יום אחד קיבלה שלי (שם בדוי) כתב תביעה מאוניברסיטת ת"א. הכל התחיל כששלי נרשמה לתואר שני באוניברסיטה. כבר מהשבוע הראשון הבינה שכל העניין ממש לא בשבילה. ״התחושה אצל הסטודנטים היא שרוב התוכניות לתואר שני כאילו בנויות לעכב אותך״, היא מספרת. ״בלתי אפשרי לעבוד וללמוד במקביל, וכך את גוררת את התואר לנצח ובינתיים משלמת לאוניברסיטה 15 אלף שקל לשנה״. לכן, מקץ סמסטר אחד, בפברואר הקודם, הודיעה שלי למזכירת החוג כי בחרה להפסיק את לימודיה. בחודשים שעברו מאז, קיבלה מסרונים שמתריעים על חוב לאוניברסיטה, אך כשניסתה לברר דרך האתר גילתה כי הוא נחסם לשימוש שלה. שלי גם מעולם לא קיבלה אף שובר תשלום לשכר לימוד. ״הנחתי שמדובר בטעות״, היא אומרת, ״כי שילמתי על הסמסטר היחיד שעשיתי״. אבל אז הגיעה תביעה.
אוניברסיטת תל אביב תבעה את שלי על כ-7,000 שקלים. החוב נפתח באוגוסט 2016, וכששלי שאלה את מוקד הרישום באוניברסיטה מדוע חיכו חמישה חודשים ושלחו כמה מסרונים במקום לשלוח לה למייל או לדואר פירוט על החוב - או אפילו פשוט להתקשר - אמרו לה באוניברסיטה כי לא עדכנה את כתובתה מאז התואר הראשון. כששלי הסבירה שלא החליפה מספר טלפון מאז היתה בכיתה י׳ - ולראיה, לצורך התביעה הצליח משרד עורכי הדין של האוניברסיטה לאתר אותה בקלות - נענתה במשיכת כתפיים.
הסיפור של שלי אינו ייחודי, ואם גם נגדכם הגישה אוניברסיטת ת"א תביעה או שאתם מכירים אנשים כמו שלי, שלחו לנו מייל ויחד נבין מה נסגר עם מוקד התשלום של אוניברסיטת תל אביב.
תגובת אוניברסיטת תל אביב: "האוניברסיטה מקיימת מערך גבייה מסודר שבו כל סטודנט יכול לברר בלחיצת כפתור מה מצב חשבון שכר הלימוד שלו. בנוסף, לפני כל הפקת שובר תשלום, נשלחים לסטודנט מסרון ודוא"ל, המיידעים על כך שהופק שובר מעודכן. לסטודנט שלא הסדיר את חובו, בהתאם לכל הנהלים, ולאחר שמוצו כל ההליכים המנהליים, נשלחת התראה בדואר רשום. אם הדואר הרשום חוזר, האוניברסיטה מנסה ליצור קשר עם הסטודנט באמצעים נוספים. רק לאחר שמוצו כל האפשרויות, ורק לאחר שניתנה לסטודנט ארכה נוספת של עוד כחודש- חודשיים, האוניברסיטה מפנה את הטיפול לעורך דין".
Dannaf@kan.org.il
