הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר חתם היום (שלישי) על פקודות שילוב החרדים בצה"ל, שיעוגנו לראשונה בפקודת מטכ"ל. מדובר בנקודת ציון בהיערכות הצבא לשילוב חרדים, הנוגעת גם בנושאים טעונים – כמו הפרדה מגדרית, תכנים תרבותיים ועוד.
תהליך כתיבת הפקודות ואישורן התמשך כמעט שנה וחצי. בתהליך היו מעורבים גורמים רבים – בהם אגף כוח אדם, זרוע היבשה, הפרקליטות הצבאית, חיל חינוך, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, הרבנות הצבאית ועוד.
הפקודה ביחס לחרדים מהווה תקדים, בכך שהיא מכירה בייחודיות תרבותית של אוכלוסייה ספציפית בשורות הצבא. עיקרם של 21 סעיפי הפקודה משרטטים לאור ההכרה הזאת תנאים שונים לשיבוצם ולשילובם של חרדים במסלולים הייעודיים לחרדים בצה"ל – כגון גדוד נצח יהודה, חטיבת החשמונאים, יחידות טכנולוגיות ועוד.
יצוין, כי מדי שנה, מרבית המתגייסים המוגדרים "חרדים" (קבוצה שכוללת בתוכה חרדים, וקבוצה של חרדים-לשעבר) פונים ליחידות לא-חרדיות. השיבוץ ליחידות הייעודיות לחרדים הוא וולונטרי, כלומר יינתן רק למי שמעוניין בכך.
בין היתר נקבע, כי חייל המבקש להשתלב במסלול חרדי ייעודי, יעבור ראיון ביחידת מיטב על מנת לוודא שהוא גם מגדיר את עצמו כחרדי וגם חי אורח חיים חרדי.
המסלולים יתחלקו לשלוש רמות הפרדה על רקע מגזרי ומגדרי: "דוד" היא הרמה המחמירה ביותר, ומיועדת לחטיבת חשמונאים, מסגרת נפרדת שבה לא ישרתו נשים כלל, ובה כלל המפקדים יהיו שומרי מצוות. "חרב" היא רמת הביניים ובמסגרתה גברים חרדים ישרתו ביחידות בהן יש גם חיילים שאינם חרדים. ו"מגן" הרמה שתאפשר שירות ביחידות עורפיות ולא חרדיות.
הפקודה, גם עבור "דוד", לא כוללת איסור על כניסת נשים למתקני חשמונאים, ולמעשה מאפשרת ביקורים מקצועיים של חיילות וקצינות; בצבא מדגישים כי ביקורים כאלה יתאפשרו "על פי השכל הישר". שתי רמות נוספות הן "חרב", למסגרות חרדיות בתוך יחידות גדולות יותר, כגון גדוד נצח יהודה או פלוגת ח"ץ בצנחנים, והרמה הפתוחה יותר תיקרא "מגן" – לצוותים מגדריים בתוך יחידות מעורבות, בעיקר יחידות עורפיות.
בצבא מדגישים, כי הפקודות עברו תחת ידיה של יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, וכי "שירותם של בני אוכלוסיות אחרות בצה"ל לא יפגע מפאת שירותם של בני הציבור החרדי בצה"ל, אלא לפי המותר בפקודה במפורש".
נושא טעון נוסף שנדון בשנה האחרונה, נוגע לדרישה שהעלו גורמים חרדיים, להקים גוף מייעץ של רבנים חרדים מחוץ לצה"ל, שיפקח על התנהלות הצבא מול החרדים. גוף כזה, שהיה עלול להציב סימני על שרשרת הפיקוד הצבאית – לא נמצא בפקודות החדשות. עם זאת, טיוטת חוק ביסמוט כוללת את הקמתה של ועדה אזרחית שתפקח על היערכות הצבא לקליטת חרדים, ואף תוכל להוריד את יעדי גיוס החרדים לפי שיפוטה.
בצבא מצפים כי הפקודה החדשה תגביר את האמון מול האוכלוסייה החרדית, ועם זאת – המבחן הקרוב יותר של הפקודה תהיה השאלה אם היא תזכה לתגובה כלשהי מההנהגה החרדית, חיובית או שלילית, ואם, מנגד, היא תגרור התנגדויות ואולי אף עתירות לבג"ץ, בשל ההנחיות להפרדה מגדרית ומגזרית.
בשנה האחרונה היתה ציפייה לאישור הפקודות, כמו גם למינויו של יועץ הרמטכ"ל לענייני חרדים, מינוי שעשוי לצאת לפועל בקרוב עם מינויו לתפקיד של אל"מ אבינעם אמונה, מח"ט חשמונאים היוצא.
רק לפני מספר חודשים, עם תחילת הדיונים בטיוטת החוק שלו, יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ בועז ביסמוט, תלה בהיעדר פקודות מטכ"ל את ביצועי הצבא ביחס לגיוס חרדים. במסמך שהוציא, הוא כתב, כי "פקודות המטכ"ל שאמורות להסדיר את תנאי השירות של החרדים טרם אושרו מה שמעכב את הליך גיוס החרדים לצה"ל". כעת, התירוץ הזה ירד מהפרק.
מטרת הפקודה: גיוס חיילים נוספים לפי הצורך המבצעי
בצה"ל אומרים כי יש צורך מבצעי לגייס חיילים נוספים. בינואר 2027, ישוחררו חיילי צה"ל הראשונים שהתגייסו לתקופת שירות של כ-30 חודשים. מה שיגרע 2,500 לוחמים ו-3,000 תומכי לחימה. החל מ-2027 יהיה בצה"ל מחסור ב-17,000 חיילים.
צה"ל ערוך לקלוט במסלולים מגוונים בתומכי לחימה, ולוחמים, את החיילים החרדים. צהל מבקש להחזיר את השירות הסדיר ל36 חודשים. בבסיס של חטיבת החשמונאים בונים עכשיו מתחמים לפלוגות חדשות.
בפקודה נקבע שלא יפקדו על החרדים שום מפקדים חיצוניים. מפקדי צהל הם שיפקדו על החרדים. הפקדוה החדשה נועדה לאפשר לחרדים לשמור על אורח חיים חרדי בצהל. עם זאת, אין כוונה בצה"ל לוותר על נשים או נשים לוחמות.
