ביולי הודיע משרד התקשורת שחברות הסלולר, הטלוויזיה והאינטרנט גובות לדעתו ריביות מנופחות על החובות שצוברים לקוחותיהן: ריבית פיגורים של 7.5%, גם במקרים בהם נפתח תיק הוצאה לפועל נגד המנוי, ובנוסף, הוצאות גבייה בסכומים גבוהים; הם הכריזו שמעתה ישימו סוף לניפוח החובות, ושבכוונתם להגביל לאחוז אחד את ריבית הפיגורים שיותר למפעיל תקשורת לגבות, ואת הוצאות הגבייה כולן – ל-176.5 שקלים.
אבל מאז, נראה שמשרד התקשורת שינה את דעתו. בסוף החודש אמור להתקיים שימוע בנושא, וההתנגדויות שהגישו לקראתו חברות התקשורת נמצאו, בעיני המשרד, די משכנעות. אחת החברות טענה שאם שיעור הוצאות הגבייה יהיה נמוך מדי, לא יהיה כדאי לה כלכלית לגבות את החובות. "מצב זה עלול לעודד תופעה של השתמטות משתשלום חובות, ואל לו לרגולטור לתת לכך יד", נכתב בתגובת אותה חברה להחלטה שהגיעו לידינו.
טענה נוספת הייתה שמדובר באפליה: "החלתן הסלקטיבית של התקנות רק על בעלי רישיונות בתחום התקשורת אינה עומדת במבחן הסבירות, מפרה את עיקרון השוויון המהותי ומהוות אפליה אסורה".
איזו אפליה? הכוונה היא לאפליה לעומת ריבית הפיגורים בשאר המשק, זו שגובות הרשויות המקומיות, וגם תאגידי המים וחברת החשמל - שעומדת כרגע על 6.5%, ותרד בסוף השנה ל-4.5%. במשרד התקשורת השתכנעו שבהתחשב בכך, לא ריאלי להגביל את רק חברות התקשורת.
המקרה הזה מעלה שאלה רחבה יותר לגבי ריבית פיגורים: נכון, היא עומדת לרדת, והחשבת הכללית במשרד האוצר אף התגאתה שהצעד הזה יקל על לווים להתמודד עם הנטל. היא גם נתנה לחייבים תקופת חסד של שלושה חודשים ראשונים להשיב את חובם ללא ריבית, ולאחר מכן פרסה את הריבית כך שתגדל באחוז וחצי בלבד בכל שנת איחור. אבל בכל זאת צריך לקחת בחשבון שרוב האנשים שמפגרים בתשלום חובות פשוט כי אין להם כסף לשלם, וריבית פיגורים רק מעמיקה עוד יותר את הבור שהם נמצאים בו; בעמותת "ידיד" מספרים שהחובות האלה גורמים ליותר ויותר אזרחים לקחת הלוואה בשוק האפור, כמוצא אחרון. לכן, נראה הגיוני שמשרד האוצר יישר קו עם המהלך שמשרד התקשורת ניסה להוביל, ולא להפך, כדי להוריד את ריבית הפיגורים בכל המשק.
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "הדברים נמצאים במסגרת של שימוע ובסופו תפורסמנה ההחלטות".
