מועמדים לשירות ביטחון שהגיעו לתחקיר ביטחוני לשם קבלת סיווג ביחידות מסווגות בחיל האוויר, נדהמו לגלות שהם נאלצים להשיב על שאלות תמוהות שיש בהן כדי לפגוע בפרטיותם.
המועמדים לשירות הצבאי סיפרו כי נשאלו בין היתר אם הם הם משתתפים בהפגנות, כשהדגישו בפניהם שהשאלה היא לא האם השתתפו או משתתפים בהפגנות להשבת החטופים.
שאלה נוספת שנשאלה אחת המועמדות שאביה הוא עורך דין - "האם לאבא שלך יש קשר לעיתונאים" ושאלות נוספות מן הסוג הזה. המיועדים לגיוס זעמו וסיפרו לכאן חדשות: "השאלות שנשאלנו אינן רלוונטיות לתפקוד העתידי".
"האם השתתפות בהפגנה נחשבת פגיעה בביטחון המדינה? האם השתתפות בהפגנות מעידה על היכולת למלא תפקיד ביטחוני מסווג בצה"ל? איזה הפגנות בדיוק מתקיימות עכשיו?", הוסיפו המיועדים לגיוס בשיחה עם כאן חדשות. "השאלות לבד מייצרות הרתעה ללכת להפגנות", כך אמרו והוסיפו שנאלצו לשקר מחשש שיפסלו אותם על רקע השתתפותם בהפגנות.
מועמדים לשירות ביטחון שעוברים את כל המיונים בהצלחה מגיעים בתחנה האחרונה לתחקיר הביטחוני שנעשה על ידי גורמים מוסמכים במטרה לבדוק את מידת התאמתם לגישה למידע מסווג או לתפקידים רגישים בצה"ל ובמערכת הבטחון. התחקיר כולל בדיקות רקע מקיפות, ראיונות עם המועמד ועם אנשים המכירים אותו, במטרה לאסוף מידע ולהעריך את אמינותו ונאמנותו במסגרת הצבאית.
לרוב פוסלים אדם שיש לו עבר פלילי, קשרים עם זרים מדינות עוינות, חובות משמעותיים, סמים ואלכוהול, מצב בריאותי ונפשי, הסתרת מידע, חשד לפעילות לאומנית או חתרנית.
מצה"ל נמסר בתגובה: "במסגרת הליך התאמה ביטחונית, לתפקיד או למשרה מסווגת, נשאלים המועמדים שאלות אודות השתייכות לארגונים המקיימים פעילות בלתי חוקית, זאת במטרה לשלול זאת. המועמדים אינם נשאלים אודות סוגיות פוליטיות או עמדות פוליטיות, והאמור אינו חלק מהליך הסיווג הביטחוני".
יו"ר הדמוקרטים, אלוף (במיל') יאיר גולן: "סיווג ביטחוני לא נשלל, ושירות מילואים לא מופסק בגלל דעות פוליטיות. ישראל היא דמוקרטיה, צה״ל הוא צבא העם, ולא זרוע אכיפה פוליטית. הוא מגן ישראל, ולא שומר הממשלה. אני קורא לרמטכ"ל ולראש השב"כ להבהיר מיד: דעות פוליטיות הן לא פשע, ומחאה איננה עבירה. המפגינים, חותמי המכתבים וכל אלה הנאבקים להצלת הדמוקרטיה - היו גאים ונחושים. ואנחנו ננצח!".
