לכל העדכונים
נשיא המדינה יצחק הרצוג בנאום בטקס האזכרה הממלכתי לטבח 7 באוקטובר וחללי חרבות ברזל בהר הרצל: "אנו חייבים לחקור בנחישות ובאומץ, וללא משוא פנים ולהבין – איך זה קרה לנו? שום מרחק של זמן לא מתיר לנו לטשטש את החובה הזו. ישנן מסקנות ברורות שאנחנו כבר יודעים שעלינו להפנים: אסור להתעלם מאזהרות, מסימנים מדאיגים. ועלינו להישיר מבט גם אל מה שקורה לנו בתוך הבית, בפנים".
"בימים האלה, בעיצומה של מערכת הבחירות, עלינו להתבונן ולצפות בנורות האזהרה הבוהקות, אלה שמסמנות פילוג עמוק ומחלוקות מסוכנות", הוסיף הנשיא. "ברור שמותר לנו לחלוק ואפילו חובה עלינו להתווכח - על דברים חשובים, על השאלות הגדולות. אבל עלינו לזכור – מי שחולק עליך היום יחיה איתך כאן גם מחר. ילדיו יגדלו באותה מדינה כמו ילדיך. הם ידרשו לשמור עליה, יחדיו ולבנות את המחר שלה - יחדיו".
על ההתרעות של התצפיתניות לפני 7 באוקטובר: "הן הרגישו שמשהו מתחולל בגזרה, ראו, דיווחו והציפו. אך איש לא הרכיב מכך תמונה מלאה. חודשים רבים לפני האסון, על קיר המיגונית שבמוצב, הן כתבו כתובות שונות. אחת מהן נכתבה במבט ציני, מפוכח".
"במבט לאחור, הכתובת מקבלת משמעות מצמררת. לוכדת את סיפורה של מדינה שלמה סיפורה של ישראל ערב המלחמה. וכך כתבו בצבע ורוד בולט: "תראו איך היא הולכת בשלווה, כאילו עזה לא לידה".
האם אתה רוצה להתנתק?