הקטטה החדשה בין שר הביטחון ישראל כ"ץ לרמטכ"ל אייל זמיר פרצה לכאורה סביב מינוי קצינים בכירים, אבל הסיפור הוא בעצם מאבק שליטה בצה"ל. השר כ"ץ ציפה כנראה מזמיר שיכיר תודה על הכהונה שהעניק לו, ויהנהן בראשו אחרי כל אמירה של השר הממנה.
העימות בין שר הביטחון לרמטכ"ל פרץ לכאורה סביב מינוי קצינים בכירים, אבל הסיפור הוא בעצם מאבק שליטה בצה"ל | הפרשנות של @roysharon11#מהדורתכאןחדשות pic.twitter.com/OvBHbyb5gH
— כאן חדשות (@kann_news) August 12, 2025
זמיר מצידו מתעקש להיות עצמאי. הוא ממלא כמובן את הנחיית הדרג המדיני אבל לא מהסס להשמיע את עמדת צה"ל. כך קרה בקבינט האחרון: זמיר הסתייג מכיבוש עזה, הציג את שחיקת הלוחמים, והתנגד לסיכון חטופים. התוכנית שהציג נדחתה, אבל הציבור כולו, כולל משרתי צה"ל בסדיר ובמילואים נחשף לפרטים המלאים, ויכל לבחור צד בין מפקדי הצבא לבין שרי הקבינט.
למורת רוחם של נתניהו וכ"ץ, הרמטכ"ל גם המשיך לדבר על הצורך בגיוס חרדים, מה שגורם לצרות בקואליציה. הוא לא שתק על הצורך הדחוף בהפוגות לכוחות המילואים, מה ששוב מציף גם את נושא השתמטות החרדים, וגם את התמשכות המלחמה ואת מחיריה הכבדים.
במקום שנוטרד מהקיפאון במו"מ להחזרת החטופים הציבור צופה בכיפופי ידיים בין הלשכות
הסבב הנוכחי בין הרמטכ"ל לשר הביטחון מסיט את הקשב הציבורי לרשימת מינויים בצבא, כאילו מדובר בעסקני מפלגה המתמודדים על ג'וב שהתפנה, ולא במפקדי חטיבות ואוגדות שנלחמים כבר קרוב לשנתיים. במקום שנישאר מוטרדים מהקיפאון במשא ומתן להחזרת החטופים או ממטרות המלחמה שהולכות ומתפזרות, הציבור צופה בכיפופי ידיים בין הלשכות וממתין לראות כמה יצא ומי לקח את חטיבת המבצעים.
חמישה חודשים אחרי ש"עת הזמיר הגיעה", נקלע הרמטכ"ל בפעם השניה בכהונתו לעימות פומבי עם שר הביטחון. יתכן כי קצת יותר הבנה וזהירות פוליטית מצדו של זמיר הייתה מצליחה לנטרל את העימות.
מי ינצח בקרב על המינויים עוד מוקדם לקבוע, וסביר שרובם יאושרו בסופו של דבר. השאלות המטרידות יותר הן: האם שר הביטחון מנסה לרסן את הרמטכ"ל בשל התנגדותו בקבינט לכיבוש מלא של רצועת עזה, ודבריו בעניין גיוס חרדים? והאם מה שטוב למדינת ישראל רגע לפני שצה"ל מאשר תכניות לעזה זה מערכת יחסים עכורה בין הרמטכ"ל לשר הביטחון?
