שלושה חודשים לאחר סיום הלחימה, במערכת הביטחון מזהים קיפאון מסוכן שמשרת את חמאס. בצה"ל וביחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים מזהירים: ללא יוזמה ישראלית ברורה לקראת שלב ב' של הסכם הפסקת האש - חמאס לא יתפרק מנשקו, וצה"ל יידרש לשוב ולפעול צבאית ברצועה.
ברצועת עזה נראית חזרה חלקית לשגרה: בנקים ומסעדות נפתחו, השווקים הומי אדם, הלימודים חודשו - אך במקביל מורגש היעדר תשתיות חמור, מצוקת ביוב קשה ומשבר אשפה עם ערימות פסולת שנערמות לגובה של עד 18 מטרים. בצה"ל טוענים: השגרה הזו מתקיימת לצד התאוששות חמאס.
במתאם פעולות הממשלה בשטחים סבורים כי לקראת השלב השני בהסכם, ישראל צריכה לדרוש מהאמריקנים צמצום חד של הסיוע ההומניטרי לאזרחים: מ-600 משאיות ביום כיום, ללא יותר מ-200 משאיות, כאשר בפועל משאיות המזון לא אמורות לעלות על כ-120 ביום. בנוסף, מדגישים במתפ"ש, גם תכולת המשאיות חייבת להיות מבוקרת.
לפי החישובים בישראל, שווי כל משאית נאמד בכחצי מיליון שקלים. חמאס גובה מס של כ-15 אחוזים ומכניס לכיסו כ-45 מיליון שקלים ביום רק מהכנסת הסחורות. במנהל האזרחי טענו כי המחסנים בעזה מלאים, אך מחירי המזון והמוצרים בשווקים נותרו גבוהים בשל מנגנון המיסוי של חמאס.
למרות מחסור במזומנים ברצועה, השוק העזתי מוצא פתרונות: שימוש באפליקציות להעברת כספים, קיזוזים בין חשבונות במערכת הבנקאית ופעילות ענפה של חלפני כספים.
סוגיית מעבר רפיח הוכרעה, כך מדגישים במתפ"ש: יציאת תושבים עזתים תתאפשר רק באישור משולש - ישראלי, מצרי ובין-לאומי. במערכת הביטחון מדגישים כי ישראל חייבת להתעקש שמעבר רפיח לא ייפתח, לא כעת ולא בעתיד, למעבר סחורות - גם במחיר של עימות מדיני. המצרים, כך טענו, חוששים ממצב שבו המעבר יהפוך לשער יציאה קבוע של עזתים למצרים ויערער את יציבות המשטר, ולכן מתעקשים שמצרים תשמש מדינת מעבר בלבד ולא יעד להשתקעות.
בישראל מעריכים כי חמאס עשוי לפעול באחת משלוש דרכים: לאפשר ממשלת טכנוקרטים אזרחית, כאשר בפועל אנשי הניהול יהיו אנשי חמאס והארגון יתמקד בזרוע הצבאית; לאפשר שלטון אזרחי זמני תוך בניית כוח שיחזיר אותו לשלטון בעתיד; או תרחיש שנחשב פחות סביר - הידרדרות לכאוס בעזה. בצה"ל מעריכים כי חמאס לא יסכים לפירוז ולא יתפרק מנשקו.
במתפ"ש אומרים כי במלחמה נהרגו בעזה כ-70 אלף בני אדם, וכעת מתבצע פילוח בין מחבלים לבלתי מעורבים. בישראל טוענים כי חמאס ניפח נתונים ושיקר אודות הרעב ברצועה. במתפ"ש טענו שאיש בעזה לא מת מרעב, ושישראל חיברה במהלך המלחמה שלושה קווי מים מישראל לעזה, כולל מים לחקלאות.
במערכת הביטחון מודים גם בכשל הסברתי: חמאס ניהל קמפיין יעיל בזירה הבין-לאומית, בעוד שישראל התקשתה להעביר את הנרטיב שלה – בין היתר בשל שיקולים פוליטיים פנימיים.
לצד זאת, מציינים בישראל כי הילודה בעזה זינקה, ובשנת 2025 נולדו ברצועה כ-60 אלף תינוקות. שיקום עזה, כך מעריכים, צפוי להפוך למנוע כלכלי משמעותי – בעיקר עבור תעשיות הבנייה והתשתיות הישראליות. על הפרק: הקמת מתחם "העיר הירוקה" במזרח רפיח, במימון שצפוי להגיע בעיקר מקטר, תוך ניסיון לצרף גם את מדינות המפרץ.
בשורה התחתונה, בצה"ל ובמתפ"ש טוענים: בלי צמצום הסיוע, בלי הובלה מדינית ברורה ובלי פירוז חמאס – חידוש הלחימה בעזה הופך לאפשרות כמעט בלתי נמנעת.
