בנק ישראל העלה אתמול את הריבית במשק ב-0.4% ל-0.75% בניסיון להצליח לעצור את האינפלציה, את הירידה בערך הכסף שלנו שגורמת לגל התייקרויות - ולעשות את כל זה בלי לייצר מיתון, לכווץ את הכלכלה, ולהביא לגל פיטורים ואבטלה. זה נשמע כמו פרדוקס, וזה באמת אחד כזה.
המטרה של בנק ישראל בהעלאת הריבית היא להוזיל את החיים שלנו כאן, לעצור את המגמה שבה הערך של הכסף נשחק והכול מתייקר. הרי נוצר מצב שבו כל שקל שלנו שווה פחות, ולכן צריך יותר שקלים כדי לקנות את אותו הדבר.
אלא שכדי לעשות את זה בטווח הארוך, הבנק צריך לייקר את הכסף שלנו בטווח הקצר - לגרום לזה שכל הלוואה שלקחנו תהייה יקרה יותר, ובצורה הזאת אולי להאט את הכלכלה ולגרום להרבה מאוד נזק. אם תרצו, מה שבנק ישראל עושה וימשיך לעשות בחודשים הקרובים זה סוג של ריצה בשדה מוקשים, לנסות לעשות מה שצריך, בכמה שפחות נזק.
הדיבורים על משבר, האטה ואבטלה נשמעים קצת מוזר כשמסתכלים על נתוני המאקרו של ישראל. האבטלה כאן בשפל, נמוכה יותר מהמספרים של לפני הקורונה - 3.1% באפריל. הקופה הציבורית מלאה והגירעון ברצפה - פחות מאחוז. לדבר עכשיו על משבר שאולי יגיע בגלל העלאת ריבית של 0.4% נשמע קצת מצחיק, כמו לדבר על טורנדו ביום שמש.
רק שאם יש משהו שכולנו היינו אמורים ללמוד בשנים האחרונות זה שסערות קורות, גם ככה סתם פתאום באמצע הקיץ. מי שמסתכל על הנתונים רואה גם שהכלכלה שלנו כבר התכווצה ברבעון הראשון של השנה, לא צמחה, והייצוא של ההייטק צנח בערך ב-20%.
במקרה הזה, העלאת ריבית יכולה לטלטל את הכלכלה, שהרבה ממנה נשען על תעשיית ההייטק. תעשייה שבנויה על השקעות של הרבה מאוד כסף מחו"ל, שנשענות על כך שהריביות בכל העולם אפסיות והכסף זול יחסית.
כשהכסף מתייקר, גם כאן וגם בעולם, הברז עלול להיסגר ברגע אחד. לכן, אנחנו מוצאים את עצמנו במצב המוזר הזה שבו מצד אחד יש כאן יותר מ-150 אלף משרות פנויות שרק מחכות שמישהו יבוא לעבוד בהן, ורק 130 אלף ישראלים מובטלים, ובכל זאת כבר עכשיו אנחנו מדברים על זה שהכלכלה שלנו עלולה באבחת העלאת ריבית אחת יותר מדי לעצור פתאום בחריקת בלמים - וכמו כל עצירה פתאומית, זה עלול להיות כואב מאוד לכולנו.
משכנתה ממוצעת תתייקר בכ-40 אלף שקלים
אז איך ומתי נרגיש את זה בכיס שלנו? העלאת הריבית תייקר ישירות את המשכנתאות וההלוואות. ההחזר החודשי של משפחה עם משכנתה ממוצעת של מיליון שקלים, שכ-40% ממנה צמודים לריבית הפריים, תתייקר ב-82 שקלים, שהם התייקרות של 984 שקלים בשנה. אליה מצטרפת התייקרות של עוד 51 שקלים בחודש של העלאת הריבית הקודמת. כשאורך המשכנתה הממוצע הוא 25 שנה, ההלוואה תתייקר ב-39,900 שקלים.
האמת הלא נעימה היא שאין איך לחמוק מזה. אם תכננתם לקנות דירה - רק בשנה האחרונה המחירים קפצו בכמעט 16.5%. אם כבר קניתם אותה - המשכנתה שלכם מתייקרת. אם אתם גרים בשכירות - גם החוזה שלכם עלול להתייקר.
