בשבוע שעבר סיכמו שר האוצר משה כחלון ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן על קיצור שבוע העבודה. עובדים במשרה מלאה יעבדו בכל שבוע 42 שעות, במקום 43 שעות. זה לא שינוי דרמטי, וגם לא כולנו נרגיש בו, אבל יכול להיות שנוכל ללמוד ממנו אם יש באמת תועלת בשעות עבודה כל כך ארוכות.
שבוע העבודה הישראלי ארוך מאוד: לפי נתונים שפרסם בסוף השבוע ה-OECD, ישראל מדורגת במקום הרביעי מהסוף מבחינת מספר שעות העבודה הממוצעות בשבוע. מבין מדינות ה-OECD, רק במקסיקו, בצ'ילה ובטורקיה עובדים יותר שעות בשבוע מבישראל (הגרף כולל גם מדינות שאינן ב-OECD).
מספר שעות העבודה הממוצעות בישראל בשבוע הוא 40.6. זה פחות מ-42, אבל זה מספר ממוצע, שכולל גם עובדים בחצאי משרות או עובדות במשרות אם - וביחס למדינות אחרות הוא גבוה מאוד. גם מספר העובדים שנשארים במשרד בכל שבוע יותר מ-60 שעות גבוה יחסית: 5.3% מהעובדים בישראל נשארים במשרד לפחות 60 שעות בשבוע. בליטא, למשל, רק 0.4% מהעובדים מקדישים ל-60 שעות בשבוע למשרד, ובהולנד 2.6%.
הנתונים על שבוע העבודה הארוך שלנו מתסכלים במיוחד כשזוכרים ששעות רבות לא בהכרח אומרות שאנחנו מייצרים יותר. לפי ה-OECD, עובד ישראלי מייצר בשעת עבודה שלו קצת יותר מ-40 דולר. בהולנד, שבה עובדים רק 29.1 שעות בכל שבוע, עובד מייצר בשעת עבודה כמעט 70 דולר. אחרי שהרפורמה תושלם וחלק מהעובדים יעבדו שעה אחת פחות, אולי נוכל לראות סוף סוף במו עינינו שיותר שעות הן לא בהכרח יותר תפוקה.
israelf@kan.org.il
