אם שמעתם בחדשות שבמסגרת אישור תקציב 2019 אושר גם קיצוץ רוחבי של 4.9 מיליארד שקל ותהיתם לעצמכם בשקט - מה לעזאזל זה קיצוץ רוחבי? דעו שאתם לא לבד.
זה הולך ככה: תקציב המדינה לשנת 2019 גדל ב-20.5 מיליארד שקל לעומת שנת 2018, ואפילו לא בשקל אחד יותר (כי כך קובע החוק). זה אמנם הרבה כסף, ובכל זאת, הסכום הזה לא הספיק.
הסכום הזה לא הספיק בשביל לממן גם את כל הגידול בתקציב שהיה צריך להתרחש באופן טבעי - גידול במספר הילדים הלומדים בבתי הספר, במספר הקשישים הזקוקים לתרופות וכו' - וגם בשביל לממן את כל ההבטחות הנוספות של שרי הממשלה בשנה האחרונה, ואת כל הדרישות החדשות של שרי הממשלה מהתקופה האחרונה.
אז איך זה יכול להיות שאם אין מספיק כסף, עדיין כל השרים הצביעו בעד התקציב ומרוצים מהתוצאה?כאן נכנס לתמונה הקיצוץ הרוחבי.
התקציב גדל וקטן בו זמנית
כשרוצים גם להכניס את כל הדרישות החדשות, וגם לעמוד במסגרת - כלומר, שהתקציב לא יגדל ביותר מ-20.5 מיליארד שקל - הולכים על קיצוץ רוחבי. זה הולך ככה: אתה נותן ביד אחת, ומקצץ ביד השנייה. כלומר, נותן כסף בשביל לממן את הדרישות החדשות, אבל מקצץ תכניות ישנות בשביל לא לחרוג מהמסגרת.
הקיצוץ הזה נעשה באופן רוחבי. כלומר, כל משרדי הממשלה חוטפים אותו בלי יוצא מן הכלל, לפי גודלם היחסי. תקציב הביטחון חוטף קיצוץ גדול יותר, כי הוא גדול יותר, אחריו החינוך, הבריאות וכו'. בסך הכל, הקיצוץ הרוחבי הזה מסתכם ב-4.9 מיליארד שקל במצטבר בשנים 2018-2019.
למה זה בכלל מעניין? כי כששר החינוך (סתם דוגמה אקראית) מתהדר בגידול של כך וכך מיליארדים בתקציב שלו, הוא שוכח להוציא הודעה לתקשורת ולספר שבגלל הדרישות התקציביות שלו תקציב משרד החינוך גם יקוצץ בכך וכך מיליארדים. וכך גם בתקציבי יתר המשרדים.
התקציב שלהם גם גדל, וגם קטן.
בערך.
התקציב של המשרדים לא באמת קטן. הקיצוץ בתקציב המשרדים נועד בשביל לאפשר את הגידול שלהם. כך שהמשמעות שלו היא - כסף חדש נכנס לתכניות חדש, אבל כסף ישן של תכניות קיימות צריך להתקצץ. מה יקוצץ? את זה משרדי הממשלה יחליטו באופן עצמאי בהמשך. זה לא שתקציב משרד החינוך כולו יקוצץ, אלא יקוצץ בו מספיק בשביל להכניס את כל התוספות החדשות ולא לחרוג מהמסגרת המותרת.
ודבר אחרון. נהוג להגיד שקיצוץ רוחבי הוא קיצוץ טיפש, קיצוץ עיוור שלא מביא בחשבון סדר עדיפויות אלא פשוט מוריד לכולם באופן רוחבי. אז זהו, שבקיצוץ רוחבי כל כך גדול, איכשהו דווקא הוא משקף סדרי עדיפויות.
כלומר, כל שרי הממשלה דרשו דרישות, רובם המוחלט קיבלו תקציבים בשביל הדרישות האלה, ועכשיו בתמורה מקצצים בתקציבי המשרדים שלהם (איפה שהם מחליטים) בשביל לאפשר להם לממש את הדרישות האלה. מה זה אם לא דיון על סדרי עדיפויות?
shaula@kan.org.il
