15 הערים הגדולות והחזקות בישראל מאיימות להשבית את מערכת החינוך בקרוב. הפעם הסיבה היא ההתנגדות שלהם למהלך שמקדם משרד האוצר בתקציב הקרוב לשינוי באופן שבו מחולקת הארנונה שהן גובות.
הקרב על הארנונה: 15 הערים החזקות מאיימות להשבית את מערכת החינוך על רקע תוכנית הממשלה לשנות את חלוקת הארנונה. על מה הריב, ואיפה הפערים?#משחקי_הכיס עם @lielkyzer pic.twitter.com/koD2SopGWr
— כאן חדשות (@kann_news) March 14, 2023
ארנונה היא הדלק שמאפשר לעיר שלכם לתת לכם שירותים. היקף הארנונה שהיא גובה הוא בדיוק ההבדל בין לאסוף זבל פעמיים בשבוע לפעמיים ביום, בין פרחים חדשים באי תנועה על בסיס חודשי לבין כיכר נבולה, בדיוק השאלה כמה סייעות יהיו בגן של הילדים שלכם.
אבל עם כל הכבוד למה שאתם משלמים, זה באמת כסף קטן - את עיקר הכסף הרשויות עושות מעסקים. לא סתם ערים לא אוהבות תושבים - הארנונה שהעסקים משלמים היא גם הרבה יותר גבוהה וגם צריך לתת להם מעט מאוד בתמורה, עסקים לא הולכים לשחות בקאנטרי, לא צריכים בית כנסת להתפלל בו והילדים של העסק לא הולכים לבית ספר. משתלם.
אלא שמה לעשות שעסקים לא קמים בכל מקום. זה קשור גם למאמצים שראש העיר עושה וליזמות, אבל גם לגיאוגרפיה. במרכז יש יותר עסקים, בפריפריה פחות. תראו את המספרים: בתל אביב ההכנסות מארנונה עסקית לתושב בכל שנה הן 5,100 שקלים, בחריש 160 - יותר מפי 30.
באופן יותר ספציפי: מכירים את הבניין הזה כשיורדים במחלף השלום בתל אביב? הארנונה העסקית שבניין TOHA בתל אביב משלם כל שנה מוערכת ב-14 מיליון שקלים. זה בדיוק כל הסכום של כל הארנונה העסקית שמועצת מטה בנימין גובה בשנה. וכשזה המצב, מה הפלא שעיריית תל אביב מצליחה להציע לתושבים שלה שירותים מדהימים, כשחצי מתעשיית ההייטק שוכרת אצלה משרדים?
עכשיו מציעים באוצר לסגור קצת את הפערים, לחלק את הכסף קצת אחרת ולדרוש מהרשויות החזקות להעביר חלק מהארנונה שהן גובות מעסקים בשטח שלהן לקרן משותפת, שהכסף בה יעבור לרשויות אחרות חלשות יותר כתמריץ לבניית דירות וקליטת תושבים וגם כדי לסגור פערים. וכשדורשים מהערים החזקות לקחת משלהן ולתת לחלשות ברור שהן מתנגדות ומאיימות לשבות, השאלה היא אם זה מוצדק.
