דריה ליוברסקי וניקולאי פליוחין הכירו באינטרנט לפני 16 שנה. היא גרה בישראל, והוא התגורר בעיירה קטנה ברוסיה. "עליתי עם כל המשפחה לישראל ב-1997 כשהייתי בת 10. לפני 16 שנה בערך ניסיתי למצוא חברי ילדות באתר האינטרנט של העיר שלי, היה שם צ'אט ואני וניקולאי התחלנו לדבר", מספרת ליוברסקי. "אחרי שהתגייסתי איבדנו קשר, אבל בנובמבר 2012 מצאתי אותו בפייסבוק ממש במקרה. בינואר 2013 נסעתי אליו לרוסיה לחמישה ימים כדי להכיר אותו וחודשיים אחר כך פשוט ארזתי את כל החיים שלי ונסעתי אליו". השניים השתקעו ברוסיה, התחתנו ונולדה להם בת. "כשהבת שלי נולדה, הגעתי למסקנה שאני לא רוצה לגדל אותה שם. רציתי לחזור לישראל".
במרץ 2016 המשפחה הצעירה עלתה לישראל, ופליוחין החל בתהליך קבלת אשרת השהייה. למרבה האבסורד, ליוברסקי גילתה שלא רק בעלה נמצא תחת זכוכית המגדלת של משרד הפנים. גם היא עצמה, שהיתה אזרחית ישראלית כבר כמעט 20 שנה, צריכה להוכיח שהיא זכאית לחיות במדינה. למה שאזרחית ישראלית בכלל תצטרך לעבור בדיקה כזו? כי היא עולה מברה"מ לשעבר. כן - אך ורק בגלל זה.
"מעולם לא היה לי ספק באזרחות שלי, אני בן אדם סטנדרטי, ת"ז כחולה, רישיון, אזרחית לכל דבר", אומרת בכאב ליוברסקי. "ביקשו ממני להביא תעודת עלייה, תעודות של ההורים, שיסבירו למה עליתי לפה, למה בכלל נתנו לי תעודות זהות. לפי ההלכה אני לא נחשבת ליהודיה, כי רק אבא שלי יהודי, ומאוד נלחצתי. פתאום אומרים לי ש'יחקרו אותך, למה את בכלל נמצאת כאן'. אבל אני כבר כאן, זה אומר שהולכים לגרש אותי? הייתי בפאניקה. מה אני אעשה עכשיו? עד שעליתי שוב, עד שעשיתי את כל המאמצים להביא את המשפחה שלי, פתאום כל זה ילך ואני אחזור לשם? ואם יתחילו לחקור אותי, יחקרו גם את אחותי ואת אמא שלי. פתאום חשבתי שכל המשפחה שלי בסכנה בגללי".
ניקולאי פליוחין ודריה ליוברסקי. דריה: "חשבתי שכל המשפחה שלי בסכנה בגללי"
עלית מברית המועצות? גם אתה תחת זכוכית מגדלת
ישראלים רבים מנהלים מערכות יחסים עם אזרחים זרים ואף מבססים את חייהם הזוגיים פה. מדי שנה מוגשות לרשות האוכלוסין כ-5,200 בקשות חדשות של ישראלים להעניק מעמד חוקי לבני זוגם. מדובר בתהליך ארוך, שבו בן הזוג הזר נדרש להציג מסמכים רבים, כמו תעודות יושר, תעודות לידה והוכחות על קיום חייו בישראל. בנוסף, הזוג גם עובר תחקורים כדי לוודא שהם אכן חיים יחדו. בתום תהליך שלוקח מספר חודשים, בן הזוג הזר מקבל את הוויזה הראשונה - אשרה שמעניקה לו אישור עבודה ומאפשרת לו להישאר בישראל. לאחר מכן, כל שנה, במשך ארבע שנים, צריך לחדש את הוויזה. לאחר ארבע וחצי שנים, בן הזוג הזר מקבל תושבות קבע בישראל. במקרה של ידועים בציבור או בני זוג בני אותו מין ההליך ארוך אף יותר.
אבל כשהאזרח הזר מגיע לישראל מאחת ממדינות ברה"מ לשעבר, נוסף לתהליך עוד שלב של בדיקות. אחרי הראיון הראשון במשרד הפנים, במקום לקבל זימון לראיון שני, בן הזוג הזר מקבל חוברת עבה של מסמכים שעליו למלא ולשלוח לגוף בשם "לשכת הקשר נתיב".
בשלב הבא בני הזוג נקראים לראיון בנתיב, שכביכול אמור לוודא שהכול תקין במסמכיו של בן הזוג הזר ולהעניק אישור למשרד הפנים. בפועל, האדם שנמצא במרכז החקירה הוא דווקא בן הזוג הישראלי - אם הוא עולה לשעבר מברה"מ. "ניקולאי הרגיש שבנתיב בודקים אותי יותר מאשר אותו", מספרת ליוברסקי. "הכנתי את כל המסמכים שביקשו מאיתנו במשרד הפנים, אפילו סידרתי לפי האלף בית ועשיתי העתקים מהכל, אבל בסוף הנציג בכלל לא הסתכל על המסמכים שלו. הוא הסתכל במסמכים שלי, בתעודות עלייה ובתעודות הלידה של סבא שלי שבה כתוב שהוא יהודי, שאל אותי מתי ההורים שלי התגרשו וזהו".
כן, קראתם נכון. גוף מטעם המדינה בודק מחדש אזרחות של אזרחים שעלו מברה"מ וחיים בישראל כבר שנים ארוכות. אזרחים שהגיעו בצורה חוקית, ששירתו בצבא, שמשלמים מסים. "זה שמזמנים אנשים לנתיב רק לפי מדינת המוצא של בן הזוג הזר, רק מחזקת את העבודה שהפשפוש במסמכים של הישראלי זו התנהלות קולקלת", מציינת עו"ד ענת קדרון, שמתמחה בענייני הגירה. "כי לכאורה אם משרד הפנים שולח לנתיב לפי בן הזוג הזר, אז מה זה משנה המסמכים של הישראלי? למה הוא צריך להוכיח עוד פעם שהוא אזרח? הם לא אמורים לבדוק את האזרחות של האזרח הישראלי. זה משהו שהם היו אמורים לעשות לפני 20 שנה, ואם הם לא עשו, זו בעיה שלהם. לישראלים צריך להתייחס כישראלים ואין הצדקה לכל הסיפור הזה".
עו"ד ענת קדרון. "אין הצדקה לכל הסיפור הזה" (צילום: אורון שלום)
אז מה זו לשכת הקשר נתיב? מדובר בארגון שהוקם ב-1952 ותפקידו היה לסייע ליהודים שנמצאים מעבר למסך הברזל. נתיב היה חשאי למחצה בשל הסיכון בפעולה בשטח הסובייטי, ופעל כדי לסייע לעליית יהודים לישראל וכדי לשמור על הגחלת הציונית בניכר. ב-1991 התמוטט המשטר הקומוניסטי, אך לשכת נתיב המשיכה להתקיים. כיום, תפקידה העיקרי הוא לבדוק בקשת עלייה לישראל של יהודים ממזרח אירופה שמגיעים מתוקף חוק השבות. בנוסף, היא בודקת גם אזרחים ממדינות מזרח אירופה, שמבקשים להגר לישראל בגלל בן זוגם הישראלי. נתיב בודקת את המסמכים של בן הזוג הזר, ואם הכל בסדר, היא מעבירה אישור למשרד הפנים, ותהליך קבלת האשרה ממשיך האלה. הבדיקה הזו בנתיב מעכבת את התהליך כולו בכחצי שנה, שבמהלכה בן הזוג הזר אינו יכול לעבוד.
כדי להשיג לבת זוגה את האישור המיוחל מנתיב, לודמילה (שם בדוי) נאלצה לצאת למסע חובק ארצות. "אני גרה בישראל כבר 27 שנה", מספרת לודמילה. "יש לי שתי בנות, אחת מהן היתה בצבא. חייתי פה את רוב חיי. עליתי עם בעלי לשעבר, אבא שלו היה יהודי ולכן אישרו לכולנו לעלות". הנישואים של לודמילה לא החזיקו מעמד, בעלה עזב אותה והשאיר אחריו חובות עתק. בת זוגה, דיאנה (שם בדוי) נכנסה לחיה במקרה. הן הכירו לראשונה עוד כשהיו נערות צעירות ("זה לא כמו בישראל, הכל פתוח ואנשים שאוהבים אחד את השני יכולים להיות ביחד. שם היה אסור אפילו לדבר על זה. מה שהיה נורמלי זה רק זוג של גבר ואישה"), אך הקשר בניהן נותק וחודש רק כעבור 40 שנה בזכות הרשתות החברתיות. דיאנה הגיעה לבקר את לודמילה בישראל והשתיים התחילו לנהל מערכת יחסים.
כדי להפוך את מעמד של דיאנה לחוקי בישראל, ובכך גם להעניק לה אשרת עבודה, הן פנו למשרד הפנים, ולאחר מפגש אחד, הופנו לנתיב. "הגענו לפגישה של נתיב בירושלים ופגשנו שם נציג, שהסתכל עלינו בצורה עקומה כי היינו שתי נשים. הוא בדק את המסמכים של בת הזוג שלי ואמר שלה אין שום בעיה. ואז בדק את שלי ושאל איפה תעודת הזהות של בעלי לשעבר", מספרת לודמילה בכעס. "אני לא חיה עם האיש הזה כבר שנים ארוכות. אמרתי לנציג שנפרדנו בצורה לא יפה ושאין סיבה שתהיה לי את תעודת הזהות שלו. אז הוא ביקש במקום את תעודת הלידה שלו. כשהגענו לישראל הגשנו את כל המסמכים האלו, הם עברו עליהם. עלינו לפה בצורה חוקית. למה דורשים ממני אחרי כל כך הרבה זמן את תעודת הלידה שלו? איך אני אמורה להשיג אותה? זו היתה בקשה ממש לא נעימה, כאילו שאני לא חוקית פה וצריכה עכשיו לרוץ ולהוכיח שאני כן. אני עובדת פה כל כך הרבה שנים, אני משלמת מסים ובדקו מי אני כבר מזמן. כדי להשיג את תעודת הלידה הזו אמא שלי, שגרה באוקראינה, היתה צריכה ללכת לחמותי לשעבר, שגם גרה שם. חמותי, שהיא כבר אישה מבוגרת ומזל שעדיין בחיים, היתה צריכה לחפור במסמכים הישנים שלה כדי למצוא את התעודה. שלחתי אותה לנתיב, והם אפילו לא הודיעו לי אם קיבלו אותה".
מה היה קורה אם לא היית מוצאת את תעודת הלידה של בעלך לשעבר?
"היינו מקבלות סירוב והיו שולחים את דיאנה בחזרה".
בשונה מהתהליך במשרד הפנים, לנתיב הזוגות מגיעים ללא עו"ד. כך, לצד הדרישה להציג מסמכים שלא תמיד בין הנמצא, לודמילה גם נתקלה ביחס מזלזל מצד נציג נתיב. "הפגישה היתה בערך 15 דקות והנציג דיבר בצורה מנומסת, אבל למרות זאת הוא היה לא נעים", נזכרת לודמילה. "כאילו הוא חושב שהוא נעלה מאיתנו בכך שהוא מחזיק בידיים שלו את העתיד שלנו. היחס כלפי היה כאילו אני שקרנית. הוא לא ידע שיש לנו עו"ד, ואחרי שהעו"ד התקשרה אליו, היחס אלינו היה שונה לחלוטין".
לודמילה ודיאנה החלו את התהליך בספטמבר 2016. כעת הן מחכות שיקבעו להן את הפגישה השנייה במשרד הפנים ("הבטיחו לקבוע אחרי החגים"). בינתיים, דיאנה לא יכולה לעבוד. "קרובי משפחה עוזרים לי", מספרת דיאנה. "וגם הגעתי לישראל עם כסף, ובזכות זה אנחנו מסתדרות. ברגע שאקבל את הויזה, אלך לעבוד".
מבקר המדינה: היחידה פועלת ללא סמכות
מי אחראי על כך שנתיב מטרטרת אזרחים ישראלים? תלוי את מי שואלים. נתיב היא יחידת סמך של משרד ראש הממשלה. עם זאת, היא פועלת כזרועה ביצועית של רשות האוכלוסין וההגירה - שהיא יחידת סמך של משרד הפנים. השר הממונה על נתיב הוא דווקא שר הקליטה והעלייה, כעת מדובר בשרה סופה לנדבר. מבולבלים? גם במשרדי הממשלה.
תחילה פנינו למשרד הפנים כדי שיסביר לנו למה נתיב בודקת אזרחים ישראלים, אך המשרד הפנה אותנו לרשות האוכלוסין וההגירה. ברשות האוכלוסין טענו שההפניה של זוגות לנתיב היא נוהל שקיים המון שנים ולא הרשות היא שקבעה אותו. לטענת הרשות, צריך לדבר עם משרד ראש הממשלה. אבל משם הפנו אותנו למשרד הקליטה. וזה לא נגמר כאן. משרד הקליטה טען שצריך לדבר עם נתיב ישירות, ושמדובר בגוף שונה שלא קשור למשרד הקליטה. אז פנינו לנתיב. ורוצים לנחש מה הם אמרו? "נתיב פועל לפי הנחיות מקצועיות ונהלים מחייבים של משרד הפנים. לאור האמור, מוטב להפנות את השאלות לבעל הסמכות החוקית, דהיינו משרד הפנים".
הדו"ח השנתי של מבקר המדינה, שפורסם במאי 2017, מותח ביקורת נוקבת על מעורבות נתיב בבדיקת בקשות של אזרחים זרים שנמצאים במערכת יחסים עם ישראלים. בדו"ח נקבע כי "לשכת הקשר נתיב עוסקת בנושא כנות הקשר בין בני הזוג ובדיקות בדיעבד בדבר מעמדו של בן הזוג הישראלי שהגיש את הבקשה, בלא שהוסדרה סמכותה לעשות כן". בנוסף, נכתב שיש צורך לבדוק "האם הבירור הנוסף בדבר מעמדו בארץ של בן הזוג הישראלי במסגרת בקשתו להעניק מעמד לבן זוגו, בירור המתבצע רק לגבי מי שעלה ממדינות חבר העמים או מזרח אירופה, עלול להיות בגדר אפליה פסולה". זו לא הפעם הראשונה שמבקר המדינה מעביר ביקורת קשה על נתיב. בדו"ח מיוחד שיצא ב-2013, מבקר המדינה קבע, בין השאר, כי הלשכה חרגה מסמכותה הקבועה בחוק, כי יש ליקויים בפיקוח על נתיב, ליקויים במינוי שליחים ועובדים של נתיב, חוסר שקיפות ופגיעה חמורה במינהל התקין.
לדעתה של עו"ד קדרון, אין ספק שמדובר באפליה פסולה. "אני לא חושבת שיש לזה הצדקה אמתית, בפועל זו אפליה של אזרחים ישראלים שהגיעו ממדינות ברה"מ. אפליה היא דבר פסול אלא אם יש לה הצדקה מאוד ברורה. הכלל הוא שאתה יכול להתייחס בצורה שונה אם יש איזשהו שוני רלוונטי. אבל משרד הפנים לא הצביע על שוני כזה. וגם אם יש שוני בנוגע לבני הזוג הזרים, יוצאי ברה"מ, בטח שאין הצדקה בחיטוט מחדש בתהליכי העלייה והתאזרחות של אזרחים ישראלים. לא יכול להיות שאם עליתי מברזיל ואני מביאה לפה בן זוג, אז המסמכים של בן הזוג שלי יעברו בדיקה רגילה ואף אחד לא יעלה על דעתו לבדוק מה קרה ואיך אני עליתי. ואם עליתי מברה"מ, פתאום יתחילו לבקש ממני כל מיני שטויות".
תגובת נתיב:
ראש נתיב נטע בריסקין-פלג מסרה בתגובה כי: "כל אזרח ישראלי אשר מעוניין להביא אזרח זר לישראל מכל מדינה בעולם להליך שינוי מעמד בעקבות הנישואין או הצהרה על חיים משותפים (איחוד משפחות) חייב להגיש בקשה בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים. הקונסוליות הישראליות בחו״ל אינן עוסקות בטיפול בשינוי מעמד של אזרחים זרים בישראל, וזאת בהתאם לנוהלי משרד הפנים בנושא. במסגרת תהליך איחוד משפחות רשות האוכלוסין מבצעת בדיקות שונות, במקרה של אזרחי מדינות ברה״מ לשעבר ומזרח אירופה הרשות נעזרת בקבלת חוות דעת / המלצה של ״נתיב״ כגורם מקצועי אשר תחום התמחותו באוכלוסיות מאזור זה של העולם.
כל אזרח ישראלי, בין אם הוא יליד ישראל או יליד ברה״מ לשעבר המעוניין באיחוד משפחות עם אזרח זר ממדינות ברה״מ לשעבר או מזרח אירופה, אחרי הגשת הבקשה בלשכת רשות האוכלוסין, מופנה יחד עם בן זוגו הזר לנתיב לראיון, בדיקת מסמכים וקבלת חו״ד / המלצה מקצועית אשר מועברת בחזרה להמשך טיפול בלשכת רשות האוכלוסין, בה כאמור הוגשה הבקשה. במסגרת הטיפול בשני בני הזוג, רשות האוכלוסין מבקשת לדעת האם אזרח זר הוא זכאי חוק השבות או לאו (הרי אם מסתבר כי לאזרח זר יש זכאות מכוח לידה ע״פ חוק השבות, הוא זכאי לקבלת אזרחות ישראלית ללא הקשר שלו לבן זוגו הישראלי). במקרה שלאזרח זר אין זכאות עצמאית לקבלת מעמד בישראל מכוח חוק השבות, הרי שמשמעות הדבר שהבקשה מתבססת אך ורק על הקשר עם בן זוגו הישראלי, ובמידה ואזרח ישראלי גם הוא עלה בזמנו לישראל, רשות האוכלוסין מבקשת לדעת מכוח איזה סעיף לחוק השבות הוא מימש את זכאותו לעלייה. לשם כך מתבקש האזרח הישראלי להציג את מסמכיו האישיים על מנת לאשרר את זכאותו. במידה ובמהלך הבדיקה יסתבר כי אזרחותו הישראלית הושגה במרמה תוך שימוש במסמכים מזויפים ומסירת מידע כוזב, "נתיב" מעביר עדכון / המלצה בהתאם לרשות האוכלוסין.
ע״פ המידע שבידינו, אין אפליה פסולה משום שרשות האוכלוסין מבצעת בדיקות לא רק לאוכלוסייה של מדינות בריה״מ לשעבר (באמצעות נתיב), אלא נבדקות גם שאר האוכלוסיות ממדינות העולם האחרות. מוטב להפנות את השאלה הזאת לרשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים לקבלת פרטים נוספים. "נתיב" אינו בודק את כנות הקשר בין אזרח ישראלי לבין בן זוגו הזר. בדיקה זו מתבצעת על ידי גורמי רשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים".
polinat@kan.org.il
