בשבוע שעבר, בזמן שהעיתונאים הכלכליים היו מרוכזים בהוראה חדשה שהוציא בנק ישראל, רשות ההגבלים העסקיים שיגרה מתחת לרדאר מסמך חשוב מאין כמותו לחברות כרטיסי האשראי ולבנקים. מאחר שחברות כרטיסי האשראי הן מתחרות אחת של השניה, אבל בכל זאת צריכות לעבוד זו מול זו, המסמך הזה נועד להסדיר את העניין הזה בשביל שלא יהיו עבירות על החוק.
רק שבתוך המסמך הזה הסתתר סעיף קצר, 21 מלים אורכו בסך הכול, שיכול לשנות לחלוטין את האופן שבו כולנו קונים דברים. הסעיף הזה מדבר על מעבר לעולם של סליקה יומית, ואף על פי שזה נשמע כמו הדבר הטכני והמשמים ביותר בעולם - והוא קצת כזה - הוא יכול להתחיל חתיכת תגובת שרשרת.
היום, כשאתם הולכים לקנות משהו - נניח, כוס קפה - אם אתם מגהצים את כרטיס האשראי בלי לחשוב, דעו שבעל בית הקפה לא מקבל את הכסף באותו רגע. כשהוא מגהץ את הכרטיס שלהם, חברת כרטיסי האשראי מתחייבת כלפיו שהיא תשלם לו את הכסף, בחודש הבא.
החברה הזו היא לא בהכרח החברה שלכם, אלא החברה שהוא חתם איתה על חוזה לשירותי סליקה. לי יש כרטיס ישראכרט. אם אני קונה בבית קפה שחתם על חוזה סליקה מול לאומי קארד, היא זו שמתחייבת לשלם לבית הקפה. את הכסף לשלם היא מורידה מהחשבון שלי, דרך ישראכרט, אבל רק בחודש הבא.
עכשיו תחשבו על בעל בית הקפה. הוא יראה את הכסף רק בחודש הבא, אבל הוא צריך לשלם כבר עכשיו על חומרי הגלם שנדרשו בשביל להכין את הקפה שלי. על הקפה, על החלב, על המים, על הכוס, על הסוכר, על המשכורת של הבריסטה, על החשמל, שכירות, ואני יכול להמשיך ככה.
מי שנושא היום בפער הזה - בין הרגע שבו הם מספקים לנו מוצר או שירות לבין הרגע שהם רואים את הכסף - הם בתי העסק בעצמם (חלק מהעלות מתגלגלת אלינו, הצרכנים, במחיר המוצרים). אגב, אם הם ירצו בכל זאת לקבל את הכסף מוקדם יותר, חברות כרטיסי האשראי מציעות את השירות הזה, תמורת תשלום כמובן.
זה בדיוק המצב שרשות ההגבלים רוצה לשנות. המעבר לסליקה יומית יחייב את חברות כרטיסי האשראי לקיים את התהליך הזה שקורה מאחורי הקלעים - העברת הכסף - כבר למחרת. קניתם? למחרת הכסף יצטרך לעבור.
אנחנו משלמים המון בכרטיסי אשראי. אנחנו קונים דברים בשווי של כ-250 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי. הפלח הגדול ביותר בשימוש שלנו באשראי הוא על מזון - 16%. בגלל השימוש הנרחב הזה, ובגלל העלות של העמלות (יותר מ-250 מיליון שקל בשנה), השינוי שרשות ההגבלים רוצה לעשות יהיה מצוין בעיקר לבתי העסק, בעיקר לקטנים שבהם שמשלמים עמלות גבוהות, כי הם יוכלו לחסוך כסף. העניין הוא שחברות כרטיסי האשראי הן לא גופים פילנתרופיים, הן לא חיות על אהבה. אם הן יצטרכו לשאת בעלות הזו בעצמן, הן יעשו משהו.
ויש גם מהטלוויזיה! pic.twitter.com/yWjlr7wQvj
— Shaul Amsterdamski (@amsterdamski2) February 1, 2018
אחת האפשרויות היא לגלגל את העלות ישירות אלינו, הצרכנים. כלומר, רוצים כרטיס אשראי? שלמו עליו 30 שקל בחודש, בלי אפשרות להוריד את דמי הכרטיס. אפשרות אחרת היא שהכרטיסים האלה יפסיקו להיות כרטיסי אשראי.
למען האמת, כבר היום כרטיסי האשראי שלנו בישראל הם לא בדיוק כרטיסי אשראי כמו שיש בעולם הגדול. הכרטיסים שלנו נקראים בשפה המקצועית כרטיסי חיוב נדחה (deferred debit). בעולם מקובל שיש לכם כרטיס, ואתם מחליטים אם לחייב אותו מיד (debit) או לקחת אשראי בשביל לקנות את מה שאתם רוצים לקנות (credit). וקרדיט אמיתי, כמו שיודע כל מי שאי פעם נאלץ לשלם בתשלומים באיקאה, קרדיט אמיתי עולה הרבה כסף, כי משלמים עליו ריבית גבוהה מאוד (שיכולה להגיע גם ל-15%).
בקיצור, חברות כרטיסי האשראי יכולות להחליט שממחר הכרטיסים שלכם מתחילים להתנהג אחרת - או דביט, או קרדיט. קניתם כוס קפה? אחלה, תראו את החיוב בחשבון שלכם כבר מחר, לא ב-10 בחודש הבא. כשזו כוס קפה, מילא. כשזה מקרר חדש, זה כבר יותר מסובך.
אם זה אכן יקרה, אם הן ישנו את הכרטיסים שלנו, גם עולם התשלומים שכל כך אהוב על הישראלים ישתנה לחלוטין. לא יהיו יותר תשלומים בחינם, רק בריבית גבוהה מאוד. ומאחר שלפי סקרים שונים בערך 50% מהציבור הישראלי נמצאים במינוס באופן קבוע, שינוי כזה יכול לערער לחלוטין את מצבם הפיננסי, כי המינוס שלהם יתחיל להעמיק בבת אחת.
אגב, התסריט שציירתי כאן אינו הכרחי. ייתכן ששום דבר לא יקרה, ייתכן שהתסריט הזה יקרה רק ללקוחות שלחברות כרטיסי האשראי לא אכפת מהם, שלא חשוב להן לריב עליהם. הלקוחות עם המשכורות הנמוכות, למשל.
יכול להיות גם שהבנקים יציעו לכם סוג של הלוואה יומית מתגלגלת בשביל לסגור את הגיהוצים האלה שאתם עושים בכרטיס שלכם, ובעצם יהפכו את העו"ש שלכם לסוג של כרטיס אשראי סמוי, תמורת תשלום כמובן. יכול להיות.
וזו השורה התחתונה - אנחנו לא באמת יודעים איך העניין הזה יתגלגל לחלוטין. גם רשות ההגבלים העסקיים לא. זה חתיכת ניסוי, שמסתתר בסעיף קצר בין 21 מלים בלבד, במסמך שנשלח מתחת לרדאר לפני שבוע לחברות כרטיסי האשראי. עכשיו החברות צריכות להגיב לרשות ולהגיד לה מה דעתן. הן צפויות להתנגד ולכל הפחות לבקש שהשינוי הזה ייכנס לתוקף עוד המון זמן. אנחנו נעדכן כשנדע משה חדש.
shaula@kan.org.il
