איך הפכה סכרת למחלה של העניים

איך הפכה סכרת למחלה של העניים
משרד הבריאות ממליץ על תפריט בריא - אבל עבור חמישית מהאוכלוסיה הוא פשוט יקר מדי
מחבר הילה ויסברג מחבר הילה ויסברג
Getting your Trinity Audio player ready...
גבר ישראלי בסופרמרקט. אילוסטרציה
צילום: (צילום: משה סיני, פלאש 90)

הנה דבר שישראל מתבלטת בו לטובה: אריכות ימים. בישראל תוחלת החיים הממוצעת היא מהגבוהות ב-OECD - היא עומדת על 82 שנים, והישג הזה נשמר כבר שנים.

וזו לא רק תוחלת חיים. ישראל היא מדינה של אנשים בריאים, או לכל הפחות, בריאים יחסית. לפי "מדד החיים הטובים" שמפרסם ארגון המדינות המפותחות (OECD) מדי שנה, 80% מהאזרחים בישראל מדווחים שבריאותם טובה - שיעור גבוה מאוד. גם בדו"ח 2017 של מרכז טאוב ניכר ההישג הזה: תינוק שנולד היום, למשל, צפוי להגיע עד גיל 72 בבריאות טובה (מקום 10 בעולם). לא רע.  

אבל אריכות ימיהם של הישראלים, ובריאותם הכללית הטובה, אינם מספרים את הסיפור כולו. כשצוללים אל נתוני התחלואה בישראל, מתברר שבתחום עיקרי אחד אנחנו חולים הרבה יותר בהשוואה ל-15 המדינות המובילות באירופה (EU-15): סכרת.

גורמים המובילים לנטל תחלואה בישראל. מתוך דו"ח מצב המדינה 2017, מרכז טאוב

מאחר שסכרת (והכוונה בעיקר לסכרת מסוג 2, שהיא הנפוצה יותר) מושפעת במידה רבה מסוג המזון שאנשים צורכים ומאורח החיים שהם מנהלים, הרי שהמשמעות ברורה: בישראל היום יש ככל הנראה רבים שמזונם דל מבחינה בריאותית, כלומר, הוא עתיר בשומנים ובסוכרים ואינו כולל מספיק פירות וירקות.

לפי הנתונים המעודכנים ביותר בנמצא של OECD (נכונים ל-2011), שיעורי התחלואה בסכרת בגילי 79-60 בישראל גבוהים מ-25% - נתון שרק מקסיקו ופורטוגל מצליחות לעקוף. איך כל זה מסתדר עם העובדה שישראל היא מעצמה של אנשים בריאים?

הפתרון לפרדוקס מסתתר בגרף אחר של דו"ח טאוב. הוא מראה שאי השוויון הגבוה בהכנסות מתרגם גם לאי שוויון בבריאות. במילים אחרות: מי שיכול להרשות לעצמו, נהנה ממזון בריא, לכן הוא בריא יותר; ומי שלא - לא.

כיצד בטאוב הגיעו למסקנה הזו? החוקרים העריכו מהי העלות של "סל מזון בריא", לפי ההגדרות של משרד הבריאות, ומצאו שמשפחה ממוצעת בחמישון ההכנסה התחתון צריכה להוציא 65% מהכנסתה על מזון כדי לאכול בריא. זהו שיעור עצום. בפועל, למרות שהמזון שהיא רוכשת תופס חלק משמעותי מההכנסה שלה (42%), הוא ככל הנראה לא מספיק בריא. 

לפי נתוני למ"ס ומרכז טאוב, הסכום שמשפחה בחמישון התחתון מוציאה על מזון בחודש (2,300 שקל) – מספיק (אולי) כדי לשבוע, אבל בעיקר בזכות מוצרים זולים, שאינם במיוחד בריאים, כמו לחם לבן. כך למשל, משפחה כזו מוציאה פי חמישה ממשפחה בחמישון העליון על לחם אחיד, פי ארבעה על פיתות, פי שלושה על קמח לבן ופי שניים על סוכר. מצד שני, היא מוציאה פחות כסף ממשפחה בחמישון העליון על מוצרים בריאים, כמו אורז מלא, טחינה גולמית, יוגורט, פלפל, ברוקולי ואבוקדו. ומכאן ועד סכרת הדרך עשויה להיות קצרה.

המסקנה: יש סיכוי טוב שמי שחולה בסכרת בישראל, וגם מי שמת מסיבוכי המחלה, הוא עני יותר ממי שאינו חולה בה. סכרת, אגב, היא גורם התמותה מספר 4 בישראל, אחרי סרטן, מחלות לב ומחלות כלי דם.

מקור: מתוך דו"ח מצב המדינה 2017, מרכז טאוב

הפופולריים