב, שהיה אז היועץ האסטרטגי למטה החטופים, מספר: "משפחות שנאמו על הבמה והיו מאושרות מההיקפים של הציבור שבא, חשו שהן טועות, כמו שאומר מסמך סינוואר - שאולי הן משחקות לידי חמאס והן עצמן מסכנות את היקירים שלהן. הקמפיין של ראש הממשלה הצליח. חד-משמעית, הקמפיין נפסק".
חודשיים אחר כך, כששוב היה רוב בממשלה לעסקת חטופים, כבר היה קשה לחתום אותה. ב-14 באוקטובר גלנט הוקלט בשיחה עם משפחות חטופים, שבה הוא הודה שהממשלה ניסתה לשחזר את המתווה שחמאס עצמו הציע ביוני: "יש איזושהי הקשחה, אני חושב, מהצד של חמאס. אנחנו למעשה מתעקשים ברמה הבסיסית על המתווה שהם הגישו בתחילת יוני".
בנובמבר, דונלד טראמפ נבחר לנשיאות ארצות הברית והפעיל לחצים לחתום עסקה. היא נחתמה רק בינואר. אלא שבממשלה, נכון להיום, כבר אין רוב להמשך העסקה. קשה לנחש איך בדיוק מתנהלים המגעים בימים אלה ועד כמה הם מושפעים מחוסר היציבות בקואליציה.
מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה לכתבה: "הטענה על עיכוב חתימת הסכם ביולי 2024 סביב 'קמפיין פילדלפי' היא חסרת בסיס ולא פחות משקר מוחלט. כך גם הטענה לגבי 'הדלפה לתקשורת' (שאיננו יודעים מה טיבה ומי אחראי לה, אם בכלל) ב-29 באפריל ש'סיכלה' לטענתכם מגעים לעסקה. דבר זה לא היה ולא נברא".
עוד נמסר: "עד כה השיבה ישראל 196 חטופים מתוך 255. לאורך כל הדרך, התעקש ראש הממשלה על מקסום מספרם של החטופים החיים בעסקאות, זאת למול גורמים שונים שהיו נכונים דווקא להיכנע לתכתיבי הכניעה של חמאס. בעסקה הראשונה הצליח ראש הממשלה לשחרר 81 ישראלים במקום המספר המקורי שתוכנן בעסקה (50). בעסקה האחרונה הצליח לשחרר 25 ישראלים חיים במקום כמחצית מכך, כפי שרצה חמאס בשלב א'. בנוסף לכך, שוחררו בחיים 29 אזרחים זרים בשתי העסקאות ושמונה חטופים ישראלים חיים במבצעים צבאיים".
