93 ימים אחרי שהצטרפתי ל"פפר", הבנק החדש והווירטואלי של בנק לאומי, זה קרה: נכנסתי למינוס. ממש קטן. לגמרי זעיר ושואף לאפס. כמה שקלים. אבל מינוס. אף התראה לא קפצה. שום כפתור לא צפצף. אף אחד לא הזהיר אותי משום דבר. אבל בפיד של האפליקציה - כן, יש פיד לאפליקציה של פפר - התחילו להופיע הצעות להלוואות, בלי יותר מדי פרטים. בחיפוש הצלחתי למצוא תפריט יפהפה של עמלות שעלותן אפס, אבל לא מה הריבית שאני משלמת על המינוס או מה באופן כללי הם הולכים לעשות איתי עכשיו. ביום ראשון בשעה 23:36 פתחתי חלון צ'ט באפליקציה וכתבתי "היי, מה הריבית על המינוס אם לא יוצאים מהמסגרת?". בחצות ורבע בלילה דוד כץ ענה: "היי צליל, הריבית על חובה היא 6.6%". נחמד.
הבנק לאנשים ששונאים בנקים
עזבנו את בנק הפועלים בחמת זעם אחרי שבנקאית לא הסכימה לחפש את הפקס שבן הזוג שלי שלח לה בערימה של הפקסים בעודו עומד מולה בסניף. "תפקסס שוב", היא אמרה, בלי להרים את הראש מהמחשב. "לא", הוא אמר. "כן", היא ענתה. "אז אני עוזב", הוא איים. "בכיף", היא אמרה. צודקת. יש להם 2 מיליון לקוחות.
פפר מבחוץ, לאומי מבפנים. מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
אחר כך הוא ואני חיפשנו הכי רחוק מבנק הפועלים שאפשר, ומצאנו: את בנק אגוד. לבנק אגוד יש, עד כמה שידוע לנו, שני לקוחות: אנחנו. ויש לנו חשבון אחד. נכנסנו בצהרי היום למשרדה של מנהלת הסניף הראשי (על קיומם של סניפים אחרים לא נודע לנו מעולם), ושם חתמנו במשך שעתיים על טפסים ונשלחנו הביתה עם רשימת משימות של המירוץ למיליון כדי להשלים את העבר החשבון. מאז כל החוויה עקבית מאוד: אנחנו צריכים להגיע לסניף כדי להפקיד צ'קים. הם מכירים אותנו. הם יודעים במה אנחנו עובדים. אם אנחנו קונים בחו"ל בכרטיס אשראי הם קונים לנו דולרים ומתקשרים לספר לנו. אנחנו מודים להם בשמחה.
מנהלת הסניף דיברה על זה כאילו זה קרה ברבעון שעבר, אבל בנק לאומי מכר את מניותיו בבנק אגוד בשנת 1993. 24 שנים אחר כך נולדה ללאומי ביצה חדשה: פפר. כלומר: PEPPER. זו ביצה מסוג אחר לגמרי. פפר הוקם בשבילי. כלומר, בשביל המילניאלס, דור ה-Y, בני ה-20 עד 35. האפליקציה שלו צועקת את הבריף הזה בכל דרך אפשרית: קודם כל, היא ורודה, וורוד זה, אם לא קראתם, צבע המלתחה הפורמלי של המילניאלס כרגע. וחוצמזה, כמעט בכל מסך בה יש תמונות של היפסטרים בזקנים וז'קטים גאומטריים רוכבים על אופניים לשוק האיכרים. אם קמפיינים של בנקים מנסים בדרך כלל לשדר "אנחנו הדוד הרציני והמבוגר שאתה יכול לסמוך עליו ויש לנו שם כבד כמו 'בנק לאומי'", פפר אומר "היי חבר'ה מה העניינים נכון בא לכולנו להיות טבעונים ולא לשלם את ההלוואות סטודנטים שלנו ולדבר באנגלית?"
ויותר ברצינות: פפר הוקם כי יש לנו בעיה עם בנקים כמו לאומי ופועלים. אנחנו שונאים אותם. ההורים שלנו היו הולכים לסניף והיה להם בנקאי שהכיר אותם, אבל לנו יש משיבון טלפוני מונומנטלי שמסנן מיליארדי שיחות ביום, דורש קודים וזיהויים קוליים, וזולל פקסים ברעבתנות. הם שולחים לנו סמסים. הם לוקחים לנו עמלות על כל פאקינג דבר. הם לוקחים 8% ריבית על המינוס ואז מתקשרים להציע לנו הלוואות. אין לנו כוח. פפר קם כדי להיות הבנק המושלם בשבילנו: הבנק שלא קיים.
ואכן, שלחתי לפפר באפליקציה צילום של תעודת הזהות וכרטיס האשראי שלי וכל מיני דברים כאלה, ויום אחד, בשעת בוקר צלולה, נחת ביד אליהו שליח חתיך על אופנוע, השאיר בידי חבילה ורודה שבתוכה כרטיס אשראי ופנקס צ'קים, עלה על האופנוע שלו ונסע משם. וזהו. שום קשר אנושי לא היה מעורב בעניין. חשבון בנק נפתח ללא מגע יד אדם.
יש לנו מידע אבל נשמור אותו לעצמנו
אז הנה מה שיש לי להגיד על חוויית השימוש בבנק שהוא פפר:
פפר הוא לא ממש חשבון הבנק שלי כי בנק ישראל לא מרשה לו להיות - כדי לפתוח חשבון בנק בפפר אני חייבת שיהיה לי כבר חשבון בבנק אחר - אז פשוט העברתי לפפר 2,500 שקל מהמשכורת שלי באגוד והתחלתי לבזבז אותם בכרטיס האשראי שקיבלתי. (זה כרטיס אשראי יפה. ממש יפה. בקטע שאנשים מחמיאים לך ומסתכלים בסקרנות כשאתה משלם חשבון). אגב, אם הייתי רוצה להעביר לשם את המשכורת שלי, לפפר כבר יש באפליקציה מייל מוכן בשביל זה ואני רק צריכה למלא בו את הכתובת של מחלקת שכר וללחוץ סנד.
יש לפפר עוד אפליקציה, PAY, שאפשר להעביר בה תשלומים בסמס, והיא מאוד אלגנטית ונוחה, אבל לאף אחד אין אותה (בדקתי), אז זה לא ממש יעיל כרגע, אלא אם כן אתה ממש מעוניין להפוך לסוכן מכירות של לאומי ולנג'ס לחברים שיורידו אותה.
אה, ויש עוד משהו שאפשר לעשות עם האפליקציה. לקחת הלוואות ממש בקלות. תוך שני קליקים בקלות. זה ממש לא מצריך שום דבר בקטע מפחיד. זה כמו לשחק דוטס באייפון. אני עושה צילום מסך לפני הקליק הסופי ובורחת מהאפליקציה מבועתת.
הקלות הבלתי נסבלת של ההלוואות. צילום מסך מתוך האפליקציה של "פפר"
מעבר לזה אין יותר מדי מה לעשות. פפר לא מציק לי ואני לא מציקה לו. זה נוח מאוד לשנינו. מה שכן, הוא מנסה לספק לי "תוכן". יש שני סוגים של תוכן: תוכן אחד זה כל מיני אינפוגרפיקות של על מה אני מוציאה כסף ומתי, שזה חשוב. התוכן השני הוא, מה שנקרא, "תוכן". זה גם "תוכן" כאילו מעודכן - יש בו הרבה שאלונים של פלייבאז. אבל זה לא זה. הפיד של פפר שואל אותי עוד ועוד שאלות ממש טובות וכשאני לוחצת אני מקבלת תשובות מהסוג שקונים מ"ספקי תוכן" ב-20 שקל למאמר. מאחורי הקליקבייט "באיזה גיל תוכל לצאת לפנסיה", למשל - שאלה ממש חשובה שאנשים שולחים לנו ל"כאן באמת" כמעט כל יום - לא מסתתר חישוב פנסיוני אפילו בינוני אלא פלייבאז עם שאלות כמו "האם אתה שכיר או עצמאי", "מה תעשה אם תזכה בלוטו" וכדומה. התשובה שאני מקבלת היא "את יכולה לצאת לפנסיה כבר היום". ובכן, לא.
גם מאחורי הכותרת האבאית "טסים קצת כסף בצד" אין איזה הצעה קונקרטית לחסוך כסף, או חישוב של כמה זמן אני אצטרך לחסוך כדי לקנות כרטיס טיסה לכל מיני מקומות, אלא כתבת תיירות ממוחזרת על איך להזמין טיסות בזול. השאלון "איך הארנק שלך נראה" מלא בשאלות כמו "כמה כרטיסי מועדון יש לך בארנק"; "כמה קבלות יש לך בארנק"; "כמה כסף קטן יש לך בארנק", ובסופו אכן מתקבלת התשובה - יש לך מלא דברים בארנק. תודה על זה.
עכשיו תשמעו פפר, זה פספוס. כי אנשים ממש רוצים לדעת יותר דברים על הכסף שלהם, ועל כסף בכלל ועל פנסיה ואיך כל הדברים האלה עובדים. ואתם יודעים את הדברים האלה, כי אתם הבנק. אז תגרמו לאנשים של הבנק לדבר עם האנשים של התוכן. או שפשוט, אל תשימו כתבות באפליקציה של בנק - אם לא רוצים לא חייבים, באמת.
האם תהיה לך פנסיה? אין לנו מושג אבל תראי, הנה גרף יפה. צילום מסך מתוך "פפר"
הזמנים משתנים, אולי נעשה עם זה משהו
אחרי חודשיים של יחסי גיהוץ ושתיקה עם פפר אני ממלאת טפסים כדי לקבל כסף מאיפשהו. מספר הבנק של פפר, אני מגלה, הוא 10, כמו בנק לאומי. רשמית, פפר הוא כרגע פשוט סניף של בנק לאומי. הוא עדיין שמח שאתה במינוס ורוצה שתיקח הלוואות ולא מעוניין שתשכיל פיננסית יותר מדי. ואין בכוונתי לפתח רגשות כלפי סניף של בנק לאומי ולא כלפי אף בנק אחר (למרות שאני מכנה את בנק אגוד ביני לבין עצמי 'בנק אגוד הבנק הכי חמוד'). אבל הוא סניף שאין בו עמלות עו"ש כמו בלאומי, ושלא צריך לדבר בו עם אף אחד בטלפון, ולא צריך אף פעם ללכת לסניף, והוא לא שולח לך מכתבים הביתה בכלל. אז נראה לי שנסתדר.
מה שאפשר ללמוד מפפר כרגע זה שבלאומי הבינו שהזמנים משתנים, והם יודעים בדיוק מה קורה ומה צריך לעשות. הם פשוט, כרגע, בחרו לעשות רק חצי. כן, פפר הוא באמת דיגיטלי ובאמת נעים יחסית להשתמש בו והוא לא מציק ולא מעיק וגם אין בו עמלות וזה נורא נחמד ומאוד 2017 בקטע טוב. החצי השני זה גם לעדכן את תפיסת העולם. למשל, לתכנת נוטיפיקציה שאומרת: "ידידי, אתה נכנס למינוס, המאה שקל האלה שאתה חייב יהפכו ל-106.6 שקל אם לא תעשה כלום". או למשל, מתחת ל"פתח תכנית חסכון", לכתוב, "המשמעות של מה שכתוב כאן זה אפס ריבית וכל מה שזה עושה זה מונע ממך לגעת בכסף של עצמך אם אתה ממש צריך את השירות הזה". אבל זה, כנראה, יותר מדי לבקש מבנק. את זה נצטרך ללמוד בעצמנו.
tzlila@kan.org.il
