את השיעור הראשון שלי בכלכלה מעשית למדתי בהפסקה הגדולה של בית הספר היסודי "דוד ילין" בחיפה. באותה תקופה המשחק הכי פופולרי בהפסקות היה קליעה של גוגואים – גרעיני משמש – לתוך קופסאות נעליים שבמכסה שלהם חוררו חורים. אם השלכת גוגו והצלחת לקלוע לחור במכסה, זכית בשני גוגואים, השלכת גוגו וקלעת לחור קטן יותר במכסה? זכית בחמישה.
האזינו להסכת שניים עם אשכול נבו
כמו בקזינו, מי שזכה ברוב המקרים, היה הבית. כלומר בעלי הקופסאות, היזמים, שחוררו חורים קטנטנים במכסים, שאי אפשר היה לקלוע לתוכם, וסיימו כל הפסקה עם שלל גדול של גוגואים. החלטתי להצטרף למעמד היזמים. אבל היו לא מעט בעלי קופסאות כאלה, לפחות 20 קופסאות הוצבו נגד גדר האבן כל הפסקה, והשאלה הראשונה שהייתי צריך להתמודד איתה הייתה – שאלת הבידול.
איך אני מושך את הלקוחות הפוטנציאליים דווקא לקופסה של ילד קטן מכיתה ג'? איך אני יוצר לה ביקוש? החלטתי לשבור את השוק. כלומר, להגדיל את החורים בקופסה שלי. להרחיב את הקוטר שלהם ככה שהסיכויים של הלקוח לקלוע אצלי יהיו יותר גדולים מאשר בכל קופסה אחרת.
עשיתי חשבון והגעתי למסקנה שאולי אני ארוויח פחות בממוצע על כל לקוח, אבל כל הלקוחות יבואו אליי - וזה יתאזן. בהפסקה הראשונה הכול הלך כמתוכנן. הוצאתי קצת, הכנסתי קצת. ונותרתי ברווח קטן. אבל יפה. של גוגואים.
עד ההפסקה השנייה נפוצה כנראה השמועה שהקופסה שלי נדיבה יותר, וכך נמשכו אליה גם אלופי הקליעה, ילדים מכיתות גבוהות יותר. עם יד חזק וזרוע נטויה. את ההפסקה השנייה סיימתי – בחובות כבדים. החורים שעשיתי, מסתבר, היו גדולים מדי, שוב ושוב הצליחו הקולעים לקלוע לתוכם, וכך בסוף ההפסקה נאלצתי להבטיח לנושים שלי, כולם גבוהים ממני בשני ראשים, שמחר אחזיר להם כל הגוגואים שאני חייב להם.
פתחתי את חיסכון הגוגואים הגדול, שהטמנתי מתחת למחטי אורן בשביל שמתחת לבניין. שלפתי את כל מה שהיה שם ולמחרת, החזרתי לכל לקוח את החוב שלו, וכך לא הסתבכתי עם הבריונים של השוק האפור של הגוגואים. אבל את קופסת נעליים, זאת עם החורים הגדולים מדי, העליתי כלאחר כבוד לבוידם. יותר בטוח.
שני אורחים עם חושים כלכליים קצת יותר מפותחים משלי יהיו ב"שניים". כדי לדבר על יוקר המחייה – מזווית קצת אחרת. צביקה גולדברג, מנכ"ל עמותת פעמונים שאנשיה מסייעים למשפחות במצוקה כלכלית, בדרך מיוחדת שכוללת גם עבודה רגשית.
דפנה הראל כפיר, מומחית לצרכנות, שמגיעה אלינו עם טיפים מעשיים וגם עם סיפור אישי של יציאה לדרך עצמאית אחרי שנים של עבודה בתוך מסגרות.
