ליאור רוור, אביו של יואב רוור בן ה-19 שנפל ביום שישי האחרון ברצועת עזה, התראיין הבוקר (ראשון) ב"קלמן ליברמן" בכאן רשת ב. "אנחנו עדיין לא מעכלים כמובן", סיפר ליאור על החיים אחרי הבשורה הקשה. "אנחנו חיים בתוך איזשהו סיוט מתמשך, ולא מאמינים. הלב לא מקבל את מה שהשכל מסביר לו. אנחנו מבינים, אבל עדיין מחכים ליואב שיחזור, מה שכבר לא יקרה".
לקראת לווייתו של בנו שתיערך היום, סיפר ליאור: "יואב יגיע אלינו בארון פתוח, ולמרות שהזהירו אותנו שמצבו לא פשוט, תיארו לנו הכל בהרבה רגישות. אנחנו רוצים עוד לפגוש אותו ולתת לו חיבוק אחרון אם זה יהיה אפשרי. לשבת לידו, איתו, כמה שנוכל, ואחרי זה נצא איתו לדרכו האחרונה".
"קשה מאוד לסכם חיים, אומנם קצרים, של ילד בכור אהוב כל כך, שהיה מושא להערצה לכל כך הרבה אנשים, לחברים", הוא המשיך. "הוא נגע בכל כך הרבה אנשים. אבא ואמא מכירים את הילד שלהם, חושבים שהם מכירים טוב, ובסיטואציות כאלה, אתה פתאום פוגש כל כך הרבה אנשים שמגיעים לנחם, אתה רואה עוד יותר את האור הענק של מה שהוא הפיץ".
ליאור סיפר שבנו התאמץ להשיג פרופיל צבאי: "הוא רצה לעשות שירות קרבי משמעותי, לא משנה איפה. כששאלתי אותו, 'יואב, לאן אתה רוצה ללכת?', הוא אמר לי 'אבא, זה לא משנה לי, אני רוצה לבוא לעשות את השלוש שנים שלי הכי טוב שאני יכול ולתת את מה שאני מאמין שאני צריך לעשות'. הוא נלחם כדי שיהיה לו פרופיל קרבי, זה לא היה מובן מאליו". לדבריו, בחודשים הראשונים שירת יואב בעיקר בצפון, ולפני כחודש ירדה הפלוגה שלו לדרום לקראת המבצע הנוכחי בעזה.
"שם כבר התחלנו יותר לדאוג", הדגיש. "בכל זאת זה אופי אחר של לחימה, בצורה הרבה יותר אינטנסיבית. שאלנו את יואב, 'איך אתם נכנסים לתוך התופת הזו? מאיפה האומץ?'. הוא נורא הרגיע, הוא אמר 'אבא, אנחנו מאוד מקצועיים, יש סדר פעולות שאנחנו עושים, אנחנו מנסים לעשות הכל כדי לא לסכן את עצמנו', אבל כמובן שהסיכון תמיד קיים".
לדבריו של ליאור, בצה"ל עדיין עורכים את התחקיר על האירוע בו יואב נפל. "אנחנו כנראה מבינים שהמשימה הייתה להיכנס לאותו בית עם מידע מודיעיני מאוד ספציפי שממנו יש פיר שמוביל למנהרה, שאולי במנהרה הזאת יש חטופים, ואם לא חטופים, איזשהו מידע שאפשר להביא על החטופים. כל המשימה של חטיבת הקומנדו באזור הזה של חאן יונס זה להביא חטופים או מידע על החטופים".
ליאור שיתף שהמשימה הזו הייתה משמעותית ומעוררת גאווה עבור בנו: "זאת הייתה משימת חייהם. כשהוא הלך למשימה כזאת, אז הם לוקחים סיכונים שהם סיכונים לא הגיוניים. כשאנשים אומרים 'למה לא מורידים פצצה על בניין?', אני, אבא שאיבד את הבן, הראשון שיגיד 'למה מכניסים אותם ככה?'. אבל כשאני יודע שיואב הלך, וחברים שלו, בראש מורם, למשימת חייו, אולי להביא חטופים, אולי להביא פיסת מידע על חטופים שתביא להשבת חטופים, אז אני יודע שהוא הלך גאה, והוא היה מאוד גאה במה שהוא עשה, הוא מאוד אהב את העשייה שלהם".
"אין גופה, הוא פשוט התאדה מהעולם"
סיגל דוידוב רוטשטין, אמו של תום רוטשטין שנפל באותה התקרית בה נפל יואב רוור, שוחחה הבוקר עם קרן נויבך בתוכנית "סדר יום" בכאן רשת ב, בריאיון שמטרתו, כך אמרה, להנציח את זכר בנה עד כמה שאפשר. "הילד המיוחד שלי היה מטר ו-90 סנטימטר של אהבה, טוב, חיוך, כישרון".
היא סיפרה שתום היה מצטיין בלימודים מדריך בצופים ומפקד. "מוכשר בטירוף, אהוב בטירוף, צנוע בטירוף". היא סיפרה שתום נלחם מאז 7 באוקטובר בכל הגזרות: עזה, לבנון, סוריה ושוב בעזה. "היו לו כבר כרטיסים לנסוע עם הבת זוג שלו, שהמשפחה שלה בארצות הברית, ב-28 לאוגוסט. הוא רק חיכה שתהיה כבר הפסקת אש, כי זה אומר שהוא לא יחזור שוב לעזה". סיגל סיפרה שהיא מקווה לדאוג להנצחתו בעזרת משרד הביטחון ויהל"ם, שם שירת בנה.
תום אהב לטייל, סיפרה סיגל: "גם בהפסקות לחימה, כשהוא סיים את עזה, הוא נסע עם הצוות לטיול בחו"ל. הוא אהב את האדמה, הוא אהב את השטח. הוא גם פילוסופיה ומתמטיקה. הוא היה ממש טוב בזה. בעזה הוא היה מקריא לחברים שלו ספרים", סיפרה, "יש לי תמונה שהוא יושב ומקריא והם שוכבים בשקי שינה באיזה בית בעזה".
סיגל סיפרה שתום היה בלחימה מאז 7 באוקטובר: "הוא היה בבארי, הוא חילץ אנשים מהנובה, היה בקרבות עם מחבלים. הוא לא הרבה לדבר על המלחמה. בפעם האחרונה שהוא חזר, הדבר היחיד שאני יודעת זה שעקצו אותו מלא פשפשים. הוא היה כולו עקוץ, מהבתים בעזה".
על נסיבות נפילתו של בנה ושלושת הלוחמים הנוספים, אמרה סיגל שהיא לא יודעת הרבה ושהאירוע עדיין מתוחקר. "אני יודעת שכל הצוות שלו נמחק. אני יודעת שהיה איזשהו פיצוץ מטורף. אני יודעת שאין גופה. זיהו אותו רק על פי DNA", היא אמרה בבכי. "אני לא יודעת מה יש שם בארון. הוא פשוט התאדה מהעולם. כמו שהוא בא, באהבה גדולה, ככה הוא נעלם. אין אותו יותר. וזה לא משנה באיזו צורה זה קרה. זה לא היה נותן כלום, לראות את הילד שלך מת".
סיגל מבקשת לזכור את בנה כפי שהיה בחייו: "הוא נגע בהמון אנשים", היא אומרת. "אני רוצה לזכור את טוב הלב שלו. אני, את החיוך שלו. הוא היה מגיע מעזה או מהמלחמה, ואם אח שלו היה בבית הם היו יושבים ומנגנים שניהם בגיטרות וככה הם היו מתחברים אחד לשני. בלי מילים, עם מוזיקה ושיר".
באירוע קריסת המבנה בחאן יונס נפלו ארבעה לוחמים: רס"ל תום רוטשטין, סמ"ר אורי יהונתן כהן, רס"ם במילואים חן גרוס, וסמ"ר יואב רוור. בנוסף, חמישה לוחמים נפצעו - אחד באורח קשה וארבעה באורח בינוני.
הפצועים פונו במסוקים תוך זמן קצר לקבלת טיפול בבתי החולים, בעוד שעבודות חילוץ החללים מתוך ההריסות נמשכו שעות ארוכות, בסיוע צוותים מפיקוד העורף.
שמונה חללים נפלו בשבוע האחרון בעזה, ו-424 לוחמים נפלו מאז החל התמרון הקרקעי ברצועת עזה. ביום שלישי הותר לפרסום כי שלושה לוחמים מגדוד רותם של חטיבת גבעתי נפלו מפיצוץ מטען בצפון רצועת עזה: סמ"ר ליאור שטיינברג, בן 20 מפתח תקווה, סמ"ר אופק ברהנה, בן 20 מיבנה, וסמ"ר עומר ואן גלדר, בן 22 ממעלה אדומים. רס"ר במילואים אלון פרקס, בן 27 מכברי, נפל ביום שלישי האחרון בקרב בשכונת שג'אעיה שבצפון הרצועה.
