מחירי הדירות זינקו בשנים האחרונות בעשרות אחוזים. חלק מהילדים שהלכו עם הוריהם להפגין בכיכר המדינה על יוקר המחייה ולטייל בין האוהלים במחאה ברוטשילד בקיץ של 2011, היום כבר צעירים בתחילת שנות ה-20 - שחוששים אפילו יותר שלא יצליחו לרכוש דירה.
טל רשתי וחווה ואיתן גדייב הם הצעירים שיצאו בנחישות לקנות דירות לפני גיל 24, ולא נתנו לפחד לשתק אותם. רשתי חסכה שקל לשקל וויתרה על הטיול הגדול כדי לרכוש את הדירה הראשונה. "עבדתי במלא עבודות. בגיל 18 היו לי כבר בערך 100 אלף שקלים" היא סיפרה. את דירתה הראשונה היא קנתה בגיל 21 והשכירה אותה, והיא מספרת על התגובה של הדיירים, "הם פרגנו, אבל היו בשוק מהגיל שלי".
הזוג גדייב, שנכנס לשוק הזה ללא הון עצמי כלל, היה מוכן לקחת הלוואות כדי להבטיח שיהיו לו שתי דירות להשקעה. דין גליזר ומיקי קדוש עשו מזה עסק, והגיעו ל-13 דירות בבעלותם לפני גיל 29. "ארבע העסקאות הראשונות שעשינו היו ב-100% מימון" סיפרו דין ומיקי, "פתאום הרעב גדל, הפחד נעלם והתחלנו לעשות. הסביבה שלנו ראתה אותנו והתחילה לשאול שאלות".
זהו סיפורם של הצעירים שלא מחכים לממשלה שתוריד את מחירי הדירות - אלא ממהרים לעלות על רכבת מחירי הדיור הדוהרת. הבעיה מתחילה שבחלק מהמקרים הצעירים האלו רוכשים דירות להשקעה - גם בלי שקל אחד של הון עצמי. כל זה מתאפשר תחת עצימת עיניים מצד הבנקים.
מבנק ישראל נמסר: "בהתאם להוראות הפיקוח על הבנקים, בנק לא רשאי להעמיד הלוואה המיועדת לשמש כהון עצמי לרכישת דירת מגורים. חשוב שכל לווה יבין את הסיכון הפיננסי אשר הוא נוטל על עצמו בעת לקיחת הלוואה מכל גורם שהוא, ויבחן את סך נטל ההוצאות החודשי המוטל עליו כדי שיוכל לפרוע את ההתחייבויות שלו. אי עמידה בפירעון ההלוואה עלול להוביל את הלווה לקשיים כלכליים, הליכי הוצאה לפועל והורדת דירוג האשראי.
"מעבר לכך, איננו מפקחים על תאגידים נותני אשראי חוץ בנקאיים, ולפיכך איננו מתייחסים להשלמת הלוואות שניתנות על ידיהם ומשמשות כהון עצמי לרכישת דירת מגורים. עם זאת, נבהיר כי הלוואות מסוג זה, צריכות להילקח בחשבון לחישוב יכולת ההחזר, כמפורט בהוראה".
