הכתבה שלפניכם היא תסכית של הפרק החדש של "חיות כיס" - הפודקאסט של "כאן כלכלי". אתם יכולים להאזין לו פה למטה או באפליקציית הפודקאסטים האהובה עליכם, ואם יותר נוח לכם לקרוא כרגע - גרסת הטקסט לפניכם.
שאול: אהלן, אתם מאזינים לחיות כיס, אני שאול אמסטרדמסקי. שאול: כשהתחלתי לעבוד על הפרק הזה חשבתי שזה יהיה עוד אחד מהפרקים שאנחנו עושים מדי פעם על סטארט-אפים ישראלים מגניבים שיכולים לשנות את העולם. אבל אז, ככל שהתחלתי להתקדם עם הסיפור ודיברתי עם עוד אנשים, הבנתי שהפרק הזה הוא על משהו הרבה יותר גדול. שהפרק הזה הוא בעצם על אחת המהפכות הכי גדולות שהאנושות תחווה שאו-טו-טו כולנו נהיה חלק ממנה. כנראה. לאורך ההיסטוריה יש רק כמה רגעים נדירים שבהם מהפכות מצטלבות. אנחנו נמצאים היום באחד הרגעים הנדירים האלה. אבל בואו נתחיל בהתחלה. לפני חודשיים כותרת מקרית בעיתון תפסה אותי. הכותרת הזו סיפרה על חברה מהרצליה שלא שמעתי עליה קודם - סטורדוט - שגייסה עוד 60 מיליון דולר, רובם מיצרנית המכוניות מרצדס. לפי הידיעה, למרצדס היתה סיבה לא רעה בכלל להשקיע את הכסף הזה בסטורדוט. כי סטורדוט מפתחת משהו שיצרנית מכוניות היתה שמחה מאוד שיהיה לה - סוללה שנטענת בחמש דקות. במעבדה של סטורדוט: "כל המטרה של החדר הגדול הזה, זה בסוף להגיד האם יש לי עכשיו איזושהי מולקולה, שאני יכול לקחת ולבנות ממנה סוללה. זה הכל משחקים עם הערבוב של החומרים האורגוניים עם החומרים הננומטריים. אלו סוללות טלפון שנטענות בדקה, יש לי כאלו כמו שאתה רואה, במרתף, יש לנו מאות כאלו ריקים". דורון מאירסדורף: "סטורדוט מנסה למצוא חומרים חדשים לגמרי". שאול: זה ד"ר דורון מאירסדורף, המנכ"ל ואחד המייסדים של סטורדוט. המשרדים של הסטארט-אפ הזה, שהוא כבר בכלל לא קטן, ממוקמים בקומת הקרקע של אחד הבניינים באזור ההייטק בהרצליה פיתוח. לובי מואר וצבעוני מקבל את פני. על הקיר תלויות מלא מסגרות. בתוך המסגרות האלה, כמה מהנכסים הכי חשובים של החברה - שרטוטים של מולקולות מוגנות בפטנטים. ואני באופן אישי מחבב סטארט-אפים כאלה, לא כאלה שמפתחים עוד אפליקציה, אלא כאלה שאשכרה ממציאים משהו פיזי חדש בעולם שלא היה קיים קודם. דורון מאירסדורף ומכשיר סלולר עם סוללה של סטורדוט סטורדוט התחילה ב-2012, והמטרה שלה היתה לפתור בעיה שרובנו לא היינו מודעים אליה: איך לייצר מסכי טלוויזיה שנותנים לנו את כל הצבעוניות שאנחנו אוהבים, אבל בלי מתכות רעילות. אז הם עבדו קשה, והם יצרו חומר חדש, והם הצליחו. דורון מאירסדורף: "אנחנו עושים הכל מסונתז בצורה כימית מלאכותית, אנחנו מייצרים מולקולות מאפס. מתחילים עם כל אבני היסוד פחמן חמצן מערבבים אותן". אבל אז הם הבינו שהם יכולים לעשות עוד הרבה דברים חשובים עם החומר הזה מאשר רק ליצור צבעים יפים בטלוויזיה. החומרים שהם פיתחו יכולים לעשות עוד הרבה דברים, למשל - לטעון סוללה של טלפון בחמש דקות. שזה נשמע כמו דבר קטן, אבל זה לא. לא מבחינת הצרכנים - תחשבו עד כמה סוללה שנטענת בחמש דקות היתה יכולה לשנות לכם את החיים. הייתם מפסיקים להסתובב במשרד כמו זומבים מיואשים בחיפוש אחר מטען לגלקסי, והייתם יכולים להסתובב חופשיים בשדה התעופה בלי לרצוע את עצמכם לאיזה עמוד עם שקעים בפינה נידחת של השדה עם עוד כל מיני חסר מזל. הסוללה הזו, לפי מאירסדורף, צפויה לצאת לשוק באופן מסחרי כבר בטלפונים של אמצע השנה הבאה. וכאן מתחיל החלק המגניב באמת. כי מה זה טלפונים שנטענים בחמש דקות? הקטע המגניב באמת הוא להטעין רכב חשמלי שלם בחמש דקות. כשהאסימון הזה נפל השנה כבר היתה בערך 2014. שוק המכוניות החשמליות היה ממש בנקודת הזינוק שלו, ולכן גם הפוטנציאל הכלכלי היה מאוד גדול. אבל משהו שם בכל זאת לא התרומם, אחרי הכל - כולנו זוכרים את הנפילה הקולוסאלית של בטר פלייס. סינק מחדשות: "מדובר בהשקעה באמת אדירה של החברה לישראל ועכשיו היא שמה איזשהו קו אדום ואומרת לא עוד, אנחנו מפסיקים להשקיע בבטר פלייס. המשמעות המיידית היא, כמו שאמרת, שהחברה הזו תצטרך להכריז על פשיטת רגל, למעשה ללכת לפירוק".
מאירסדורף שאל את עצמו למה אנשים לא קונים יותר מכוניות חשמליות. דורון מאירסדורף: "למה שבן אדם לא יהיה לו רכב חשמלי? הוא שקט, הוא יותר יעיל, הרבה יותר נוח לנהוג בו, כל החוויה היא בדרגה מעל רכבים עם מנוע, אז למה אנשים לא קונים רכב חשמלי? יש שכבה שלמה של אנשים שיכולים להרשות לעצמם רכב חשמלי והם לא קונים". את התשובה הוא קיבל מהבוס שלו לשעבר בחברת M-systems שהמציאה את הדיסק-און קי, דב מורן. דורון מאירסדורף: "והסיבה שהם לא קונים זה כי זה חתיכת כאב ראש לטעון את זה כל הלילה. למשל דב מורן, הבוס שלי, היה לו בטר פלייס והוא הציע לי ראשון בוא תיקח את הרכב שלי, הוא אמר לי אני לא נוסע בו. אני מסתובב כל היום, נסעתי לעבודה, חזרתי בסוף היום, הגעתי הביתה, אני מקבל טלפון מהבן שלי בוא תיקח אותי מהכדורגל, אני אומר לו לא לא לא אני לא יכול, אני טוען. זה נקרא RANGE anxitey. הפחד מזה שאתה תיתקע בלי דלק, ולכן אמרנו אם אנחנו יודעים לטעון מהר סוללה של טלפון, מה זה סוללה של רכב? זה 7000 סוללות של טלפון מחוברות. אז אם יש לי אחת, נחבר אותן". שאול: מאירסדורף סיפר לי שהוא הביא את הרעיון הזה לבורד של החברה, כלומר למועצת המנהלים שלה, ואנשים אמרו לו שהוא התחלק על השכל. לפי כל הספרים, סטארט-אפ צריך להיות ממוקד בדבר אחד בשביל להצליח. והוא כבר היה די מפוזר - גם מסכים, גם סוללות לטלפונים, ועכשיו גם לעבור לכלי רכב? יותר מזה, האתגר של להטעין סוללה של טלפון בחמש דקות הוא אתגר כימי מסובך, אבל רק אתגר כימי. האתגר של להטעין רכב שלם בחמש דקות הוא כבר אתגר הרבה יותר מורכב, כי הוא לא תחום רק בסיפור של הסוללה עצמה. בשביל לטעון רכב בחמש דקות צריך לפחות 350 קילוואט. זה הרבה מאוד מתח בבת אחת. לכן צריך תחנות הטענה שידעו להתמודד עם המתח הזה, וצריך לבנות מחדש את רשת החשמל בהתאם, צריך כבלים עבים מאוד בשביל להעביר בהם את כל המתח הזה, וצריך תקע אחר מהר להכניס אותו לתוך הרכב, וגם בתוך הרכב עצמו צריך מערכת ניהול חשמל שתדע להתמודד עם הזרם האדיר הזה. בקיצור, חתיכת אתגר. דורון מאירסדורף: "הבנו שאם אנחנו צריכים להתעסק עכשיו גם עם תחנת הטעינה והמטען וניהול החשמל ברכב אנחנו בטוח נקרוס ולכן אמרנו בואו נמצא שותף מעולם הרכב שהוא שותף לחזון הזה, של לטעון רכב בדקות. וברגע שהפצנו את הבשורה הזו באו כולם, כולל טסלה, לראות על מה אנחנו מדברים, ומי שהיו הכי פרואקטיבים וזריזים היו דיימלר, כלומר מרצדס". שאול: לפי מאירסדורף, הם השקיעו כבר 20 מיליון דולר במעבדה שלהם, והכסף שגייסו לאחרונה - 60 מיליון דולר, חלקו הגדול מתאגיד דיימלר-בנץ, היצרנית של מרצדס (כולל כמה מליוני שקלים מקרן ההשתלמות של המורים והגננות) - נועדו בשביל להרחיב את המעבדה ולפתח את הסוללות החדשות. כעת המטרה שלהם היא להפוך את הוכחת ההיתכנות לייצור מעשי, ולהשתלב בתכנון של המכוניות של מרצדס שיעלו על הכביש איפשהו ב-2021-2022. אבל את הרגע הגדול מאירסדורף מתכנן כבר לסוף השנה הבאה. הוא ראה את האקזיט האדיר של מובילאיי מוקדם יותר השנה, כשאינטל רכשה אותה ב-15 מיליארד דולר, והוא רוצה גם: דורון מאירסדורף: "יכול להיות שבעוד שנה נוכל להדגים את הרכב. זה מה שאני רוצה לעשות פה. עם מרצדס. אנחנו נכניס פה רכב מהכביש … נכניס פה רכב, נטען אותו בחמש דקות, רכב מרצדס, הוא ייסע לבאר שבע, יחזור על אותה טעינה, באותו רגע החברה 15 ביליון דולר. זה מה שאני רוצה לעשות בעוד שנה". שאול: לאורך השיחה שלי עם מנכ"ל סטורדוט, שם אחד עלה שוב ושוב. שי אגסי, המייסד, המנכ"ל והפנים של הכישלון של בטרפלייס, החברה שהיתה אמורה לגרום לכולנו לעבור למכונית חשמלית. סטורדוט, בעצם, רוצה להצליח איפה שבטר פלייס של אגסי נכשלה. וזה גרם לי לחשוב שכדאי לי ללכת לדבר עם אגסי בשביל להשלים את הזווית של הסיפור של סטורדוט. וזו באמת היתה הכוונה המקורית שלי אחרי שהתקשרתי אליו וקבענו להיפגש - חשבתי שאני הולך לדבר איתו רק על זה, על הטענה של מכוניות חשמליות. אבל אז, כבר במשפט הראשון שלו, כשסיפרתי לו מה סטורדוט עושים ושאלתי אותו מה דעתו על כך, הוא הצליח לבלבל אותי לחלוטין. שי אגסי: "זו שאלה לא רלוונטית". ומה שקרה אחרי זה גרם לי להבין שעד עכשיו לא הבנתי בכלל עד כמה גדולה המהפכה שעומדת לקרות בעולם הרכב, ובעצם, בעולם כולו. כי זו לא רק המהפכה של המכונית החשמלית. שי אגסי: "קרו שלוש מהפכות שהן כבר בלתי נמנעות, כולן קרו פחות או יותר במקביל בהפרשים מאוד קטנים. אבל החיבור שלהן ביחד הוא שוק רכב אחר לחלוטין". שאול: והנה שלוש המהפכות שאגסי מדבר עליהן המכוניות החשמליות, המכוניות שנוסעות לבד, או בשמן הנפוץ המכוניות הפופולריות, והכלכלה השיתופית של המכוניות, כלומר שירותים כמו של אובר או ליפט. אז נכון, שי אגסי נכשל בבטר פלייס כישלון מוחלט, אבל זה עוד לא אומר שהוא בהכרח טועה לגבי העתיד. ולדעתו, והסיפור של העתיד הזה - עתיד מאוד קרוב - הולך ככה: שי אגסי: "השינוי הכי גדול שקרה בהפרש ניכר הוא שפיתחנו אלגוריתם שיודע לנהוג והוא יודע לנהוג יותר טוב מבנאדם, בוודאות יודע לנהוג יותר טוב מילד בן 18 שקיבל רישיון. ואם אנחנו מרשים לילד בן 18 שקיבל רישיון לעלות לכביש עם טלפון וחברה על ידו, אז אנחנו ניתן גם לאלגוריתם הזה לעלות לכביש". שאול: ולפי אגסי, רכב שיכול לנהוג לבדו משנה לחלוטין את חוקי הכלכלה של עולם הרכב. שי אגסי: "כי רכב שיודע להסיע את עצמו לא צריך לחנות. הוא לא צריך לעמוד אף פעם". שאול: אז תיקח את עלות הרכב, אומר לי אגסי. נגיד שרכב כזה עולה בארה"ב 30 אלף דולר. ותבדוק כמה מיילים עושה ביום מונית ממוצעת, ייצא לך משהו כמו 100 נסיעות ביום, כלומר משהו כמו 500 מייל. ואם תחלק את עלות הרכב בהיקף המיילים האלה בשנה יוצא לך משהו כמו 10-20 סנט למייל. שי אגסי: "אם באמת עולה לך עשרה סנט למייל, נסיעה של גוש דן היא פחות או יותר מקצה לקצה 19 קילומטר ,זה עולה לך דולר, דולר וחצי. אם זו העלות אז למה שאני אקנה רכב? ואז בעצם אתה מסתכל על עולם שבו העלות של לנסוע במכונית אוטונומית עולה לי יותר זול מאשר להסיע את המכונית שלי גם אם קניתי אותה כבר. ואם מכונית אוטונומית שנוסעת כל הזמן עולה יותר זול מאשר להסיע את המכונית שלי, בשלב מסוים, אני לא מקבל את ההחלטה למכור את האוטו שלי או לא או לקנות כזו מכונית או לא, אני פשוט מקבל החלטה אם אני נוסע בשירות או לא". שאול: או במלים אחרות, לדעתו של אגסי, ברגע שהמכוניות ידעו לנסוע לבד מספיק טוב שירותי ההסעה כמו גט טקסי ואובר וליפט יהפכו להיות מבוססי מכוניות אוטונומיות במקום על נהגים שנוהגים במכוניות וזמן קצר אחר כך אנשים יפסיקו לקנות מכוניות חדשות. בין היתר משום שאחד השיקולים העיקריים כשאתם קונים מכונית, בוודאי חדשה, היא המחשבה באיזה מחיר תצליחו למכור אותה בתוך כמה שנים. ואם תחשבו שיהיה לכם מאוד קשה למכור אותה כי העולם עובר למכוניות אוטונומיות, המחשבה הזו לבדה תאיץ את תהליך הפסקת רכישת המכוניות הפרטיות. ולדעתו, כל התהליך הזה יקרה מאוד מהר. הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים. שי אגסי: "תעשיית הרכב חושבת 'אנחנו נראה משהו זה ייקח לו 30 שנה. בהתחלה נראה אותו נכנס לרכבי היוקרה, ולאט לאט ייכנס… ובסוף בסוף בסוף בעוד 30 שנה יהיה'. אבל זה להיפך לחלוטין, החדירה תהיה מאוד מאוד מהירה. כל האינדיקציות שאנחנו רואים היום אומרות שזה הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים. מדברים על 2020, 2021, זה הרבה יותר מעבר לפינה, במונחים של רכב זה ממש מעבר לפינה". שאול: היום יש רק מספר מצומצם מאוד של מקומות שאפשר לקנות בהם רכב עם יכולות אוטונומיות מסוימות, למשל חלק מהמכוניות של טסלה, וגם אז הרגולציה בארה"ב מאפשרת להם לנסוע באופן אוטונומי רק בתנאים מסוימים ורק במקומות מסוימים, למשל בכבישים בין עירוניים בקליפורניה. כשאני אומר לו שהרבה אנשים אומרים לי שזה ייקח הרבה יותר זמן עד שהמכוניות האוטונומיות ישלטו בעולם, כי האלגוריתם של המכוניות שנוסעות לבד עוד רחוק מלהבין מה הוא עושה בכל הסיטואציות העירוניות המסובכות ביותר, אגסי זורק לי כמה מספרים בשביל להמחיש למה הוא חושב שזה יקרה בתוך 3-5 שנים בסך הכל: שי אגסי: "היום הרכב של ווימו, של גוגל, לפי הנתונים שהם נתנו ל-2016, לקליפורניה כי חייבו אותם לתת נתונים, הרכב שלהם האלגוריתם שלהם עשה דיסאיינגייגמנט, כלומר החליט שהוא לא יודע מה לעשות כלומר עוצר ואומר אתה הנהג תטפל בסיטואציה, פעם ב-5,000 מייל. ב-2015 הוא עשה את זה פעם ב-1,200 מיילס. כלומר אם אתה מקבל את זה שהאלגוריתם משתפר פי ארבע באיכות בין שנה לשנה, אז ב-2017 הוא יעשה את זה פעם ב-20 אלף מייל וב-2018 הוא יעשה את זה פעם בקרוב ל-100 אלף מייל, וב-2019 הוא יעשה את זה פעם בחצי מיליון מייל, כלומר פעם אחת בחייו הוא לא יידע מה לעשות". שאול: וזה, לפי אגסי, כבר ממש מספיק טוב בשביל שמכוניות אוטונומיות יעלו לגמרי על הכביש בתור סטנדרט, ומוקדים עירוניים מרכזיים יתנו מענה פעם בחיי כל רכב למקרה שבו הם נתקלים בסיטואציה שהם לא מכירים וצריכים התערבות מרחוק. ולכן, לדעתו, בשנת 2021 אנחנו כבר לגמרי נהיה במקום הזה. באופן מקרי, הפגישה עם אגסי נקבעה במתחם WeWork בהרצליה, כלומר בדיוק קומה אחת מעל למשרדים של סטורדוט. אגסי לא הסכים כמעט בכלל לדבר על הסטארט-אפ החדש שלו, אבל אני מניח שהוא מבלה שם לא מעט מזמנו. אחרי שהוא שוטח בפני את איך נראה לדעתו העתיד אנחנו חוזרים לסטורדוט. לטענתו, בעולם שבו מכוניות נוסעות לבד והתמריץ שלי לקנות רכב בבעלות פרטית הולך ופוחת, השאלה בתוך כמה זמן אפשר להטעין את הרכב הופך להיות שאלה שולית לשאלות אחרות לחלוטין. שי אגסי: "אני כנהג לא עומד באמצע הכביש בין תל אביב לאילת לטעון את הסוללה הזו, אני לא נוהג באוטו, הסוללה תיטען כשלא יהיה אף אחד בפנים, היא תיטען בדיפו, איפה שמנקים את המכוניות והשאלה הגדולה היא האם יהיה רובוט שיידע לנקות את המכונית יותר מהר מהרובוט שיודע לטעון את המכונית בין אם הוא מחליף את הסוללה או טוען את הסוללה. הרובוט של הניקוי יהיה הרובוט הכי מסובך בתחנה הזו". שאול: וחוצמזה, בעולם שבו מכוניות נוסעות לבד יש שאלות אחרות לגמרי שמתעוררות - איך אנחנו מונעים מהאקרים או גופי טרור או השד יודע מי להשתלט על מכוניות ולעשות איתן פיגועים? איך אנחנו מונעים תסריט שבו אנשים מזמינים מכוניות, מטעינים אותן בחומרי נפץ ושולחים אותן להתפוצץ בשדה התעופה או בסופר-בול? איך אנחנו מצליחים לגרום לכל המכוניות לתקשר כמו שצריך אחת עם השניה? או, כפי שמרצים רבים בטד אוהבים לשאול, אם המכונית צריכה לבחור בין לדרוס ילד בן 5 או זקנה בת 90, איך היא תדע מה לבחור? לדעת אגסי, מי שיהיה להם אינטרס לדחוף את כל השינוי הזה יהיו הערים הגדולות, ומי שעומדים בראשן. רון חולדאי, למשל. חולדאי יכול להחליט בשלב הראשון שהוא לוקח את פרויקט אוטו-תל והופך אותו לשירות מכוניות אוטונומיות. במקום ללכת לחפש את אחת ממכוניות אוטו-תל, ואז לנסוע בה לאן שאתם צריכים ובסוף למצוא לה חניה, אתם פשוט תזמינו נסיעה, והרכב של אוטו-תל יבוא לאסוף אתכם מתי שאתם צריכים מאיפה שאתם צריכים לאן שאתם צריכים, וכשאתם תרדו, הרכב ייסע לאסוף את הנוסע הבא. ובהמשך, אפשר יהיה להציע מנוי חודשי לשירות הזה, או לכלול אותו בארנונה, ובהמשך גם לאסור על כניסה של רכב פרטי לתוך מרכזי הערים בשביל להניע את השינוי הזה עוד יותר. ולאט לאט לא יהיה צורך בחניונים במרכזי הערים ובחניות לאורך הכבישים והעיר כולה תשתנה. למעשה, היא תגדל. כי אתם תוכלו לגור בנתניה כאילו זה חלק מתל אביב רבתי ולנסוע לעבודה מבלי שאתם צריכים להתייגע בפקק אלא לעשות משהו אחר תוך כדי. שי אגסי: "כשאתה קונה היום כרטיס טיסה, איפה אתה קונה אותו? בקיאק או אקספידיה, יש מישהו שמוכר כרטיסים. כמה מטוסים יש בבעלותו? אפס. אבל יש מישהו שמנהל מטוסים. אל על, בריטיש, בסיכומו של דבר יש שחקן שכל התפקיד שלו הוא לדאוג שהמטוסים יזוזו ממקום למקום, הוא הבעלים של המטוס, למרות שהוא באמת לא הבעלים כי יש איזשהו גוף פיננסי שהוא הבעלים עבורו, אבל הוא הבעלים של המטוס. ובסוף יש מעט מאוד שחקנים גם מייצרים את הדבר הזה שזז. בואינג, איירבאס, אמרהאייר, שלושה ארבעה שחקנים שמייצרים מטוסים. זה פחות או יותר, איך שהולך להיראות שוק הרכב. יהיו שניים שלושה שחקנים שייצרו מכוניות אוטונומיות, בהתחלה יהיו הרבה אבל לאט לאט הם יצמטמצו לשלושה ארבעה שחקנים גדולים שהנפח שלהם ייתן להם יתרון מאוד גדול, יהיו כל מיני סוגים של מוכרי כרטיסים, חלקם ימכרו אוברים, אבל יהיו גם באנדלים, יהיו כל מיני בינדולים כאלה ואחרים, הופעות רוק שיכללו נסיעה הלוך חזור, מסעדות שיכללו נסיעה הלוך וחזור, ערים שימכרו כל מיני חבילות, כל מיני סוגים של אוברים, קיאקים, ובסוף מישהו יצטרך להיות הגראונד ליין כמו האייר ליין, מישהו שיצטרך לשטוף ולנקות ולהחזיק את העסק, להאריך את חייו ולדאוג להחליף כיסאות פעם ב-100 אלף קילומטר ולדאוג להחזיק אותו לפי הוראות היצרן". שאול: השינוי הזה שאגסי מדבר עליו הוא שינוי אדיר. מהשינויים האדירים האלה שמתרחשים רק פעם בהרבה מאוד זמן, וגוררים אחריהם כל כך הרבה שינויים אחרים שאנחנו אפילו לא מסוגלים לדמיין את כולם. איך זה ישפיע על חברות הביטוח - מי צריך ביטוח רכב אם כמעט שאין תאונות? - ואיך זה ישפיע על נהגי המוניות ועל המוסכניקים ועל בעלי החניונים ועל שוטפי הרכב וכל העולמות הרבים האלה שניזונים מהעובדה שכולנו נוסעים בהרבה יותר מדי מכוניות. ויותר מזה, שינוי כזה ישפיע מאוד גם על יצרני המכוניות, בעיקר אם הביקוש לקניית רכב פרטי באמת ירד בצורה משמעותית. וכשיש כל כך הרבה אינטרסים שמשהו לא יקרה, תהיו בטוחים שהגופים האלה ישפכו הרבה מיליוני דולרים על לובינג נגדי ויפעלו מול פוליטיקאים בשביל שיחוקקו חוקים שימנעו את המהפכה. שאול: כשיצאתי מהשיחה עם אגסי היה ברור לי שאני כבר לגמרי לא יכול לסיים פה את העניין, ושאני צריך לדבר עם יצרנית מכוניות. וזו בדיוק הסיבה שבגללה הלכתי לפגוש את גיל גולן, מנכ"ל GM ישראל. גולן הוא פריק של מכוניות. בחדר שלו תלוי פוסטר של מכוניות מירוץ, והוא מספר על עצמו שמגיל אפס פחות או יותר הוא מרכיב ומפרק מכוניות. גם המשרדים שלהם בהרצליה, והם נראים לגמרי כמו חברת הייטק, לגמרי לא כמו יצרנית רכב. ואכן, מה ש-GM ישראל עושה, כלומר מהמעט שהם מוכנים לגלות על מה שהם עושים, זה לפתח את המערכות הטכנולוגיות של מכוניות המחר, ואת המערכות העוטפות שלהן. וממה שהוא סיפר לי, הבנתי שהתרחיש הזה שאגסי תיאר לי? זו רק ההתחלה. גיל גולן: "הוא לא רק יעשה את העבודה בשבילך אלא יעשה בשבילך דברים שתגיד - אה, איך שכחתי. לדוגמה הוא ידע את הלו"ז שלך. הלוז שלך יתורגם אוטומטית להתניידות. שאול: אז אם מה שאגסי סיפר לי הוא רק השלב הראשון, ואחריו מסתתר עולם שאנחנו אפילו מתקשים לדמיין, של מכוניות שבכלל לא דומות למכוניות שאנחנו מכירים היום כי כל הפונקציונליות שלהן שונה בתכלית השינוי, מתי כל הסיפור הזה הולך להתחיל? שאלתי את גולן אם הוא מסכים ששנת 2021 היא שנת המפנה. גולן היה זהיר יותר בתחזית שלו. גיל גולן: "אלו מספר מהפכות שקורות בו זמנית, כל אחת יש לה את הקצב שלה. צריך לאחד אותן למהפכה אחת מורכבת וגדולה. אני חושב, אני לא יכול לנקוט שנה ספציפית, לדעתי להגיד 2020 או 2021 או 2023 זה לא נכון. זה יכול לקרות ב-2019 בתל אביב וב-2025 בעיר אחרת, כמו הלסינקי". שאול: למען האמת, גולן מסביר שהתשובה לשאלה הזו - מתי זה יקרה - לא תלויה רק באיפה אתם גרים, אלא גם מי אתם. אתם צעירים או מבוגרים? אתם גברים או נשים? ויש עוד כנראה פרמטרים נוספים שישפיעו על התשובה לשאלה הזו שאפילו לא חשבנו עליהם. מה שכן, גולן מסכים שבתרחישים האלה, אם אתם גרים גר במרחב עירוני גדול, התמריץ שלכם לקנות רכב שיהיה בבעלותכם עומד להפוך למאוד קטן. גיל גולן: "מה שכולם מסכימים עליו שאחוז המכוניות בבעלות פרטית ירד ויהיו יותר מכוניות בבעלות של מישהו אחר, של אופרייטור. תוכל לצרוך את זה מתי שאתה רוצה ואיפה שאתה רוצה.
שאול: החלק המדהים ביותר בדברים של גולן הוא שהוא המנכ"ל של הסניף הישראלי של יצרנית רכב. אם הוא מדבר על כך שהביקוש לרכב בבעלות יפחת, ושיצטרכו להיות פחות מכוניות על הכביש, המשמעות עלולה להיות פגיעה אנושה בתעשיית ייצור הרכב ש-GM היא חלק משמעותי ממנה. גיל גולן: "החשש הוא חשש אמיתי. התעשייה הזאת היא מאוד, הפיקס קוסט שלה הוא מאוד גבוה. כל שינוי בצריכה של התעשייה יוצר מצב של אובר-קאפאסיטי. זה אומר שישנם מפעלים שעולים מיליארדים ולא מנוצלים ומצב כזה גורם לחברה מהר מאוד להיות לא רווחית ומכניס הרבה מאוד לחץ למערכת. ולכן, כמו שקרה ב-2008-2009, חלק מהשחקנים האלה מבינים את המצב אבל כדי להצליח בעולם הזה, זה לא מספיק שאתה מבין, אתה צריך שיהיה לך הרבה מאוד מהקוביות כדי לבנות את המבנה העסקי שלך". שאול: או במלים אחרות, יהיו יצרניות רכב שיקרסו, או ייעלמו, או ימוזגו לתוך חברות אחרות שכבר התחילו בשינוי הזה, בבניית היכולות האלה. אבל לא רק יצרניות רכב. שאלתם את עצמם מה יקרה למערכות תחבורה ציבורית ביום שבו מכוניות ייסעו לבד ויהיה נורא זול להזמין נסיעה מהבית שלכם בדיוק לאיפה שאתם צריכים בלי לדאוג לחניה ופקקים וכל זה? גיל גולן: "תחבורה להסעת המונים בגדול היא מסובסדת. אם תקום מערכת תחבורה זולה יעילה לא יהיה צורך במערכות הסעת המונים שהן גדולות, אטיות ועל קווים קבועים שדורשות סבסוד ולכן גם הן יעברו דיסראפשן". שאול: גולן, אגב, חושב שהחשמל למכוניות החשמליות לא יגיע מגז, כפי שחושב אגסי, אלא מאנרגיה מתחדשת דוגמת אנרגיה סולארית. הוא משוכנע שייצור אנרגיה סולארית הולך להחליף כל סוג של אנרגיה אחרת, אבל השיחה שלנו מסתיימת לפני שהספקנו לפתח את הנקודה הזו. רגע לפני שאני יוצא מהמשרד שלו, אני מספיק לשאול אותו שאלה אחרונה, כשהמיקרופון כבר היה סגור. שאול: ודבר אחרון, כי אי אפשר בלי. בשבוע שעבר השיקה חברת דיימלר-בנץ, כלומר מרצדס העולמית, את מרכז הפיתוח שלה, בטקס חגיגי במגדלים החדשים על רחוב יגאל אלון בתל אביב. גם שם דיברו על מכוניות אוטונומיות חשמליות, כאלה שמדברות אחת עם השנייה, וכאלה שהן בעצם שיתופיות, בהתאם לחזון שהנהלת החברה הציגה לפני כמה חודשים. שאול: ההגעה של מרצדס לישראל אינה מקרית. כמות הסטארט אפים הישראלים בתחום האוטו-טק הזה זינקה פלאים בשנים האחרונות - מ-4-5 לבערך 600. ועדיין, לפי האנשים שדיברתי איתם בפרק הזה, יש פה חסמים שאם היו מוסרים אפשר היה להפוך את ישראל למעצמה של ממש בתחום הזה. שאול: תודה רבה לרום אטיק העורך והמפיק שלנו, תודה רבה לאסף רפפורט על הסאונד, ותודה רבה לצליל אברהם על העזרה בפרק הזה. אם יש לכם סיפורים מעניינים לספר על מכוניות שנוסעות לבד, או אם יש לכם סטארט-אפ מעניין בתחום הזה, אנחנו נשמע לשמוע עליו. כל הפרקים של חיות כיס זמינים באתר שלנו או באפליקצייה החביבה עליכם. אם יש לכם רעיונות לפרקים נוספים כתבו לי בטוויטר או בפייסבוק. אגב, החלפנו את השם שלנו בפייסבוק ומהיום קוראים לנו "כאן כלכלי", ועשו לנו לייק. אני שאול אמסטרדמסקי, תודה רבה שהאזנתם.חלק ראשון: הרכב החשמלי חוזר לתמונה
רכב ועמדה של בטר פלייס. המיזם נכשל (צילום: סרג' אטל, פלאש 90)חלק שני: "רכב שיודע להסיע את עצמו לא צריך לחנות"
שי אגסי. "השינוי הכי גדול שקרה הוא שפיתחנו אלגוריתם שיודע לנהוג ויודע לנהוג יותר טוב מבנאדם" (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)חלק שלישי: יצרניות הרכבים מתחילות להתכונן ליום שאחרי מחר
מנכ"לית GM העולמית מארי בארה ורכב אוטונומי שהחברה מפתחת (צילום: AP)
לדוגמא, הוא יודע שאתה מתעכב בפגישה איתי ולכן הרכב שיגיע לאסוף אותך יגיע בעוד 15 דקות. הוא פשוט יודע. כל המערכת מסונכרנת".
זה פותח עוד מניפה - נוח מבחינת סוג הנסיעה, הסטייל של הנהיגה של הרכב, אני צורך מדיה או נטפליקס, או שאני רוצה לעשות קניות כשאני שם. המפעיל נותן לי יכולת להתקשר לחברה בצורה בטוחה ואני יכול לעבוד מהאוטו בלי שמי שנוסע איתי יפריע לי או שאפריע לו. המהפכה יצאה לדרך, אי אפשר לעצור את זה. טיבן של מהפכות שמרגע שהם ייצאו לדרך הן קורות וברגע שמסתכלים על מהפכה טכנולוגית, היא קורית הרבה הרבה יותר ממהר ממה שאנשים צופים".
שאול: "איפשהו בתוך GM יושב מישהו ומייצר מכונית שאין לה דשבורד אין כלום, אין חלונות".
גיל גולן: "כדי שלא אפול בלשוני התשובה היא לא מגיב".
גיל גולן. "המהפכה יצאה לדרך, אי אפשר לעצור את זה"
שאול: "אני שואל כי הרכבת הקלה בת"א אמורה לפעול ב-2022. זה קצת מצחיק לנוכח התחזיות, לא?".
גולן: "אין תגובה".
הבן שלי בן שבע, אני אומר לו, בעוד עשר שנים, הוא יוציא רישיון נהיגה?
ככל הנראה לא, הוא עונה.
אם, למשל, היו מאפשרים לכמות משמעותית של כלי רכב אוטונומיים ניסיוניים לנוע בחופשיות בכבישים, ולא מחלקים רישיונות ל-4-5 כלי רכב ותוחמים אותם לאיזה מתחם סגור בכביש 20. בזמן שגוגל משיקה את הרכב האוטונומי שלה כשירות הסעות בפיניקס אריזונה, ובזמן שסינגפור התחילה להפעיל שירות מוניות אוטונומיות כבר באוגוסט שעבר, אצלנו מדינת ההייטק דוחפת את עצמה בלי שהממשלה יוצרת מגרש משחקים גדול יותר.
