חלומות גדרה 2: גדרה זו לא עיר

צליל: בפרקים הקודמים של חלומות גדרה:

שאול: "לפני חודשיים קיבלתי את הסמס שעשרות אלפי ישראלים מחכים לו. 
זכיתי במחיר למשתכן. בגדרה.

אז מה קורה עכשיו?
והאם שווה לי ללכת על זה?".

פרק 1: שאול נכנס לוואטסאפ של הפרויקט

שאול: שלום וברוכים הבאים לחיותכיס, הפודקאסט של כאן באמת. אני שאול אמסטרדמסקי

צליל: ואני צליל אברהם

שאול: והיום אנחנו ממשיכים בסדרה שלנו חלומות גדרה, שמספרת את סיפורה של תכנית מחיר למשתכן של שר האוצר דרך הזכייה הפרטית שלי בזכות לדירה בגדרה.

צליל: שנייה לפני שנתחיל, הפרק הזה הוא הפרק השני בסדרה. אם לא שמעתם עדיין את הפרק הראשון אנחנו ממליצים לכם לעצור רגע, להקשיב לפרק (שנמצא פה ממש בתחילת העמוד) ולחזור אחרי זה.

שאול: אז את הפרק הקודם סיימנו באינסוף סימני שאלה ובאוקיינוס של חוסר ודאות. חוץ מזה שזכיתי בדירה בגדרה בפרויקט מספר 262, לא ידעתי עליו שום דבר. לא כמה דירות ארבע חדרים יש בו, לא כמה הדירות האלה יעלו, לא איך תיראה השכונה, ממש כלום.

שאול בפרק הקודם: "כל מה שאני יודע הוא את שם הקבלן, ושזה אמור לעלות 10,000 שקל למטר, לפני הצמדה, ושזה בפינה הדרום מזרחית של גדרה. אני לא יודע כמה קומות יהיו בכל בניין, כמה דירות של ארבעה חדרים או שלושה או חמישה חדרים יהיו, איך הן ייראו, כמה שכנים יהיו לי ואיפה יהיה בית הספר של הילדים שלי".

צליל: הסיבה לזה היא הדרך שבה מחיר למשתכן עובדת: המדינה מגרילה פרויקטים ממה שיש לה על המדף, זוגות צעירים נרשמים, ומי שזוכה זוכה. אבל הרוב מוחלט של הפרויקטים לא נמצאים בשלב שבו אפשר להתחיל למכור דירות ולבנות את הבניינים, כי הם עדיין מחכים להיתר בניה מהרשויות המקומיות.

שאול: לכן הדבר הראשון שעשיתי הוא להתקשר לקבלן של הפרויקט שזכיתי בו כדי לשאול אותו מה בדיוק הוא מתכנן לבנות שם ואם אפשר לדעת קצת יותר.

"אביסרור משה ובניו בונים באהבה…"
- "בוקר טוב"
- שלום בוקר טוב, אני זכיתי בדירה בפרויקט מחיר למשתכן בגדרה, ורציתי לשאול -
- "אני אעביר אותך לדגנית".
- תודה.

"אביסרור משה ובניו בונים באהבה…"
- "את מי רוצים?"
- שלום בוקר טוב. לי קוראים שאול, אני זכיתי בדירה -
- "אה אוקיי, אני אעביר אותך לדגנית".

"אביסרור משה ובניו בונים באהבה…"
- "אביסרור"
 - שלום, אני מחפש את דגנית?
- "מה היא עוד לא ענתה לך?!"
- לא!

שאול: כן… אז זה לא כל כך עבד. אבל אז, באיזה בוקר לפני שלושה שבועות, צלצל הטלפון.

שאול: "הלו".
אלירן: "שלום שאול".
שאול: "כן, מי זה?".
אלירן: "מדבר אלירן, אני ראיתי, שמעתי וקראתי את הכתבה על מחיר למשתכן".
שאול: "כן?".
אלירן: "קודם כל יפה מאוד וממצה מאוד".
שאול: "תודה".
אלירן: "גם אני זכיתי בפרויקט והעלינו את הכתבה בקבוצת וואטסאפ הגדולה של כל הזוכים".

צליל: רגע רגע רגע. מה הוא אמר?

שוב אלירן: "בקבוצת וואטסאפ הגדולה של כל הזוכים".

שאול: בקבוצת וואטסאפ הגדולה של כל הזוכים. הבחור הזה, אלירן, שאל אותי אם הוא יכול לתת את המספר שלי לאיזו מישהי שמבינה בזה, ואחרי כמה דקות קיבלתי פתאום הזמנה להצטרף לכמה קבוצות וואטסאפ. אחת של כל השכונה החדשה שנבנית בגדרה, ואחת, אינטימית יותר, שנקראת "פרויקט 262 גדרה" עם אימוג'י כזה של ידיים פרושות לצדדים. וגם לכמה קבוצות בפייסבוק.

וככה נכנסתי לעולם התת קרקעי הלא ייאמן של מחיר למשתכן.

מסתבר שיממה אחרי שמתפרסמות התוצאות של ההגרלות ואנשים מקבלים הודעה באיזה פרויקט הם זכו, כבר נפתחות כל הקבוצות האלה, ואנשים מתחילים להציף אחד את השני בשאלות לגבי מחסנים וגודל המרפסות וכל מיני כאלה.

כנסי שנייה, לפייסבוק, לכי לשורת החיפוש, תכתבי "זוכי פרויקט" ותגידי לי מה את מוצאת.

צליל: זוכי מחיר למשתכן קריית שמונה הגרלה 162, זוכי מחיר למשתכן יבנה נאות שמיר, זוכי מחיר למשתכן ראש העין פרויקט גינדי באזור b, זוכי מחיר למשתכן גליל ים הרצליה... אוקי, אז מה הם עושים שם, בקבוצות האלה?

שאול: הקבוצות האלה נפתחות במטרה להפגיש בין כל מי שהולכים להיות שכנים לעתיד, להציף כמה שיותר מהר סוגיות שנראות לאנשים בעייתיות, ולהחליט על כיוון הפעולה המתאים. כל ידיעה שמתפרסמת ב"כלכליסט" או ב"גלובס" על זה שקבוצת זוכים מיבנה או חדרה או ביר כפכפה הצליחה לכופף את הקבלן ולהוציא עוד איזה מחסן הופכת להיות הנושא הכי חם באותו יום בכל הקבוצות האלה. זה כמו מאמאזון רק של נדל"ן באזור נורא ספציפי.

צליל: אז זה נשמע שיש פה משהו יותר עמוק. כאילו, האנשים האלה עומדים לבד מול כל המנגנון של מחיר למשתכן, לבד מול הקבלן, יש להם חוזה שהם צריכים להחליט תוך 45 דקות קחו או לכו. אבל כשהם מקימים קבוצה ומגישים התנגדויות לוועדת התכנון, מסתבר שזה לא כזה סגור. מסתבר שלפעמים הם כן יכולים להוציא איזה מחסן.

שאול: מה שאמרת מתכתב גם עם דברים שאמר לי בני דרייפוס, סמנכ"ל משרד השיכון והאיש שמנהל את תכנית מחיר למשתכן. הוא אמר - אנחנו המדינה המצאנו את המחיר למשתכן הזה, ובעצם הבאנו לכל קבלן במתנה רשימה אדירה של רוכשי דירות, ועכשיו כוח המיקוח הוא של הקבלן, לא של הרוכשים. הוא לא צריך לרדוף אחרי רוכשים, הם מסודרים לו יפה יפה באקסל.

בני דרייפוס: "מעבר לכך יש פרוצדורה שלנו של בקרה על חוזה. בעצם נוצר מצב שהוא אבסורדי. אתה זכית בהטבה מאוד משמעותית, אני לא נכנס לך לשיקולים שלך, אנחנו מבחינת משרד ישראל השקענו הרבה מאוד כסף בשביל שתקבל דירה במחיר סביר. אבל בעצם נוצר מצב שאתה הצד החלש. כי כשאתה תבוא לקבלן הוא לא באמת יתמקח איתך על סעיף כזה או אחר בחוזה המכר. אדוני, אתה לא מעוניין? יש לי עוד רשימה ארוכה".

צליל: כלומר, המדינה הכירה בזה שעצם ההתערבות שלה בשוק, בזה שהיא מוציאה לפועל את תכנית מחיר למשתכן ומשנה את האופי שבו אנשים קונים דירות, שמה את רוכשי הדירות במצב בעייתי. לכן היא החליטה להתערב עוד יותר בשוק - היא מגדירה מפרט מינימום לדירות, קובעת איך החוזה ייראה. אבל אז נוצר מצב שיש חוזה שהמדינה והקבלנים הסכימו עליו - וזהו. למי שקונה דירה יש אפשרות רק להגיד כן או לא. בקבוצות האלה הרוכשים בעצם מנסים להחזיר לעצמם קצת מכח המיקוח הזה. לפחות במקרה אחד בראשון לציון זה עבד, ועדת התכנון קיבלה את ההתנגדויות של הזוכים והכריחה את הקבלן לשנות את התכנית.

שאול: בתוך כמה ימים בקבוצת "פרויקט 262 גדרה" קלטתי שיש בה שני אנשים דומיננטיים - איזה מישהו בשם אלכס שיש לו מלא מסמכים, וגם רעות אזולאי, שלא מתעייפת מלענות לכל מצטרף חדש לקבוצה ששואל איפה רואים את התכניות של הקבלן.

פרק 2: שאול מגלה איך יראה הפרויקט בגדרה

שאול: "היי, את רעות?".
רעות: "היי".
שאול: "היי, אני שאול, מה נשמע, נעים מאוד".

שאול: זאת רעות אזולאי. אחרי שקלטתי שהיא מבינה בזה יותר מכולם בקבוצה, פשוט התקשרתי אליה וביקשתי להגיע אליה הביתה, שתעשה לי סדר. קבענו ליום שישי אחד.

רעות: "אתה מהביטולים או שקיבלת הודעה לפני?".
שאול: "לא, אני מקום "40.
רעות: "אה סבבה".
שאול: "איזה מקום את?".
רעות: 32", 31, משהו כזה?".

שאול: רעות נולדה וגדלה בגדרה. לה ולבן זוגה יניב יש שלושה ילדים קטנים, שני כלבים וחצר. חיים את החיים שלהם בגדרה ומתים לעבור לדירה משלהם במושבה. מבחינתם, תכנית מחיר למשתכן כאילו באה מהשמים.

מאחר שרעות מעידה על עצמה בתור מי שסובלת מהמחלה שגם אני סובל ממנה שנקראת "נורא אוהבת לחפור בנתונים", היא חפרה ומצאה המון תכניות ומפרטים ומסמכים כאלה של אדריכלים, הורידה למחשב שלה כל קובץ PDF אפשרי, סידרה את כולם יפה בתיקיות לפי פרויקטים, ובנתה אקסלים שמחשבים, בערך, מה יהיה המחיר הסופי, בערך, של הדירות שיהיו בפרויקט. וזה האוצר שהיא הראתה לי כשישבנו על המחשב שלה.

כך תיראה השכונה של מחיר למשתכן בגדרה. בכחול: הבניינים של הפרויקט ששאול זכה בו (צילום: רעות מורן)

רעות: "כל הכחולים זה הפרויקט שלנו. יש כאן שני מגרשים שחיברו אותם לבניין אחד".
שאול: "ויש לנו דרך לדעת איפה אנחנו?".
רעות: "כל חמשת הבניינים זה פרויקט של אביסרור".
שאול: "הבנתי".

שאול: רק כשרעות הראתה לי את התכניות והמפרטים, הבנתי בפעם הראשונה איך הולכת להיראות השכונה שאני הולך לגור בה. והיא הולכת להיראות לא משהו. לדעתי, לפחות. 

רעות: "שאר הפרויקטים זה כאן. זה נגיד זה לא לפרויקטים של עכשיו אולי להגרלה הבאה לא יודעת, זה מגרשים לבנייה פרטית. כאן זה פרויקט אחר. כל הבניינים הם באותם צורות כל הח'ים ורכבות האלה".
שאול: "אז כשאת באה לבחור דירה יכול להיות שזה יהיה פה ויכול להיות שזה יהיה שם".
רעות: "כן, כל אחד יבחר את הדירה לפי מה שמתאים לו. כאן בכיכר הזו זה מסחר אז מי שרוצה להיות קרוב לזה יכול לבחור כאן. כאן, לפי מה שהבנתי מראש המועצה בכנסת, פה יהיו בית ספר, ויהיה בית ספר תיכון ושני בתי ספר יסודיים אחד חילוני ואחד דתי. פה, הוא קורא לזה ספורטק, יהיה פארק גדול פתוח לכולם. מקווה שלא יתחילו לעשות אותו בתשלום, בית כנסת ואני לא יודעת לגבי כל השאר".

צליל: אוקיי, אז עכשיו אתה כבר יודע הרבה יותר פרטים לגבי חלומות גדרה, או איך שלא יקראו לשכונה החדשה הזו. אתה כבר לא לגמרי באפלה. איך זה בדיוק נראה?

שאול: בעצם השכונה החדשה הזו תהיה בנויה משני סוגים של פרויקטים: הראשון הוא בתים פרטיים, שזה לא קשור למחיר למשתכן זה פשוט יהיה חלק מהשכונה, אני שם את זה בצד. השני הם הבניינים שהם כן חלק ממחיר למשתכן. הם לא יהיו כמו הבניינים הגבוהים האלה שאולי ראיתם בשכונות החדשות והצפופות של פתח תקווה או בראש העין ובתכלס זה מה שבונים בכל מקום.

לא, הבניינים בגדרה יהיו לרוב בצורת ח' או סוג של בנייני רכבת. אלו לא יהיו בניינים גבוהים במיוחד, רק 7-5 קומות. תדמייני בניין שבמקום להיות בנוי לגובה, כך שיש 6,5,4 דירות בקומה, הוא בנוי לרוחב, מין נקניקים כאלה של דירות, כשלכל הדירות חוץ מהפינתיות יש שני כיווני אוויר בלבד. חזית ועורף.

ככה ייראה הבית העתידי שלי בגדרה! אולי

צליל: מה ומסדרון ארוך כמו של בית חולים?

שאול: לא, כי זה לא ממש הגיוני. תדמייני שיהיה רחוב התפוח 3, רק שבמקום בניין גבוה עם כניסה אחת, יש רחוב התפוח 3 שיש לו איזה חמש-שש כניסות, התפוח 3א, התפוח 3ב, כאלה. כל כניסה כזו היא בעצם בניין של 12 דירות, 2 בכל קומה.

צליל: אוקי אז זה בעצם שישה בניינים צמודים אחד לשני.

שאול: כן. ובחלק מהבניינים קומת הקרקע תהיה קומת מסחר עם חנויות שמעליה דירות למגורים.

צליל: אה זה טוב. זה אומר שלא תצטרך לנסוע באוטו למרכז גדרה כדי לקנות לחם.

שאול: כן. אבל יותר מהכל זה מרגיש לי כמו שיכון מודרני. הדירות בנות ארבעה חדרים הן באמצע, עם בניין צמוד אליהן משני הצדדים, ורק עם שני כיווני אוויר.

צליל: לא יודעת, זה נשמע לי בסדר גמור.

שאול: תגורי את בשיכון עם בניינים צמודים אחד לשני ושני כיווני אוויר.

צליל: אני כבר גרה ככה. כל פלורנטין בנויה ככה. אתה פשוט חושב שזה לא טוב כי זה מזכיר לך עיירות פיתוח. יש כל מיני סטריאוטיפים בתפיסה של מגורים בישראל שהם פשוט לא נכונים. ואם זה לא היה נקניק אחד ארוך והיו שלושה מטר בין בניין לבניין, זה היה נותן לך אור ואוויר? לא, זה היה נותן לך איזה נקיק שבני נוער יעשנו לך בו מתחת לבית. אם מתכננים נכון שני כיווני אוויר זה יכול להיות ממש אחלה. דווקא נשמע שמישהו השתדל לבנות שם שכונה יותר צפופה, עם אזורי מסחר, שאנשים יוכלו ללכת בה ברגל ולראות אחד את השני ולא רק לנסוע באוטו כל הזמן. האלטרנטיבה זה רחובות ריקים. הילד שלך יושב עם חברים שלו בפארק והם לבד בעולם, אין נפש חיה ברדיוס של מאות מטרים.

שאול: "ואין מחסנים?".
רעות: "לא ראיתי מחסנים. לא מצאתי מחסנים".
שאול: "ואז יש מפרט של הדירות?"
רעות: "כן, וזה החלק הכיפי, מאז שהייתי ילדה אהבתי להסתכל בעיתונים במפרטים של דירות. ארבע חדרים מעניין אותך, נכון?".
שאול: "כן".
רעות: "אז הנה ארבע חדרים זה אלה שפה, יש אפילו מרפסות נחמדות. אוקי, בעיקרון, פה נגיד, אתה נכנס לדירה מכאן, אוקי, סלון, פינת אוכל, מטבח, המטבח כאן מופרד, לא בכל הדירות הוא מופרד, כאן הוא מופרד משאר הבית כלומר שיש תיחום. כאן זה פחות… כאן אין הפרדה, אתה רואה?".
שאול: "אה, אוקי".
רעות: "בחמישה חדרים אין את ההפרדה. אני הסתכלתי על חמישה חדרים".

ככה נראית דירה טיפוסית. דירות ה-5 חדרים בקצוות, דירות ה-4 חדרים באמצע, שתי דירות בכל כניסה, שני כיווני אוויר לדירה

שאול: החלק החיובי בפרויקט הזה הוא שיש בו מספיק דירות ארבעה חדרים, שזו הדירה שאנחנו מחפשים באופן אישי. אחד החששות שלי היה שעד שיגיע התור שלי להגריל דירה, ייגמרו כל דירות הארבעה חדרים, ואני אתקע רק עם דירות גדולות ויקרות מדי.

צליל: וכיוון שאנחנו יודעים שהדירות השכיחות ביותר בפרויקטים של מחיר למשתכן הן דירות חמישה חדרים, החשש הזה די ריאלי, במיוחד אם זכיתם במיקום לא טוב בהגרלה.

שאול: אז זהו שבפרויקט הספציפי הזה שאני זכיתי בו יש 264 דירות, ולפחות 130 מהן מתוכננות להיות דירות ארבעה חדרים. אני מקום 40 בהגרלה, ככה שכשיגיע תורי לבחור בטוח יישארו דירות ארבעה חדרים.

צליל: אז אתה הולך על זה?

שאול: חייב להגיד לך שכל המידע החדש הזה רק עשה אותי יותר מבולבל, אני ממש ממש לא יודע מה להגיד לך.

צליל: אני אנסח אחרת את השאלה. נגיד שלא היה מחיר למשתכן והיית מחפש דירה ככה סתם בחיים האמתיים וחבר היה מראה לך את הפרוספקטים האלה של שיכוני רכבת שבונים בגדרה במיליון ומשהו שקל. מה היית עושה?

שאול: אין שום סיכוי בעולם שהייתי אפילו חושב על זה. ועכשיו, בגלל שזה בפרויקט מחיר למשתכן, וזכיתי בהגרלה והכל, אנחנו אשכרה מתלבטים לגבי זה.

צליל: מה רעות אזולאי אמרה?

שאול: אצלם זה משהו אחר, הם מגדרה, הם חיים שם, הם יודעים על גדרה הרבה יותר ממני.

פרק 3: אז איך זה לגור בגדרה?

רעות: "אני גדלתי פה. עזבתי אחרי הצבא וחזרתי לפני הלידה של הבכור. מאמי לפני כמה זמן עברנו לכאן? שש שנים".

שאול: רעות ויניב הם מה שנקרא ב"מחיר למשתכן" בני המקום. הם גרים בגדרה, מכירים את גדרה, מתים על גדרה, ורוצים לגור בגדרה. מבחינתם ומבחינת כל בני המקום בכל ההגרלות, מחיר למשתכן הוא בדיוק מה שהם היו צריכים - דירה בהנחה ליד הבית. כל אלה שזה לא המצב שלהם, לכל מי שבאים מבחוץ לשכונה שהם זכו בה במחיר למשתכן, צריכים לשבור את הראש בשביל להבין איך ללמוד משהו על היישוב החדש שהם הולכים לגור בו.

שאול: "אוקיי. ואיך פה?".
יניב: "פה מצוין".
רעות: "יש פה קהילה".
יניב: "יש פה המון דברים שקשורים לילדים ולספורט ממש, אז זה אחלה. יש מלא חוגים. אחלה אנשים מלא בתי ספר".
רעות: "אתה יכול להיכנס לעמוד פייסבוק שנקרא קח-תן גדרה, בעלה איתנו בקבוצה של השכונתי, אשתו פרח פתחה את הקבוצה בזמנו מתוך עניין של לא למסור דווקא למשפחות נזקקות אלא מתוך אידאולוגיה של צרכנות נכונה ולהעביר חפצים הלאה ועכשיו זה עמוד שמקשר בין אנשים שצריכים דברים. המלצות ועזרה וכל דבר. יש לנו כאן קהילה של יהדות רפורמית מאוד גדולה ודרך הקבוצה הזו שתי בנות פתחו את חסידות… זה נקרא חסידות יובל, שבעצם מכינים אוכל לנשים אחרי לידה, אז מתוך זה נוצרה קהילה מאוד חזקה של אמהות. זה מקום מאוד קהילתי".
יניב: "יש פה הכל, צופים, מכבי, מה שאתה רוצה".
שאול: "זה היתרון של לגור בעיר."
רעות ויניב ביחד: "גדרה זו לא עיר".
שאול: "אה, זה מועצה, סליחה".
רעות: "בתור גדרתי לעתיד, גדרה זו מושבה. זה נושא רגיש".

שאול: ניסיתי להסתובב במושבה ולשאול עוד אנשים על גדרה.

שאול: אתם מוכרים גם משולשים?
מוכר פיצה: כן. תגיד לי מה אתה רוצה.
שאול: תגיד, איך לגור פה?
מוכר: איך גדרה? חבל על הזמן.
שאול: בן כמה אתה?
מוכר: 51
שאול: וכמה זמן אתה גר פה?
מוכר: כל השנים.
שאול: נולדת פה?
מוכר: כן.
שאול: באיזה חלק של גדרה אתה גר?
מוכר: פה מאחורי הפיצה. סבא של אבא שלי היה בבילוי"ם, יש פה רחוב על שמו. אנחנו פה 30 שנה.
שאול: מה טוב בגדרה? אני גדלתי בפתח תקווה
מוכר: גם מושבה. פה המקום מתפתח מאוד.
שאול: מה אתה אוהב בגדרה?
מוכר: אני אוהב את השקט שלי. פה יש כמעט עיר אבל עדיין סוג של מושבה. יותר אינטימי.

צליל: נשמע שהגדרתים מאוד לוקאל פטריוטים.

שאול: כן אבל זה לא אומר המון. כאילו, זה סימן טוב שהתושבים אוהבים את המקום, אבל יש הרבה מקומות כאלה בארץ. אז החבר'ה מקבוצת הוואטסאפ עשו סקר גם בוואטסאפ וגם בפייסבוק לראות מה השאלות שהכי מטרידות את הזוכים בפרויקט, קבעו פגישה עם ראש המועצה יואל גמליאל, שזה מי ששמעתם ברקע, הדפיסו לו את השאלות ובאו לשמוע מה התשובות שלו.

אלכס: "לגבי גובה ארנונה, זה יהיה שונה מגדרה הצעירה?".
רעות: "בגדרה אין הבדלים בארנונה בין השכונות".
יואל: "תגידו אתם ישבתם ככה ומה זה…".
שאול: "אתה לא יודע מה הולך היום בתוך הקבוצות".

שאול: היינו אצל ראש המועצה בערך 45 דקות. החבר'ה העלו את כל החששות שלהם. שאלו מה יהיו תעריפי הארנונה - 41 שקל למטר, שתדעי, בכל גדרה, בלי אזורים שונים - ואיך אפשר לקבל את התכניות מהוועדה המחוזית - אי אפשר, ולמה צועקים עליהם בוועדה כשהם מתקשרים לברר מידע - ככה, וכמה קומות הולכות להיות בבניינים. אפילו שאלו אם בחנויות למטה, בשטחי המסחר שבקומת הקרקע של חלק מהבניינים, תהיה פיצריה או לא.

יואל: "כל אחד שיודע שהוא קונה מעל מסחר, וזה לא סתם נקרא מסחר, זה מסחר לכל דבר. יש כל מיני אנשים שחוששים נגיד מפיצריה והדירה שלו…".
רעות: "פיצריה תהיה שם ואנחנו מקווים שהיא תהיה שם".
אחת מהזוכות בפרויקט: "העניין הוא שכשזה אוכל, ישר מביא ריחות וחתולים".
רעות: "צריך לקחת בחשבון שיהיה שם אוכל".
אחת מהזוכות בפרויקט: "הקבלן שלנו אמר שהוא יגביל את זה, שהוא לא מוכן שיהיה שם אוכל".

צליל: אני בעד, הפיצה נשמע לי כיף. מה עוד? נגיד השנה עכשיו היא 2021 ואתה קם בבוקר בדירת הרכבת שלך בגדרה. מה קורה?

שאול: לגבי תחבורה, הבנתי מהתושבים שאם אני רוצה להגיע לתל אביב בתחבורה ציבורית יש שלושה שאטלים מהכניסה לגדרה עד לתחנת הרכבת ביבנה, אבל בשעות מוקדמות מדי שאני לא יוצא בהן מהבית, ומשם צריך לקחת רכבת לתל אביב וכל הסיפור לוקח איזה שעה וחצי לפחות. ראש המועצה טוען שאין פקקים ביציאה מגדרה כי יש 7-6 יציאות מהמושבה, אבל לא בדקתי עדיין בעצמי.

עוד אני יודע שלא יהיו בשכונה גני ילדים חדשים כי יש מספיק בגדרה ובתכלס הילדים שלי כבר מספיק גדולים. בתי ספר זה עניין שלא הבנתי עד הסוף, כנראה שיש מספיק, ואולי יהיה עוד תיכון שזה לא רלוונטי לי בכלל, ויהיה בית ספר יסודי של חב"ד. כששאלתי למה אמרו לי שיש כבר קהילה של חב"ד בעיר ופשוט בונים מבנה קבע לילדים שלה.

צליל: אוקיי. מה שאתה מתאר זה פשוט אורח חיים של פרבר בישראל. זה לא כזה משנה אם זה בגדרה או בבאר יעקב או בטבעון. זה אומר לקום מוקדם מאוד בבוקר, לקחת את הילדים לבית הספר, להיות שעה-שעה ורבע על הכביש, ואז או לחזור הביתה לקחת מבית ספר ולרדת לפארק או לפיצה, או לנסוע באוטו למרכז המושבה ולעשות שם משהו, או לחזור הביתה הרבה יותר מאוחר ולהתחיל למחרת את המסלול הזה שוב. וכל הזמן הזה לשלם הרבה מאוד משכנתא.

שאול: וזה בין הדברים שאני עדיין לא יודע: מה יהיה מחיר הדירה. אחרי החישובים של רעות שמתבססים על מטראז' מדויק של הדירות - אני יכול להעריך שזה איפשהו בין מיליון שקל ל-1.3 מיליון שקל לדירת ארבעה חדרים של 106 מטר. שזה אומר שאני צריך לקחת משכנתא של מיליון שקל פלוס מינוס, וזה חתיכת סכום. לפי כל הסימולציות שעשיתי, זה אומר החזר משכנתא הרבה יותר גבוה ממה שאני משלם היום על שכירות, ואל תשכחי שתהיה תקופה לא מבוטלת שבה אני אצטרך לשלם גם את זה וגם את השכירות שלי. בשורה התחתונה, אם תצמידי לי אקדח לרקה ותשאלי אותי אם בא לי לעבור לגור שם או לא, התשובה תהיה כנראה לא.

צליל: יש הרבה אנשים שנמצאים במצב דומה. הם זכו במחיר למשתכן, אבל הדירה לא תשפר את איכות החיים שלהם בשום צורה, מבחינת תחבורה ותעסוקה ומוסדות חינוך וכאלה. אבל הם לא רוצים לוותר על ההזדמנות לקנות דירה בהנחה ענקית, אז הם אומרים, טוב - נקנה להשקעה ונשכיר. אף אחד לא יודע כמה מהקונים הם כאלה, ואף אחד לא יודע מה יקרה כשבבת אחת ישתחררו 200 דירות לשכירות בגדרה, למשל, ואם יש ביקוש לכל הדירות האלה.

שאול: בשביל להחליט לגבי זה אני מרגיש שאני צריך לדעת יותר על שוק השכירות של גדרה, ואני לא יודע מספיק. כל מה שאני יודע הוא מה שרעות אמרה לי: 

רעות: "השכירות כאן מאוד יקרה. אנחנו משלמים 4400, זה מציאה, יש כאלה שמשלמים 5300. יש כאן מצוקת שכירות ויש מצוקה של דירות שלושה חדרים, ארבעה חדרים".

שאול: יותר מזה, מה יקרה בעוד 6-5 שנים, כשרבים מהאנשים שקונים את הדירות להשקעה ירצו למכור אותן בשביל לעשות סיבוב וליהנות מעליית מחירים (בהנחה שתהיה עליית מחירים), מה זה יעשה למחירים של הדירות האלה? זה לא יפיל אותן בבת אחת?
בקיצור, אני מרגיש שבשביל לקחת הלוואה של פאקינג מיליון שקל ל-25 שנה, אני צריך הרבה יותר תשובות מאשר שיש לי בשלב הזה.
והבעיה היא שאני צריך להיסגר על התשובות האלה יחסית מהר.

יואל: "הכל מתקדם. ייקח חודש-חודשיים וכולם יהיו להם היתרים. חודשיים שלושה גג זה ייגמר. יש כאלה ששינו כל מיני סטדנרטים כמו חיבור מבנים שינויים קלים, זה בערך מה שיקרה. אנחנו בין המקומות היחידים בארץ שסיימנו את הפיתוח. ראיתם את השטח. מהרגע שהוא מקבל היתר בניה בתוך שנתיים יש לכם את המפתח".

שאול: שבועיים מיום קבלת ההיתר מזמינים אותנו לכנס מתעניינים, ושבועיים אחר כך אני כבר צריך להגיע לבחור דירה תוך 45 דקות ולשלם 7% מהעלות שלה. מה שאומר שאנחנו חייבים חייבים להחליט כבר אם אנחנו הולכים על זה או לא.
רעות אזולאי ממש הכניסה אותי ללחץ מהעניין הזה:

רעות: נפגשתם כבר עם יועץ משכנתאות?
שאול. לא... מה, כבר?!
רעות: כן. כל מי שאני מדברת איתו אומר את אותו משפט - כשזה מתחיל זה רץ. תחשוב שעושים כנס, אחרי שבועיים כבר מגיעים לבחור דירה. מה תספיק בשבועיים? יש לנו ילדים, יש לנו עבודה. מה כבר מספיקים בשבועיים, כמה זמן פנוי יש לנו בשבועיים לעשות את הדברים האלה? ומי שרוצה לעשות את זה לבד בלי יועץ משכנתאות צריך ללכת לכמה בנקים.
שאול: יואו, איזה מלחיץ זה אלהים.

שאול: בקיצור, זה הולך ככה: חלק מהמשכנתא אני יכול לקחת בסבסוד של המדינה, רק שבשביל זה אני צריך להוציא תעודת זכאות, ובשביל להוציא תעודת זכאות אני צריך להביא אישור על שירות בצה"ל, ולאף אחד אין אישור כזה בשלוף אז צריך לבקש אותו מצה"ל ועד שהם שולחים לך זה לבד לוקח איזה שלושה שבועות, וצריך עוד איזה אישורים ממשרד הפנים וכאלה. זה לוקח זמן. ומאחר שגם סקר שוק בין הבנקים לוקח בעצמו זמן, ואין המון המון זמן כי מרגע קבלת היתר בניה ועד שיש לי 45 דקות לבחור דירה מול הקבלן יש בסך הכל 4 שבועות, יוצא שכבר עכשיו אני צריך להתחיל להתעסק עם כל האישוריאדה הזו של המשכנתא עוד לפני שהחלטתי שצריך לקנות את הדירה.

צליל: אז כדאי שתתחיל.

בפרקים הבאים של חלומות גדרה:
"אנשים חושבים בטעות שכל משכנתא שהם מקבלים היא משכנתא הגיונית. זה לא נכון. יש מכנתאות לא הגיוניות שהן חוקיות".
"ואז אתה נכנס לאתגר של השכונות הגדולות. חלק מהסיפור של מחיר למשתכן זה טכניקה למכור אותן".

צליל: חלומות גדרה הוא סדרה של חיות כיס, הפודקאסט שלנו. כל הפרקים של חיות כיס ושל חלומות גדרה זמינים לשמיעה ולקריאה באתר שלנו ובאפליקציות הפודקאסטים השונות. אם אתם מכירים חברים שזכו בפרויקט מחיר למשתכן, לא רק בגדרה אלא בכל מקום שהוא, שלחו להם את הפרקים שלנו, שיפיצו בקבוצות הוואטסאפ הגדולות של מחיר למשתכן.

שאול: בעוד איזה שבועיים נעלה אתר עם כל הפרקים של חלומות גדרה מרוכזים במקום אחד ואז זה גם יהיה הרבה יותר נוח לעקוב אחרי הסדרה הזו. תוכלו למצוא שם גם את כל המפרטים וכל המסמכים וקטעי וידאו וקטעי אודיו שלא הצלחנו להכניס לפרקים עצמם.

צליל: תודה רבה לעורך והמפיק שלנו רום אטיק, תודה רבה לטכנאי ההקלטה אסף רפפורט, ותודה רבה למור סיון על האות שהוא הכין לנו. תודה רבה שאול אמסטרדמסקי.

שאול: תודה רבה צליל אברהם, תודה רבה שהאזנתם, ניפגש בפרקים הבאים של חלומות גדרה.

והנה לינק לפרק הראשון שוב: