היום נפתח בעיירת הנופש השווייצרית דאבוס הפורום הכלכלי העולמי. כינוס שנתי עם שם מפוצץ שבו נפגשים בכל שנה אנשי עסקים, ראשי מדינות ופוליטיקאים וארגונים שונים. המטרה העיקרית של הפורום היא פשוטה: "לשפר את מצב העולם".
מארגני הכנס בטוחים שהם יכולים לשנות את הכלכלה העולמית ולהכחיד את העוני והרעב. לפני חודש פירסם הארגון את הפעילויות שהוא מארגן ל-2018: שורה של כנסים ודו"חות שהוא מפרסם בנושאים שונים. הדו"חות האלה מצוטטים בכל העולם – החל מדו"ח התחרותיות וקלות עשיית עסקים במדינות שונות ועד לדו"חות שסוקרים תופעות כלכליות מסוימות – כמו דו"ח הפערים בין המגדרים שצפוי להתפרסם ב-2018.
הדו"חות האלה מעוררים שיח בנושאים חשובים. אחרי הכל, כבר שנים מדברים על חשיבות צמצום פערי השכר בין גברים לנשים, למשל. אבל מלבד הדו"חות והכינוסים, קשה להצביע על הצלחות משמעותיות של הכינוס. הפורום טוען שהוא מקדם יוזמות בתחום האנרגיה הירוקה וחינוך במדינות נחשלות, אבל בשטח, רוב הפעילות של הארגון מתועלת לארגון כנסים בנושא. קשה למצוא את אנשי הפורום פועלים בבתי ספר באפריקה.
כדאי גם לראות מי משתתף בכינוס השנה: 1,900 אנשי עסקים, 350 ראשי מדינות לשרים, ו-900 נציגים של ארגונים ללא מטרות רווח. חוץ מהדיונים עצמם שנערכים בוועידה, החיבור האמיתי קורה מאחורי הקלעים. וכשמרכזים במקום אחד כל כך הרבה אנשי עסקים וראשי מדינות, אי אפשר שלא לתהות על מה יש להם לדבר כל כך הרבה.
אנשי העסקים וראשי הארגונים שמגיעים לכנס משלמים לפחות 50 אלף דולר על הזכות להשתתף בפורום. חברה מסחרית יכולה לשלם כמה מיליונים על השתתפות – ולקבל תמורת הכסף נוכחות מוגברת בכנס. פוליטיקאים, דרך אגב, לא משלמים על ההשתתפות שלהם. בשנה שעברה הכניס הארגון יותר מ-280 מיליון דולר, ונשאר עם כ-1.3 מיליון דולר בסוף השנה.
על מה הוא הוציא את הכסף? על משכורות לעובדים שכותבים את הדו"חות ועל ארגון הכנסים במשך כל השנה. יו"ר הפורום מאז היווסדו ב-1971, קלאוס שוואב לא חושף מהו השכר על תפקידו שכולל תפעול של הכנס. לישראל, דרך אגב, יש השנה נציגות של 25 משתתפים – אחת מ-20 המשלחות הגדולות בעולם.
גם החשיבות של הפורום מוטלת בספק. מלבד הצהרות מדיניות וכלכליות צפויות, הפורום לא הצליח להניע שינוי כלכלי אמיתי. הישיבות הבלתי נגמרות בדאבוס לא באמת תורמות לעניי העולם.
המשטרה אסרה על הפגנות בדאבוס
מתנגדי הכינוס הפגינו בשנים קודמות נגד המפגש הזה בין פוליטיקאים לאילי הון. תמונות של מפגינים נושאים שליטים בשלג המקפיא נגד "המפגש הקפיטליסטי" פורסמו בשנים קודמות בכל העולם, וגרמו לרשויות בשווייץ כאב ראש סביב השאלה איך ניתן לאבטח את האישים החשובים. השנה, המשטרה עשתה לעצמה חיים קלים ופשוט אסרה על הפגנות בדאבוס, העיר בנקודה הגבוהה ביותר באירופה, וטענה שהיא עושה את זה בגלל השלג הכבד שיורד באזור.
אבל המפגינים, שרובם שותפים בארגונים סוציאליסטים, לא משתכנעים ואומרים שזה "סקנדל" ו"אמצעי להסתתר מאחורי הכוח של האליטה העולמית". ההחלטה מעוררת תמיהה גדולה יותר אם חושבים על מספרם הזעום של המפגינים: ב-2016 הפגינו בעיירה כ-20 בני אדם, ובשנה שעברה מאות בודדות.
אז למה ראש הממשלה, בנימין נתניהו בכל זאת צריך היה לטוס לכנס? בגלל כל מה שקורה מאחורי הקלעים. נתניהו יכול לשוחח שם עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ועם ראשת ממשלת בריטניה, תרזה מיי, עם הצקה מינימלית של התקשורת. מבחינה מדינית, מי שלא מופיע לכנס – לא קיים. מבחינה כלכלית, מי שהוציא עשרות אלפי דולרים על כרטיס כניסה, בטח נהנה מהבופה בקבלת הפנים.
israelf@kan.org.il
