הפקקים בכבישים בליל הסדר השתרכו כהרגלם, אבל גם ביום-יום היכולת של נוסעי כלי הרכב הפרטיים להימלט מהפקק מוטלת בספק. בזמן שמספר כלי הרכב על הכביש רק הולך וגדל, יש מי שבוחרים מידי יום להשאיר אותו בחניה ולהתנייד בתחבורה הציבורית. שתיים מהם הן נועה פוקסמן מירושלים וליאת פרג'ון מנתיבות. נועה כלל לא מחזיקה בכלי רכב. לליאת יש שניים בחניה - אבל היא משאירה אותם לבנה החייל ולבעלה ולוקחת קצת "זמן איכות" עם עצמה ברכבת.
האזינו לריאיון המלא
נועה גרה בשכונת קטמונים בירושלים, ועובדת במרכז העיר. ירושלים היא עיר ענקית, אבל "זה נתיב יחסית נוח, זה היה גם חלק מהבחירה של איפה לעבוד ואיפה לגור", אומרת נועה. היא הגיעה לירושלים לפני 15 שנים, בתור סטודנטית, והתניידה בתחבורה הציבורית. "באיזשהו שלב כזוג צעיר היה לנו רכב ועדיין יש לנו, אבל הוא רוב הזמן מקשט את החניה", היא מספרת.
מחשבים מסלול מחדש | עוד יום
לנועה ובעלה יש ארבעה ילדים, הקטן מבינהם בן ארבע. "לפני שהוא נולד היינו במשך כמעט שנתיים בלי רכב בכלל. כשהיינו צריכים לעשות נסיעה מחוץ לעיר שכרנו רכב, מעבר לזה שחסכנו כסף זה היה מאוד נוח". המעבר לתחבורה ציבורית, היא אומרת, "היה מאוד אינטואיטיבי". כשבנה הרביעי נולד, הם נאלצו לעבור לרכב גדול יותר, ונועה מסבירה שבמצב הזה השכרה נעשתה מסובכת, אז הם רכשו כלי רכב פרטי.
ליאת גרה בנתיבות ועובדת בבאר שבע - והיא חובבת מושבעת של הרכבת. "יש את החיים שלפני הרכבת ויש את החיים שאחריה", היא אומרת ומספרת שהיא ומשפחתה מחזיקים בשני כלי רכב פרטיים. ועדיין, אומרת נטלי, היא "בוחרת כל בוקר מחדש לנסוע עם הרכב לתחנת רכבת, לעלות על הרכבת ולהגיע לעבודה".
13 קמ"ש באיילון | חיות כיס
ליאת מסבירה שהנסיעה ברכבת היא זמן איכות שלה עם עצמה ואומרת: "זה משדרג ומקפיץ לי את איכות החיים". עוד מסבירה ליאת שמדובר בבחירה מעשית. היא בדקה והבינה שעם הרכבת לוקח לה כ-35 דקות להגיע לעבודה, ועם הרכב הפרטי, כשלוקחים בחשבון את הפקקים בבאר שבע ובנתיבות, לוקח לה שעה ולפעמים אפילו יותר. לסיכום ליאת אומרת: "מעבר לזה שזה מקצר את הזמנים ומאוד כלכלי, זה נותן את החצי שעה בבוקר קצת לאפס את עצמך, ובסוף היום חצי שעה מנוחה. זאת שעה כזאת ביום שהיא לעצמי".
