רחובות ירושלים התמלאו באשפה בסוף ינואר בגלל שהעירייה יצאה בשביתת מחאה על תקציב העיר. זה לקח כמעט עוד חודש, והנה ביום חמישי האחרון המאבק על תקציב העיר הגיע לסיומו. מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר הגיע להבנות עם משרד האוצר ומספר משרדים נוספים על הגדלת מענק הממשלה לעיריית ירושלים בסכום כולל של 700 מיליון שקל.
המענק שמקבלת העירייה מורכב מ-525 מיליון שקל שהאוצר הסכים להעביר לה כבר לפני מספר חודשים. 25 מיליון שקל נוספים, שהגיעו מהמשרד לענייני ירושלים, מיועדים עבור מזרח העיר. 75 מיליון שקל הגיעו ממשרדי הפנים, החינוך, הבריאות, הרווחה, התרבות והספורט והתיירות. האוצר החליט לתת תוספת של 50 מיליון שקל כבר עכשיו והתחייבות ל-25 מיליון שקל נוספים מהרזרבות בסוף השנה. בתחילת המאבק דרש ראש העיר ניר ברקת כ-800 מיליון שקל.
אשפה שנערמה ברחובות ירושלים בשל השביתה בסוף ינואר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
טענות שהתקציב של ירושלים לא מתנהל כשורה
מה קיבלה המדינה בתמורה להגדלת המענק לעיר הבירה? כנראה אפשרות פיקוח על ההתנהלות הכלכלית של העירייה. אחת מההחלטות שהתקבלו במקביל היתה הקמת צוות בין משרדי עם נציגי משרד ראש הממשלה האוצר הפנים וירושלים כדי לגבש נוהל מסודר של מענקי הבירה לקראת תקציב 2018. לדברי גורמים המעורבים בנושא, הצוות המדובר ילווה ויעקוב אחרי תקציב עיריית ירושלים לאחר שנשמעו טענות שהתקציב העירוני לא מתנהל כשורה.
ממשרד הפנים נמסר כי "החלטה של הצוות על נוסחת מענק איזון מיוחדת לעיר, מחזקת את הפיקוח של משרד הפנים על מענקי העיר, אשר עד היום התבצע על ידי משרד האוצר. משרד הפנים אשר משמש כרגולטור על הרשויות המקומיות, חוזר לפקח על התנהלותה התקציבית הכוללת של עיריית ירושלים, כמו גם על מענקי המדינה המועברים לה. כפי שהבהירו גורמים במשרד הפנים, תוספות תקציביות לעיר בסדרי גודל של מאות מיליוני שקלים מחייבות אכיפת פיקוח ובקרה בכלים העומדים לרשות המשרד".
שר הפנים אריה דרעי הוסיף כי "אסור שנראה בשנים הבאות את רחובות ירושלים מכוסים באשפה עקב שביתות, אשר הנפגעים המרכזיים מהם הם התושבים. חשוב שימצא פתרון מוסכם לסיוע תקציבי משמעותי לעיר ירושלים, במיוחד לטווח הארוך. קביעת נוסחה מיוחדת לעיר ירושלים, תתן מענה ראוי והוגן לעיר, תוך שמשרד הפנים יפעיל את כל הכלים העומדים לרשותו כרגולטור, על מנת לפקח על התנהלותה התקציבית של העיר".
עם זאת, בעירייה טוענים כי אין סיכום לגבי פיקוח שכזה: "המעקב לא נדרש, וממילא גם לא הוקם צוות בקרה צמודה לעירייה. הוקם צוות בראשות מנכ"ל משרד הפנים, האוצר, ראש הממשלה והעירייה להכנת נוסחה קבועה לעיר לירושלים, החל משנת 2018 ואילך".
אישור הלוואת הענק עדיין תקוע
אחת מהטענות שהופנו לברקת במהלך השביתה היתה כי לא הצליח להביא מספיק מקורות הכנסה ולייצר מקומות עבודה בירושלים. נראה שכעת הסיכום עם האוצר עשוי לשנות את זה. לדסק הכלכלי של "כאן" נודע כי סוכם בין עיריית ירושלים למנכ"ל משרד ראש הממשלה על קידום תוכנית גבעת שאול ד', שבה ייבנה אזור תעשייה מתקדם עם אלפי מקומות עבודה. אזור התעשייה אמור לייצר מקורות הכנסה חדשים לעיר הבירה, שמצבה הפיננסי בכי רע בשל הכנסות נמוכות יחסית מארנונה.
בעיריית ירושלים מאשרים את המידע ואומרים כי "הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית ירושלים אישרה כבר לפני שלוש שנים את תכנית גבעת שאול ד'. כעת, בהסכמת כל הצדדים, סוכם על קידום אישור התכנית בוועדה המחוזית לתכנון ובניה ולהכשירה לשיווק. מדובר בתכנית שתאפשר בניית כ-170 אלף מ"ר שייצרו אלפי מקומות עבודה ותעסוקה נוספים. העירייה מברכת על כך".
ניר ברקת. תקודם תוכנית לבניית אזור תעשייה חדש (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
המאבק על מענק הבירה מאחורינו, אבל בעירייה עדיין ממתינים לאישור משרד הפנים והאוצר כדי לקחת הלוואה בהיקף מיליארד שקל. ההלוואה תשמש לבניית אלף כיתות לימוד בעיר, בניסיון של העירייה להתגבר על מחסור של כ-4,000 כיתות לימוד. לדסק הכלכלי נודע כי האישור עדיין מתעכב במשרד הפנים עד שיגיעו להבנות עם משרד החינוך על השתתפותה בהוצאות בניית הכיתות. בחודשים האחרונים נקבעה פגישה, אך בסוף היא לא התקיימה. אין ספק שהפרישה המפתיעה של מנכ"לית משרד החינוך מיכל כהן בשבוע שעבר לא תרמה לקידום ההלוואה .
