לפני כחודש ימים הלך לעולמו א'. הוא היה אדם מבוגר והירושה היחידה שנותרה לילדו היתה חשבון אחד בבנק הדואר של דואר ישראל. בחשבון היו 2,700 שקל. כדי למשוך את הכספים, בנו של המנוח היה צריך להציג לדואר את תעודת הפטירה של האב ואת תעודת הזהות והספח שלו - כדי להוכיח שהאב אכן נפטר ושהוא אכן בנו.
אתמול הבן ניגש לסניף בנק הדואר בבני ברק ושם גילה שלאחר מות האב הופקדו בחשבון דמי קצבת זקנה חלקיים בסך 2,400 שקל. הסכום בחשבון גדל ל-5,100 ופה הסיפור הסתבך.
בסניף הדואר הודיעו לבן שבגלל שהסכום בחשבון גדל, הם לא יכולים להעניק לו את הכסף ללא צו ירושה. לאחר פניית "כאן באמת" לדואר ישראל, הדואר הודיע כי הבן יכול לקבל 3,000 שקל - סכום, שלפי תקנות הדואר, מיועד עבור הוצאות קבורה. עם זאת, בדואר המשיכו להתעקש על צו ירושה כדי שהבן יוכל למשוך את 2,100 שקל הנותרים. מה הבעיה בכך? מבדיקת "כאן באמת" עולה שעלות הוצאת צו ירושה במקרה הזה, שבו אין אף נכסים פרט לחשבון בבנק הדואר, נעה בין 3,000 ל-3,500 שקל, לא כולל אגרה של מאות שקלים. בנוסף, מדובר בתהליך שלוקח לפחות שלושה חודשים.
אז מה קרה פה בעצם? אב הוריש את המעט שהיה לו לבנו, אך בשל תקנות הדואר לבן לא נותרה ברירה אלא לוותר על 2,100 שקל.
מבנק הדואר נמסר: "על פי סעיף 37 בתקנות בנק הדואר התשל"ה 1974 (מצ"ב) בחשבון שבעליו נפטר, ניתן למשוך עד 3,000 שקל. סכום זה מיועד לתשלום הוצאות קבורה או הוצאות דחופות של בני משפחת הנפטר. במידה וקיימים כספים נוספים הם יוותרו בחשבון עד להמצאת צו ירושה, צוואה, או מסמך משפטי רלוונטי אחר.
באשר לפניה הנוכחית: הבן הגיע לסניף הדואר בבני ברק ומסר את המסמכים הרלוונטיים, ולפיכך בנק הדואר יעביר סכום של 3,000 שקל מחשבון בנק הדואר של אביו. על פי הנהלים, כאמור מעלה, שאר הסכום יוותר בחשבון עד אשר ימציאו היורשים צו ירושה או צו בית משפט".
