אין מי שלא מזיל דמעה על עובדי טבע. פיטוריהם השבוע הם כואבים במיוחד, עקב מעמדה של טבע כסמל ישראלי מובהק ומקום שמכבד את עובדיה, ושהקימה תעסוקה בפריפריה ובירושלים. מה שקרה לטבע הוא סיפור של הגיבור הטראגי. הנהלה שרדפה אחרי צמיחה בכל מחיר. מינוף לרכישות שלא היו בלב ליבה של מומחיותה. וכן, גם אומץ לב של המנכ״ל הנכנס לנסות להבריא את החברה בצעדים דרסטיים ודרמטיים. אלמלא החלטתו הדרמטית ביום חמישי, טבע כולה תרד לטימיון.
התקשורת עסוקה בצדק בכאב העובדים. זה הנושא ב-ה' הידיעה. אבל צריך לצלול לעומקו של הכאב של כלל העובדים בשביל שנשנה את השיח במדינת ישראל על עבודה עתידית ועתידנית. לצערי הרב, ההסתדרות חטפה את הדיון והפכה אותה לשאלה של שימור משרות בטבע תוך איומים בהשבתת המשק. כך קורה בכל פעם שסוגרים פה מפעל או חברה. בציניות נוראית, שיותר מכל דבר אחר חושפת את חוסר הרלוונטיות של ההסתדרות, אנו עלולים לאבד הזדמנות פז למנף את הכאב של עובדי טבע להצלחת העובדים והמשק.
אין אפשרות להציל את המשרות בטבע. היא לא יכולה להרשות לעצמה. ההסתדרות מנהלת את המאבק על המשרות בטבע כי היא לא יכולה להפסיד את דמי החבר של עובדי טבע. ההסתדרות אינה חפצה בטובת העובדים אלא בטובת ובהחייאת ההסתדרות, ובמתיחת שריר על חשבון כל המשק בשביתת סרק. שימו לב שלאורך השנים האחרונות שטבע סובלת (זה לא בדיוק היה סוד מדינה), ההסתדרות לא הרימה אצבע לחשוב מה ילד יום בחברה החולה.
אם היה אכפת להסתדרות מהעובדים, מזמן הם היו משקיעים בלימוד מיומנויות של המאה ה-21 לחברים בהסתדרות. הטרגדיה של עובדי טבע היא שהפסיקו ללמוד ולאורך השנים לא רכשו יותר מיומנויות רלוונטיות לכלכלה החדשה. יש מחסור גדול במשק בכמה תחומים (כולל בייצור) אך חסרים עובדים מיומנים. ההסתדרות והממשלה אינם מאמינים בעובדי טבע ולכן רוצים לכלוא אותם חזרה בחברה שלא יכולה לשלם את משכורתם. אבל דרוש לנו תכנית אחרת.
קורסים במקום דמי אבטלה
על הממשלה לחלק תלושים למפוטרי טבע לרכוש מיומנויות חדשות וחדשניות. דמי אבטלה לא מקדמים אנשים לפרנסה בכבוד במאה ה-21. לימוד מתמיד כן יכול. על ההסתדרות להפסיק לפגוע במשק בשביתות המפחיתות את גביית המסים ופוגעות בכלכלה. במקום זה, על ניסנקורן והבירוקרטיה שלו להפנות את דמי החבר שתמך בביורוקרטיה לטובת קורסים בתכנות, בקרת איכות הייטקית, אנליזת דאטה וייצור מתקדם טכנולוגית למפוטרי טבע. צעקות החמס והפניית האצבע של ההסתדרות לא יועילו לעובדי טבע. הם ייכלאו עם אותם יכולות במקום חולה ויהפכו לאבן רחיים על חברה שמנסה להבריא את עצמה. אנו חייבים למצוא דרך שעובד שמפוטר חוזר למעגל העבודה כעובד אחר, מוכשר יותר, מיומן יותר וחדשני יותר. זה אפשרי. צריך רק לרכז את המאמץ ולהאמין באנשים הנפלאים האלה.
בא נדאג לעתיד העובדים ופרנסתם העתידית. הם מסוגלים להתקדם חרף המכה שקיבלו השבוע. צריך להאמין בהם ולאפשר להם ללמוד ולהתקדם. אסור לתת להסתדרות לכלוא אותם במאה ה-20.
מייקל אייזנברג הוא שותף בקרן ההון סיכון "אלף" וסופר
