עשרות צעירים שגדלו בישראל אך שאינם מחזיקים באזרחות הגישו מכתב לראש אכ"א בבקשה להתגייס לצה"ל. טענות הצעירים מבוססות על חוק שירות ביטחון, שקובע כי ניתן לגייס גם שוהים זמניים וחסרי מעמד – כל עוד מקום מגוריהם הקבוע הוא בישראל, וכי לא נדרש שינוי במעמדם או הענקת אזרחות לשם גיוסם.
במכתב, שנשלח באמצעות עו”ד תומר ורשה, עו”ד אסף וייצן ועו”ד נועם גרינצייג, מבקשים הצעירים: "אפשרו גיוס מיידי לצה”ל לאלפי צעירים חסרי אזרחות, שחיים בישראל זה שנים רבות, חלקם נולדו כאן, התחנכו במערכת החינוך הישראלית, מדברים עברית שוטפת ומבקשים לשרת את המדינה, אך נדחים על בסיס טכני-מינהלי". הפנייה שהועברה לצה”ל דורשת להפעיל מיידית את הסמכות לגייס צעירים אלה, או להקים ועדת חריגים שתבחן כל מקרה לגופו. אם תידחה הבקשה על הסף – תוגש עתירה לבג"ץ.
מרשות האוכלוסין נמסר כי בישראל חיים כיום למעלה מ-3,500 צעירים בגילאי 15 עד 25, בעלי מעמד ארעי בלבד – רובם המכריע חיים בישראל דרך קבע וחלקם נולדו כאן. ככלל, המערכת מתעלמת ממאגר כוח האדם הזה. כך, למשל, קרה לג’רום ישראל פורוולס, בן 23 שעלה לישראל בגיל 9 וחי בה 14 שנה. כל בני משפחתו קיבלו מעמד של תושבי קבע או אזרחים – אך הוא היחיד שלא יכול להתגייס. אחיו משרת כלוחם מילואים – והוא נדחה.
גם יליד ישראל כמו אפְּסיאן אגילאר, בן 22 שגדל אצל משפחה ישראלית מגיל ינקות, לא רשאי להתגייס משום שהוא מחזיק רק ברישיון ישיבה זמני. אשלי קסאו בת ה-17.5 שנולדה וגדלה בישראל מבקשת כבר כעת להתגייס, אך ממשיכה להמתין כבר יותר משנה להסדרת מעמדה.
עו”ד ורשה, שמייצג את הצעירים החתומים, הסביר: "צה”ל נאבק על כל חייל – משקיע במנגנוני הסברה, חינוך והכשרה. ובמקביל – מזניח אלפי צעירים שמתחננים לשרת, רק כי הם לא רשומים כ’אזרח’. זה אבסורד מוסרי ולאומי”. עו”ד אסף וייצן הוסיף: ״החוק מאפשר – המדינה מונעת. צריך להפוך את המשוואה: מי שגדל פה, שלומד פה, שחולם לשרת – צריך לחבק אותו. לא להותיר אותו מחוץ למחנה”.
