שיירת מכוניות שרד טיפסה באוקטובר ב-2011 את עליות ההרים שמובילות לעיר צפת, ומילאו את העיר באווירת חג והתרגשות. סיבת ההתכנסות יוצאת הדופן היתה פתיחת הפקולטה החדשה לרפואה בצפת, של אוניברסיטת בר-אילן, שתאכלס מחזור ראשון של יותר מ-100 סטודנטים בשני מסלולים. המוזמנים הבכירים לטקס גזירת הלוט, ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה דאז שמעון פרס, יצאו מגדרם מרוב התלהבות. בנאומים מלאי פאתוס הם התגאו, לקול תשואות הקהל, בפקולטה ש"מחזירה את המוחות הביתה", ו"שתשנה את פניו של האזור כולו, המדינה כולה". בחלק האמנותי, שר קובי אפללו את "בא מן השתיקה", ולהקת נגנים ניגנה מזמורים חסידיים.
שש שנים חלפו מאז, והסטודנטים מהמחזור הראשון בפקולטה - שבשבוע שעבר קיבלו את תואר הדוקטור שלהם - כבר מדברים במושגים אחרים לגמרי. במקום "שיבת מוחות", הם רואים דווקא את נתיב הבריחה מכאן. למעשה, ל-16 מתוך 58 בוגרים (28%) במסלול הארבע שנתי (לבעלי תואר ראשון) אין כרגע מקום להתמחות בו. חלקם מחפשים תקן להתמחות, בעוד אחרים מצאו תקן - ופשוט ממתינים לו. ומה עושים עד שמוצאים עבודה? חותמים אבטלה.
ד"ר דניאלה בהירי (30) חותמת אבטלה מפברואר. את הרישיון קיבלה פחות או יותר באותו הזמן. "כרגע אני, וחברים רבים שלמדו לצדי, לא יכולים להתחיל לעבוד. זה מאכזב, וזה זמן מבוזבז. יש לי את כל הכלים והמוטיבציה להתחיל. כשהתחלתי ללמוד רפואה, המכשול האחרון שחשבתי שאצטרך להתמודד אתו בסיום הלימודים זה מחסור בתקנים למתמחים. העניין הזה של לחתום אבטלה נהיה ממש סטנדרט". למעשה, האקט שבו בוגרי רפואה חותמים אבטלה לאחר סיום הסטאז' נעשה כל כך סטנדרטי, עד שאפילו באתר ארגון הסטאז'רים לרפואה (אסל"י) יש עמוד שמתייחס ל'איך חותמים אבטלה בלשכה אחרי הסטאז''. וכל זה בזמן שבתי החולים בקושי עומדים בעומסים, וזקוקים בדחיפות לעוד ידיים עובדות.
"עשיתי סטאז' במחלקה שבה רציתי להתמחות", מספרת בוגרת נוספת של הפקולטה, שחתמה אבטלה עד לא מזמן. "היה נראה שזה יקרה, אבל אז הודיעו לי שאין תקנים. השלב הבא היה לפנות למנהלי מחלקות, אבל זה תהליך קשה. את לא יודעת איפה יש תקנים וכמה. המתנה לתקן נמשכת כמה חודשים במקרה הטוב, ויכולה להגיע לשנה ויותר במקרה הרע. זה מצב מגוחך, כי העומס על הרופאים הקיימים גדול מאוד והתורים למטופלים ארוכים".
ד"ר דניאלה בהירי ואמה."אני וחבריי לא יכולים להתחיל לעבוד. זה זמן מבוזבז"
גלי, בוגרת נוספת של הפקולטה בצפת, מבררת מזה ארבעה חודשים לגבי תקן ברפואת נשים (גינקולוגיה) ולאורך הדרך חתמה גם היא אבטלה. בינתיים, כדי להתפרנס, היא תבצע תורניות באחת ממחלקות בתי החולים, מה שמכונה "תורניות חוץ". מדובר בעבודה שמבצעים מתמחים בבתי החולים, אך היא אינה נחשבת לחלק מההתמחות. התורנות אמנם נמשכת בין 16 ל-26 שעות, אך הרופאים מועסקים פר משמרת, בהתאם לצרכים של בית החולים, ולרוב בשעות הלילה ובסופי שבוע, כשיש צורך בתגבור של כוח אדם. בנוסף, התורנות עשויה להיות בתחום שונה מהתחום שבו הרופא יתמחה בסופו של דבר. רבים מבוגרי הרפואה שממתינים לתקן מבצעים "תורניות חוץ".
"הדבר הראשון שאני שומעת ממנהלי מחלקות כשאני מבררת לגבי התמחות הוא 'תעשי תורניות חוץ ונראה'", מספרת גלי. "בעצם אומרים לך: 'תעבדי אצלנו חודש, חודשיים, חצי שנה, שנה, ואז נחשוב'. רופאים הם לקוחות שבויים, אז זה מה שעושים. כשביררתי לגבי תקנים פנויים בבית החולים בילינסון אמרו לי 'אין טעם לחכות. הבטחנו תקן ל-20 מועמדים בשנתיים הקרובות'. גם בפריפריה לא הייתי מוצאת מקום להתמחות. יש מחסור בכל מקום".
10% מבוגרי הרפואה לא מצליחים למצוא התמחות
המחסור בתקנים למתמחים לא נוגע רק לסטודנטים של צפת. לפי הערכות, מדי שנה כ-10% מבוגרי הרפואה בישראל לא מצליחים למצוא מקום להתמחות בו (הנתון לא כולל את 150 הבוגרים שייצרה הפקולטה בצפת בשנתיים האחרונות). בימים אלו מתכננים לפתוח פקולטה חדשה לרפואה באריאל, דבר שעשוי רק להחריף את הבעיה.
לפי סקר שערך ארגון העובדים של המתמחים "מרשם" (מתמחים לשיפור הרפואה בישראל) ב-2016, ובו השתתפו 145 בוגרים שממתינים לתקן, ההתמחויות העיקריות שעבורן הבוגרים ממתינים הן אורתופדיה, כירורגיה כללית, רפואה פנימית, גינקולוגיה וילדים. והתורים הם ארוכים לא רק במרכז, אלא גם בפריפריה. לפי הסקר, 32% מהבוגרים שעומדים בתור לתקן בגינקולוגיה, למשל, ממתינים בפריפריה.
זה בדיוק מה שחווה על בשרו בוגר המסלול התלת-שנתי של צפת (מיועד לבוגרי רפואה בחו"ל) ד"ר ואסם עסאף, שקיבל את רישיון הרופא שלו לפני כחצי שנה. "אני מחכה לתקן בבתי חולים בצפון - בני ציון, כרמל או פוריה בנהריה. כרגע, אין כלום. יש תקן שנפתח עוד חודשיים מעכשיו ואני רוצה להתמודד עליו, אבל אני אתחרה מול עוד 11 מועמדים". הוא מספר. "זו תקופה קשה של תוהו ובוהו, כשהרגליים לא על האדמה. אתה מגיע למחלקות, עושה מצגות, מבקש להיכנס כמתמחה, ואף אחד לא מבטיח לך כלום. גם לא ברור מהם הקריטריונים שלפיהם מחליטים את מי לוקחים. יש אדם אחד שמחליט בעניין הזה. מנהל המחלקה. אני מתוסכל. אני עוסק בדברים שלא מקדמים אותי, כי צריך להתפרנס".
התלונות מגיעות גם ממנהלי המחלקות ומנהלים של בתי חולים. הם הרי היו שמחים לקבל למחלקותיהם עוד רופאים, אבל ידיהם כבולות. "פונים אלי סטז'רים מדהימים ומבקשים להתמחות במחלקת ילדים, ולצערי אני נאלץ לומר להם שאין לי תקן פנוי בשנה-שנתיים הקרובות. זה נורא", אומר פרופ' דן נמט, רופא ילדים וסגן מנהל המרכז הרפואי מאיר. "אלה אנשים חכמים וטובים שרוצים לעבוד. חלק מהם יזלגו לחו"ל ואחרים ילכו לעבוד בחברות ביו-טק, כי יימאס להם לחכות. אני מכיר בוגרי רפואה מצויינים שחותמים אבטלה".
המתמחים הם רק קצה הקרחון לפי נמט. "אין מספיק מיטות למחלקות. כשזה המצב, גם אם היו לי עוד עשרה מתמחים, לא היה להם מה לעשות. זה כמו מסעדה שיש בה רק שלושה שולחנות ושמונה מלצרים".
פרופ' דן נמט. "אני מכיר בוגרי רפואה מציונים שחותמים אבטלה" (צילום: רמי זרנגר, דוברות מאיר)
וזה גם המצב במרכז הרפואי פוריה שבטבריה. "אצלנו המציאות עוד יותר קשה", טוען מנהל בית החולים, ד"ר ארז און. "כי בבתי חולים במרכז יש כמה מחלקות כירורגיות למשל, אז העומס מתחלק בין כלל המתמחים. אצלנו מדובר במחלקה אחת או שתיים, שבהן כמות המתמחים היא קטנה. המחסור בתקנים הוא בכל התחומים. לא רק במקצועות המבוקשים. אפילו בהרדמה", טוען און. "ישראל מגדילה את מספר הסטודנטים לרפואה, ורואים גם יותר ויותר ישראלים שיוצאים ללמוד רפואה בחו"ל. הם חוזרים לארץ, עושים סטאז' - ואז אין להם מקום לעבוד בו. ב-2011 היתה חלוקת תקנים בעקבות הסכם הרופאים (הוקצו 1,100 תקנים, מתוכם כ-650 תקנים למתמחים, בפרישה של תשע שנים - ה"ו), מאז כמעט ולא ניתנו תקנים. כשזה המצב, וכשבוגרים מבצעים תורניות חוץ כדי להתפרנס בינתיים, איכות הרפואה עלולה להיפגע".
ד"ר ארז און. "המחסור בתקנים הוא בכל התחומים" (צילום: יגאל לוי)
מנהל אגף נשים ויולדות בפוריה, פרופ' משה בן עמי, מספר על רשימת המתנה של שמונה בוגרים לתקן בודד, שעשוי להתפנות בעתיד. "העובדה שיש רופאים, אבל אין איך להעסיק אותם - היא אבסורד", אומר פרופ' בן עמי. "פתחנו את שעריו של בית ספר חדש לרפואה בצפת, רק בשביל לספק רופאים לארה"ב".
"אין לתופעה של אבטלה רפואית אח ורע בשום מקום בעולם"
עד לפני שש שנים דברים נראו אחרת לגמרי. מספר הסטודנטים לרפואה היה נמוך יותר, והמחלקות התחרו על בוגרי הרפואה הטריים. אלא שבשנים האחרונות מספר הסטודנטים לרפואה בישראל צמח בקצב מסחרר. זה לא קרה במקרה, אלא כחלק מתכנית להגדלת מספר הרופאים בישראל, על רקע גל של רופאים ותיקים שפורשים כעת. רופאים נוספים יפרשו לגמלאות בשנים הקרובות.
לפי דו"ח מקצועות הבריאות של משרד הבריאות מ-2015, מספר מקבלי הרישיון ברפואה בישראל יותר מהכפיל את עצמו בתוך שמונה שנים (גדל מ-548 רופאים ב-2007 ל-1,259 רופאים ב-2015). גם מספר המקומות להתמחות גדל באותן שנים. הוא רק לא גדל מספיק. ב-2015, הפער בין מספר מקבלי הרישיון לבין מספר הרופאים שהתחילו התמחות היה של 146 רופאים, וככל הנראה נבע ממחסור בתקנים. לפי הערכות, המספר הזה צפוי לצמוח בשנים הקרובות לכ-400 רופאים מובטלים מדי מחזור, ואפילו יותר.
עוד עניין הוא תקינת גולדברג, המנגנון שמגדיר כי תקני כוח אדם יוקצו לבתי החולים לפי מיטות אשפוז. הבעיה היא שהמודל, שלא עודכן מאז 1976, לא מתחשב בפרמטרים שקיבלו משנה תוקף במערכת הבריאות בשנים האחרונות, כמו עומסים במחלקות, טכנולוגיות חדשות, קצב גידול האוכלוסייה. לפי משרד הבריאות, "עדכון לפי קצב גידול האוכלוסייה מתבצע בהקשר לתשתיות האשפוז בבתי החולים, ובכלל זה המיטות. תוספת המיטות גוזרת תוספת כוח אדם בהתאם לתקינת גולדברג". או, במילים אחרות - כשיהיו יותר מיטות, אז נוסיף תקנים.
יו"ר "מרשם" אראל בוצ'ינסקי מדבר על כך ש-10%-20% מהרופאים הצעירים נוטשים את המקצוע. זה קורה, בין השאר, בגלל הצורך להמתין להתמחות במשך זמן רב. "מהיכרותי עם רופאים באירופה, בארה"ב ובאוסטרליה, אין לתופעה של אבטלה רפואית אח ורע בשום מקום בעולם", אומר בוצ'ינסקי. לפי חישובים שערך עבור "מרשם" כלכלן הבריאות פרופ' גבי בן נון, כדי לפתור את הבעיה, וכך גם לקצר את התורניות של המתמחים הקיימים ל-16 שעות במקום 26 שעות כיום, צריך להוסיף למערכת 1,530 תקנים. המשמעות הכלכלית היא תוספת של 450 מיליון שקל לתקציב של משרד הבריאות, מדי שנה.
אז מה מתכוונים לעשות בעניין במשרד הבריאות? שם הסבירו לנו שבעיית המחסור בתקנים אכן קיימת, ושבחמש השנים הקרובות יתווספו עוד תקנים למערכת, וגם ייפתחו משרות חדשות בבית החולים החדש באשדוד. כמה תקנים בדיוק יתווספו? לשאלה זו לא קיבלנו תשובה. "מדי שנה מגיעים לגיל פרישה 800 רופאים ומנגד מקבלים רישיון ברפואה 1,200 סטודנטים, מה שאומר שהמערכת גדלה ב-400 רופאים מדי שנה - ומספר התקנים לא גדל בהתאם", מסביר ניר קידר, סמנכ"ל תכנון אסטרטגי במשרד הבריאות. "להוספת תקנים למערכת יש משמעות כספית ואנחנו כל הזמן מבקשים מהאוצר עוד תקציבים לכך".
אחת הדרכים העיקריות שבאמצעותן מקווים במשרד לצמצם את היקפי הבעיה היא להגדיל את מגוון ההתמחויות שמוצע בקהילה - כלומר, בקופות החולים. "אנו מעוניינים לעודד את קופות החולים וההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) להרחיב את סוגי ההתמחויות המתבצעות בקהילה גם לתחומים נוספים. כך, שחלק משמעותי יותר של ההכשרה בחלק גדול מהמקצועות יבוצע בקהילה. הרי בסופו של דבר מחצית מהרופאים עובדים בקהילה", אומר קידר. "כיום החסם לכך מגיע מצדם של האיגודים המקצועיים, שחוששים שהתמחות כזו תפגע בהכשרתם של הרופאים". ומעבר לכל אלה - קידר דווקא טוען שבוגרי רפואה שירצו כיום להתמחות בכל תחום, ובכל מקום - תימצא עבורם התמחות. "חלק מהסיבה להמתנה הממושכת להתמחות היא רצונם של הבוגרים להתמחות באזור המרכז, ובהתמחויות ספציפיות, שחלקו מבוקשות מאוד. זה לגיטימי, אך יש לכך השלכות".
