צה"ל מסר היום (שישי) את הנושאים בהם הוא צפוי להתמקד בהמשך שנת 2025. השנה תהיה שנת מלחמה במיקוד על עזה ואיראן, יחד עם שימור ההישגים והעמקתם בשאר הזירות. משימות העל של צה"ל הן השבת החטופים ומיטוט שלטון חמאס.
חודשיים לאחר כניסתו של הרמטכ"ל אייל זמיר לתפקידו צה"ל נמצא בלחימה בשבע גזרות במקביל - עזה, לבנון, סוריה, איראן, החות'ים בתימן, יו"ש ומיליציות בעיראק - וישנה דרישה של צה"ל להגדלת הצבא. "זהו צורך ביטחוני וזהו צו השעה", אומרים בצה"ל. "הבאנו הישגים אסטרטגים לאורך המלחמה שגרמו לשינוי המציאות הביטחונית ולהעצמת מעמדם של מדינת ישראל וצה"ל במזרח התיכון, אולם אנחנו ממשיכים בפעולה עצימה עד אשר יושגו מטרות המלחמה: בראש השבת החטופים, שהיא חובה מוסרית, והשנייה הכרעת חמאס".
עזה: צפוי גיוס מילואים נוסף, צה"ל הציע לאבטח את הסיוע ההומניטרי
בצמרת צה"ל מדגישים שתכלית מבצע 'עוז וחרב' - השם שניתן למבצע של צה"ל ברצועת עזה מאז קריסת הפסקת האש ב-18 במרץ - היא השבת החטופים, יחד עם הפעלת לחץ צבאי על מנת לקדם משא ומתן, והכרעת ארגון חמאס. מאז תחילת המבצע צה"ל חיסל יותר מ-400 מחבלים, ותקף יותר מ-1,800 מטרות.
למרות הלחצים הצבאיים שצה"ל מפעיל על חמאס, ארגון הטרור ממשיך להתעקש בעמדתו במשא ומתן, בין היתר על הפירוק מנשקו ועל אורך העסקה. על כן, בצה"ל הודיעו כי הלחימה תתגבר, וצפוי להיערך גיוס מילואים נוסף.
באשר לסיוע ההומניטרי, עמדת הרמטכ״ל היא שצה״ל יאפשר חלוקת סיוע באופן מיטבי. עם זאת, חיילי צה"ל לא יהיו אלה שיחלקו את הסיוע. לא יתאפשר מצב של הרעבה ברצועת עזה, ולא יאפשרו לחמאס להשתלט על הסיוע. צה"ל יפעל בהתאם להנחיית הדרג המדיני
באשר לחלוקת הסיוע.
ההמלצה של צה״ל לחלוקת הסיוע היא לייצר מרחבי חלוקת סיוע באמצעות ארגונים בין לאומיים וחברות, כמו המרחב ההומניטרי בדרום הרצועה בין מורג לרפיח שנחשף בכאן חדשות בשבוע שעבר. תתרחש אבטחה של המתחמים במהלך החלוקה, כך שהסיוע לא יוכל להגיע לידי חמאס.

סוריה ולבנון: צה"ל נשאר במוצבים ומשמר חופש פעולה
בלבנון, מצה"ל נמסר כי יש לו חופש פעולה מלא. מתחילת הסכם הפסקת האש צה"ל תקף כ-350 מטרות, וחיסל יותר מ-140 מחבלים. כיום צה"ל חוצץ בין ישראל ללבנון באמצעות מרחב הגנה קדמי, וחמישה מוצבים שהוקמו בו. בחודש מרץ הודיע שר הביטחון ישראל כ"ץ כי ישראל תישאר בחמשת המוצבים אותם הקימה ללא קשר למשא ומתן עם מדינת לבנון על נקודות המחלוקת בגבול היבשתי.
בסוריה, צה"ל מתמקד בסיכול איום, מניעת כניסת נשק אסטרטגי ושימור חופש פעולה אווירי. צה"ל הקים תשעה מוצבים במרחב החיץ, מדרום רמת הגולן ועד לחרמון, אשר מהווים מרחב אבטחה קדמי. כוחות צה"ל נמצאים במרחב האבטחה, גורעים יכולות שנשארו מהצבא הסורי על מנת שלא יגיעו לידי המורדים ופועלים על מנת למנוע התבססות גורמים עוינים לישראל במרחב ולשמר את חופש הפעולה הקיים.

בצה"ל אומרים שניתן לראות מגמת ירידה בהתרעות וגם בפעולות הטרור ביו"ש, והרמדאן השנה היה "מהשקטים בשנים האחרונות". צה"ל פועל בשיתוף פעולה הדוק עם השב"כ על מנת לסכל פעולות עוד בטרם יציאתן לפועל. מתחילת מבצע 'חומת ברזל', המבצע הנרחב של צה"ל בצפון השומרון, חוסלו יותר מ-100 מחבלים, ויותר מ-320 מחבלים נעצרו.
כוח אדם: עד יוני יישלחו 24,000 צווי גיוס למגזר החרדי
אחד הנושאים הבוערים בהם צה"ל עוסק השנה הוא כוח האדם. בנושא זה, עמדתו של הרמטכ"ל היא שוויון בנטל - "מי שייתן יותר, יקבל יותר. כולם צריכים להיכנס תחת אלונקת בטחון המדינה". כיום חסרים בצה"ל כ-10,000 חיילים, מתוכם כ-7,000 לוחמים. על מנת לאפשר מרחב נשימה לכוחות, צה"ל שואף למצבת כוחות של 120% בכל פלוגה לוחמת.
לפי צמרת צה"ל, צה"ל לא יוכל לעמוד ביעדי כוח האדם ללא מעטפת מדינית וסנקציות אזרחיות על מי שמסרבים להתגייס. במקביל בימים אלה מוקמות בצה״ל תשתיות מתאימות, ומותאמים מסלולי הגיוס. גיוס בני המגזר החרדי הוגדר בתור "צורך מבצעי מובהק". עד סוף חודש יוני צה"ל צפוי להוציא 24,000 צווי גיוס למגזר החרדי, כולל הצווים שיצאו עד כה.
תחקירי 7 באוקטובר: הוקם צוות חיצוני לבחינת התחקירים
בנוגע לתחקירי 7 באוקטובר, הרמטכ"ל הורה עם כניסתו לתפקיד להקים צוות חיצוני לבחינה ויישום לקחי תחקירי השבעה באוקטובר, בראשותו של האלוף במיל' סמי תורג'מן. הצוות בוחן את איכות התחקירים, ועומד על העמקתם התחקירים, בחינתם ויישום לקחיהם במטרה לאפשר הטמעה אפקטיבית של המסקנות בצה"ל. לצוות אין מנדט להסקת מסקנות אישיות - לאחר הצגת ממצאיו הרמטכ״ל יקבל החלטות.
בתוך כך, נמסר כי הרמטכ״ל רואה בתחקירים כלי ללמידה והפקת לקחים לטובת שיקום צה״ל והאמון בו. בצה"ל אומרים: "חובתנו היא הבנה והעמקה בתחקירים, תוך הפקת הלקחים הנדרשים מהם, כדי להבטיח להשתפר ולהתקדם על מנת להביט לעתיד ולהערך להמשך".
נושאים נוספים בהם הרמטכ"ל מעוניין לעסוק השנה כוללים את הגדלת כמות הלוחמים, הקמת חטיבת טנקים וחי"ר נוספות, הקמה מחודשת של פלס"רי השריון ובחינת הפיכת אחד מהפלס"רים לחרדי. זאת נוסף ל"עצמאות ישראלית" בכל הקשור לחימושים, והגדלת מספר המיירטים.