נניח שאתם קמים מחר בבוקר ומגלים לחרדתכם שאחד מהילדים חלה - חום, עיניים, אוזניים, או הכל יחד - ומישהו מכם צריך להישאר אתו בבית. מי מכם זה יהיה? אם אתן אימהות, יש סיכוי של פי שניים שאתן תישארו בבית, לצד המדחום והאקמולי. כך לפחות מראה ניתוח מיוחד שערכה חברת "עוקץ מערכות" עבור "כאן כלכלי", על בסיס נתוניהם של 1,004 עובדים שמועסקים ב-156 בתי עסק וחברות.הניתוח נעשה גם עבור נתוני עובדים ב-2016 וגם עבור 2017.
מה מראה הניתוח? נתחיל ב-2016. אימהות לקחו בממוצע כמעט 8 ימי מחלת ילד - פי 2.4 בהשוואה לאבות, שלקחו 3.3 ימי מחלת ילד לאורך השנה. כלומר, אימהות לקחו את מכסת הימים המקסימלית של ימי מחלת ילד, בעוד אבות נשארו בבית הרבה פחות מהן.
חברי הכנסת רחל עזריה ורועי פולקמן (כולנו) ומרב מיכאלי (המחנה הציוני) ניסו לשנות את המצב הזה על ידי תיקון חוק דמי מחלה. החוק קבע כי היום הראשון בבית לא משולם, השני והשלישי משולמים בחציים והרביעי משולם במלואו. אם ההורים חלקו ביניהם את ימי המחלה (נניח, האמא נשארה ביום הראשון והאב ביום השני), הספירה היתה מתאפסת, וזה לא השתלם לאף אחד מהם. התיקון לחוק, שאפשר לחלק את ימי מחלת הילד בין ההורים, עבר באוגוסט 2016, וקבע שמחלת ילד לא קשורה להורה שנשאר אתו. לכן אם האמא נשארה עם הילד החולה ביום הראשון והאב ביום השני - הוא כבר יקבל תשלום עבור מחצית היום הזה.
אך האם התיקון באמת שינה משהו בחלוקת ימי מחלת הילדים בין ההורים? מהניתוח של עוקץ מערכות עולה שאמנם רואים שינוי קל לטובה, אבל מדובר בשינוי מזערי בלבד ובוודאי לא דרמטי. ובמספרים: ב-2017 אבות לקחו קרוב ל-3.9 ימי מחלת ילד, ואילו אימהות: 7.9 ימים - פער של 105% (פי 2), לעומת 139% (2.4) ב-2016.
העובדים לא מודעים מספיק לחוק
מדוע בעיקר האימהות נשארות עם הילדים החולים? עיקר העניין הוא כנראה שילוב של סיבות כלכליות וחברתיות. פעמים רבות אימהות מרוויחות פחות מבני זוגן, וגם לוקחות על עצמן פחות אחריות במקום העבודה, ולכן ההבנה בין בני הזוג היא שיש היגיון כלכלי בכך שהן יחמיצו את יום העבודה. עיבוד של הכלכלן הראשי במשרד האוצר מלפני כמה חודשים העלה שאפילו בהיי-טק עובדות בגילי 40 מרוויחות 18% פחות מהקולגות שלצדן. ככלל, פערי השכר המגדריים בישראל הם 36%, ואפילו נמצאים במגמת עלייה.
במקביל, מנכ"ל עוקץ עמי ברגמן וח"כ רחל עזריה טוענים שיש עדיין בעיה במודעות העובדים לחוק. בקיץ 2017 ח"כ עזריה אף פרסמה סרטון - "ימי מחלת ילד, מה עושים עם זה?", שבו הסבירה שוב את עקרונותיו.
"למעסיקים אין בהכרח תמריץ ליידע, למרות שהחוק מיטיב גם אתם", אומרת עזריה. "במקום שעובד ייעלם לשבוע - הוא נעדר רק לימים ספורים".
ברגמן אומר שמהקולות שהוא שומע בארגונים ובימי עיון העוסקים בדיני עבודה, עובדים ומעסיקים או שלא מודעים מספיק לחוק, או שלא יודעים כיצד בדיוק לממש אותו. כששאלנו את עזריה בנוגע לעניין המימוש, היא שלחה לנו טופס בשם "הצהרה על היעדרות בשל מחלת ילד". המשמעות: ברגע שאחד ההורים רוצה לממש את הזכאות לתשלום על ימי מחלת ילד, הוא ממלא את הטופס, מראה למעסיק - ואמור לקבל תשלום בהתאם. האם מעסיקים מודעים לטופס ומאפשרים את הגשתו בנקל? לא ברור.
מנכ"ל עוקץ מערכות עמי ברגמן
"וברור שקיים גם העניין החברתי-תרבותי", הוסיפה עזריה. "אבות צעירים נוטים יותר להורות שוויונית בהשוואה למבוגרים יותר. אני מאמינה שעם הזמן זה יתאזן. לתחושתי השינוי החיובי הקל שנראה בנתונים נובע בחלקו גם מהשינוי בחוק. המגמה הזו תשתפר עם הזמן".
hilaw@kan.org.il
