ברקע ההצבעה בוועדת החוקה על שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים - שר האוצר ויו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' אמר הערב (שלישי) בהצהרה: "אני פונה לציבור שלא הצביע לנו בבחירות וחושש מהרפורמה הזו - בואו נדבר ונגבש מתווה שכולנו נוכל לחיות איתו".
השר סמוטריץ' לא התייחס בנאומו לאזהרות הכלכלנים: "נמשיך בחקיקה בחודשים הבאים, החלטנו להאט ולהושיט יד להידברות"@yaara_shapira pic.twitter.com/DOZA66s4FR
— כאן חדשות (@kann_news) March 21, 2023
"הצעת החוק שתובא בשבוע הבא למליאת הכנסת עושה תיקון חשוב, לא עוד שופטים שממנים את עצמם", אמר סמוטריץ'. "נמשיך בתיקון החשוב הזה בחודשים הבאים. נעשה את זה לאט, בזהירות". יו"ר הציונות הדתית המשיך וטען: "אנחנו גילינו אחריות וקיבלנו החלטות לא קלות - עכשיו תורכם".
כשנשאל אם הוא יכול להתחייב לציית לבג"ץ במקרה שיפסול את הרפורמה, סמוטריץ' השיב לכאן חדשות: "זו שאלה לא לגיטימית, לא מוכן לעסוק בה. לא מעלה בדעתי שיוזמה כזאת תיפסל על ידי בית המשפט. מצפה שבית המשפט יכבד את הכנסת".
האם יציית לבג"ץ? סמוטריץ' לכאן חדשות: לא מעלה בדעתי שיוזמה כזאת תיפסל על ידי בית המשפט. זו שאלה לא לגיטימית, ואני לא מוכן לעסוק בה. מצפה שבית המשפט יכבד את הכנסת@yaara_shapira pic.twitter.com/VTLKA8TazY
— כאן חדשות (@kann_news) March 21, 2023
שר האוצר התייחס לאזהרת הכלכלנים שפורסמה הבוקר, ואמר במענה לשאלת כאן חדשות: "המסמכים שיצאו נשענים על הנחת מוצא - אם הדמוקרטיה תיפגע זה עלול לגרור הורדה בדירוגים מסוימים. אלא שהנחה זו לשיטתי לא קיימת. אני משוכנע שהרפורמה תחזק את הדמוקרטיה, ושאנחנו יודעים להסביר אותה לשותפינו בסוכנויות הדירוג. כשקמפיין התבהלה ישקע, אנשים כלכליים רציניים יסתכלו על מספרים ונתונים. הרפורמה הזאת טובה לכלכלה - היא תחזיר ודאות לדיני החוזים".
גם יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן נשא דברים הערב ואמר: "המתווה שמונח היום נותן מענה ליעדים שהצבנו בתחילת הדרך. הווטו של השופטים לא יהיה עוד. העקרון השני: הפסקת הסיטואציה של ועדה לבחירת שופטים שבה נבחרי הציבור כולו מהווים מיעוט. היעד השלישי שהתחדד בשבוע האחרון הוא מניעת החשש שתהיה השתלטות של קואליציה מקרית - ולכן נקבעו מנגנונים שיקבעו את זה".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד הגיב להצהרות של השניים וכתב: "מי שלא הבין את האמת בין כל השקרים של סמוטריץ׳ ורוטמן: הם ממשיכים את החקיקה. ממשיכים להרוס את הכלכלה, ממשיכים לפרק את צה״ל, ממשיכים לאיים שלא יצייתו לפסקי דין של בית המשפט, הורסים את הדמוקרטיה, קורעים את העם, אבל מסרבים לקחת אחריות על מעשיהם ורק מאשימים אחרים. הם לא רק מסוכנים, הם גם פחדנים".
האזהרה של בכירים באוצר מפגיעה בדירוג בעקבות הרפורמה
אגף הכלכלנית הראשית שירה גרינברג פרסם הבוקר מסמך הסוקר את הסיכונים הכלכליים ביישום הרפורמה במערכת המשפט. במסמך הבהירו בכירים במשרד האוצר כי אם דירוג האשראי של ישראל יירד וההגדרה תשתנה ממדינה "חופשית" למדינה "חופשית חלקית", צפויה פגיעה בקצב צמיחת התוצר לנפש שמשמעותה אובדן של כ-270 מיליארד שקלים במצטבר על פני חמש שנים.
הבכירים הזהירו כי גם מירידה בהכנסות בהיקף של כ-70 מיליארד שקלים שתתפרס על פני חמש שנות תקציב. עוד נכתב כי ההשפעה תחל כבר בשנת התקציב הקרובה וכי כעבור עשור ההשפעה השלילית על הכנסות המדינה תוערך בכ-385 מיליארד שקלים. צוין כי צפויה להיות השפעה משמעותית על רמת החיים בישראל.
במסמך נכתב עוד כי ההשפעה השלילית עלולה להתבטא באופן מהיר וחמור במיוחד בענף ההייטק בו החברות מנהלות פעילות חוצת גבולות, נסמכות על מימון בין-לאומי, ומעסיקות עובדים מיומנים המתאפיינים בפוטנציאל ניידות בין-לאומית גבוה.
במקביל, בסקירה שהציגו באגף התקציבים על ההשלכות הכלכליות של הרפורמה המשפטית העריכו איך במקרה של הורדת דירוג האשראי יהיה אבדן הכנסות למשק של עשרות מיליארדי שקלים, לפי הפירוט הבא: נטל מימון החוב הציבורי צפוי לעלות בכ-2.3 עד 6.8 מיליארד שקלים בהבשלה מלאה ונטל מימון החוב העסקי צפוי לעלות בכ-2.6- 7.8 מיליארד שקלים בשנה.
מבחינת המשק, הורדת הדירוג צפויה להביא לאבדן של 2.8% עד 5.6% שיסתכמו בעוד עשור באבדן של 50-10 מיליארד שקלים בשנה במונחים ריאליים. אבדן תוצר זה יכול להביא לאבדן הכנסות בהיקף של בין 15 ל-30 מיליארד שקלים.
